אני חושבת שהסיבה שרווקות נחשבת לדבר רע, שצריך לרחם על מי שבמצב זה, היא מכיוון שכולנו, כל המין האנושי לאורך כל ההיסטוריה, פחדנו להיות לבד.
לבד זה באמת מפחיד. אתה מרגיש כי אין לך על מי להשען, מי שיחזק אותך. המחשבות המתרוצצות בראש של כל אחד מאיתנו יכולות מאוד לערער אותנו ואת הביטחון שלנו.
ולפעמים זה לא מספיק רק חבר טוב או בן משפחה שיחזק אותנו. לפעמים אנחנו מחפשים את האדם שבאמת נרצה לבלות איתו זמן רב, ושדווקא הוא יגיד לנו כמה אנחנו טובים.
יש לי התלבטות לגבי ההגדרה השלילית של רווקות.
מצד אחד, ניתן להבין שזה נובע מכך שכל אחד רוצה בן זוג שיתמוך בו, כשמדובר בקרבה מסוג אחר מכל מערכות היחסים שיש לנו.
מצד שני, כולנו רווקים בשלב כזה או אחר בחיינו. לכולם קשה למצוא בן זוג שהם יוכלו להרגיש איתו בנוח.
כולנו במצב הזה או היינו בו, אז למה אנחנו יוצרים לעצמי פרדיגמה (נקודת מבט מגבילה) על משהו שחווינו?
האם נעים לנו להיות במצב הזה?
כאילו אנחנו אומרים לעצמנו שזה לא טוב להיות רווק- אף פעם זה לא טוב.
ברור שיש אלטרנטיבות..
אבל למה אנחנו מחליטים שרווקות זה לא טוב, ובכך אנחנו מגדירים את המצב שלנו כרע?
זה משהו שקשה ללכת נגדו. זה נפוץ בכל כך הרבה תרבויות..
הייתי רוצה לומר שרווקות זה נחמד, אבל זו לא האמת כולה.
נכון שזה נחמד, העצמאות, חוסר התלות, הזמן שיש לעצמך ולעיסוקיך..
אבל רווקות זה גם בדידות, קושי במציאת הביטחון לפעמים, תחושה שאף אחד לא מבין אותך, קנאה באחרים שכן מצאו להם מישהו..
נראה לי שכל אחד מאיתנו שאומר שרווקות זה נחמד מרגיש זיוף קל בלב.
אז מה אפשר לעשות בנתיים?
זה נוגע לכל דבר בחיינו שאנחנו לא שלמים איתו.
כנראה שפשוט להתמקד בטוב שבכל דבר, ולמצות אותו.
להדגיש לעצמנו כל יום מחדש למה טוב לנו איפה שאנחנו.
עלינו ללמוד להכיר תודה גם אם חסר לנו.
תמיד יהיה לנו חסר, תמיד אפשר לקבל יותר בכל תחום.
עלינו ללמוד מתי זה הזמן לעצור, ולומר- זה מה שיש, והחיים קשים, אבל אני מקבל את זה שיהיה לי קשה (כי כשיהיה קשה לא אתייאש, אלא אלחם כי ציפיתי לזה.)
בנתיים - אני מסתפק במה שיש לי.
תמיד אפשר להלחם, וגם למען זה צריך לפתח כוחות,
אבל גם לדעת שמנוחה והכרת תודה הן דברים נפלאים בפני עצמן שצריכים לבקר אותנו יותר בחיים.
ד"א, הנה אתר שעוזר לי מאוד למצוא את עצמי בזמן האחרון- אתר הסוד
שבוע טוב, חזרה קלה והדרגתית ללימודים
ובהצלחה בבגרויות לכולם! ובעוד הרים שיש לטפס עליהם.. [=
1) כמה חברים טובים יש לך? עכשיו קשה להגדיר כי התרחקתי ולקחתי לי זמן לעצמי בחופש.. זה גם עיניין של תקופות.
2) איך אתה מגדיר חבר טוב? מישהו שאפשר לסמוך עליו, שמקבל אותך כמו שאתה, שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך והבחירות שלך. מישהו שעוזר לך כשקשה, שאפשר להיפתח אליו ולספר מעבר לצחוקים..
3) יצא לך פעם לאבד חבר טוב? אממ.. איבדתי חברים אבל לא יודעת אם הם היו טובים ממש..
4) אם החבר\ה הכי טוב\ה שלך היה מוותר בשביל בן\ת זוג, איך היית מגיב? הייתי כועסת. לא צריך לוותר, צריך לשלב בין הדברים, כי יותר מדי ממשהו זה הופך אותו לעיקרי והיחיד..
5) מה הריב הכי קשה שהיה לך עם חבר טוב? לא יודעת..
6) נניח שחבר\ה שלך לא מסתדר\ת עם אנשים חדשים שהכרתם, מה הייתם עושים? מנסה לשנות את דעתה, ואם לא אז לאזן בין הבילוי בנפרד עם החדשים לישנים
7) מה השפעה של חבר טוב בעיניך? חיזוק ביטחון עצמי, פתיחה לדעות אחרות, ללמוד דברים חדשים על החיים ועל התנהגות, על עצמך..
מהשאלון הזה מרגיש לי שההגדרה שלי לחבר טוב הייתה הרבה שנים שגויה ושחיפשתי משהו אחר הרבה זמן..
כנראה זה הזמן לחפש חברות טובה אמיתית, ולא רק חברות כיפית שמתחלפת במהירות..
i love glee *.*
למרות שלאחרונה קצת נמאס לי מהדרמות..
שמחה לספר שאני יוצאת ממעגל העצלנות ועושה משימות!!!! ח"ח לעצמי XD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
ח"ח לעצמי XD
)