<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>תם ונשלם הקונדס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423</link><description>This is what freedom sounds like.
Being alive is the greatest blessing.. no matter what comes our way</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סמיכ. All Rights Reserved.</copyright><image><title>תם ונשלם הקונדס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423</link><url></url></image><item><title>גולולוווו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14789043</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;די. זהו, התשת אותי.
רציתי לדבר איתך אבל לא תכננתי לוותר על מה שאני רציתי לעשות בשביל לדבר איתך.
רציתי לכתוב, ולהיות מבסוטה מעצמי כי התקדמתי באתגרים שלי בחיים. ואת חפרת לי ועשית לי ריגשי על זה שאני לא עוזרת לך. וזה לא נכון, כי אני כן. את פשוט לא רואה את זה. מרוב העומס שיש עלייך, שאת כן מבקשת עזרה מאנשים אחרים להשתלט עליו, את שוכחת שהם כן עזרו לך. אבל מה לעשות, זה תמיד יראה עמוס נורא, כי זה בהחלט הרבה משימות. אבל זה לא אומר שאת כל הזמן לבד בהן.
וזה מתיש. אותי, ואותך בטוח. כל הזמן לעמוד מול משימה בלתי אפשרית.

אני כותבת גם לאמא שלי, וגם לעצמי בעצם.
אנחנו מאוד דומות. טוטאליות, מבקשות שיכירו בנו, שיהיו לצידנו.

אני לא רוצה לאבד את מה שרציתי לכתוב עליו. הכדור, ההזדמנויות שנעמה מזמינה אותי אליהן, המחשבה על האם אני אפתטית כי אני בוחרת קודם כל בעצמי.
ועכשיו הכל רוחש וגועש לי בתוך הבטן והלב ובא לי לבכות, אבל זה לא יוצא.
כי די, התשת אותי. בחרדה שלך. שהעירה את החרדה שלי.
ואני לא רציתי להגיע לכאן. אני רציתי להתפנן. לשמוח על השלווה שקמתי איתה. ללמוד עוד מעט. לא רציתי את הרעש הזה, הבלאגן.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 Apr 2016 13:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14789043</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=14789043</comments></item><item><title>גולולוווו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14789042</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;די. זהו, התשת אותי.
רציתי לדבר איתך אבל לא תכננתי לוותר על מה שאני רציתי לעשות בשביל לדבר איתך.
רציתי לכתוב, ולהיות מבסוטה מעצמי כי התקדמתי באתגרים שלי בחיים. ואת חפרת לי ועשית לי ריגשי על זה שאני לא עוזרת לך. וזה לא נכון, כי אני כן. את פשוט לא רואה את זה. מרוב העומס שיש עלייך, שאת כן מבקשת עזרה מאנשים אחרים להשתלט עליו, את שוכחת שהם כן עזרו לך. אבל מה לעשות, זה תמיד יראה עמוס נורא, כי זה בהחלט הרבה משימות. אבל זה לא אומר שאת כל הזמן לבד בהן.
וזה מתיש. אותי, ואותך בטוח. כל הזמן לעמוד מול משימה בלתי אפשרית.

אני כותבת גם לאמא שלי, וגם לעצמי בעצם.
אנחנו מאוד דומות. טוטאליות, מבקשות שיכירו בנו, שיהיו לצידנו.

אני לא רוצה לאבד את מה שרציתי לכתוב עליו. הכדור, ההזדמנויות שנעמה מזמינה אותי אליהן, המחשבה על האם אני אפתטית כי אני בוחרת קודם כל בעצמי.
ועכשיו הכל רוחש וגועש לי בתוך הבטן והלב ובא לי לבכות, אבל זה לא יוצא.
כי די, התשת אותי. בחרדה שלך. שהעירה את החרדה שלי.
ואני לא רציתי להגיע לכאן. אני רציתי להתפנן. לשמוח על השלווה שקמתי איתה. ללמוד עוד מעט. לא רציתי את הרעש הזה, הבלאגן.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 15 Apr 2016 13:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14789042</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=14789042</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14787460</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לאשר את עצמי. לקבל את השינויים שאני עוברת.
והדבר הכי חשוב הוא להניח במרכז את הדברים שאני אוהבת עכשיו.
אני בדרך כלל רואה את הסרטונים שיש ביוטיוב על &quot;מה אני אוהבת בזמן האחרון&quot; ואני מבקרת אותם, במחשבה שהם חומרניים.
אבל לאחרונה אני עוקבת אחרי בחורה מאוד מעניינת, לא רק כי היא אוהבת דברים חומריים מהסגנון שאני אוהבת. אלא כי היא מתעקשת לשים את עצמה במרכז. את השינויים העוברים עליה. את האופי הייחודי שלה, ובעיקר את האהבה שלה לעצמה. ולא להתנצל כל הזמן בפני החברה על מי שהיא באמת.

הסרטון האחרון שלה שהוא פשוט קסום .
https://www.youtube.com/watch?v=-ZyRAqYqjDw

אני חוזרת אחורה, לעצמי.

אז הדברים המרכזיים כיום בחיי הם- עקשנות, טבע, חיבוקים ונשיקות לעצמי.
מרשה לעצמי להתפרק יותר מבעבר. מאשה מנחמת אותי , כבר פעם שנייה שבאתי אליה בוכייה והיא ליקקה וקפצה עלי ורק ניסתה לגרום לי לצחוק. היא הדבר הכי מתוק בעולם הזה.
חשבתי בהתחלה שאולי אני לא רוצה לשים את העדכונים הללו פה. יש פה יותר מדי זכרונות, יותר מדי אנשים שמכירים אותי אולי ויקשרו ויבינו מי ומה אני. אבל אני מניחה שה&quot;מכירים&quot; הללו נעלמו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Apr 2016 11:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14787460</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=14787460</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14787459</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לאשר את עצמי. לקבל את השינויים שאני עוברת.
והדבר הכי חשוב הוא להניח במרכז את הדברים שאני אוהבת עכשיו.
אני בדרך כלל רואה את הסרטונים שיש ביוטיוב על &quot;מה אני אוהבת בזמן האחרון&quot; ואני מבקרת אותם, במחשבה שהם חומרניים.
אבל לאחרונה אני עוקבת אחרי בחורה מאוד מעניינת, לא רק כי היא אוהבת דברים חומריים מהסגנון שאני אוהבת. אלא כי היא מתעקשת לשים את עצמה במרכז. את השינויים העוברים עליה. את האופי הייחודי שלה, ובעיקר את האהבה שלה לעצמה. ולא להתנצל כל הזמן בפני החברה על מי שהיא באמת.

הסרטון האחרון שלה שהוא פשוט קסום .
https://www.youtube.com/watch?v=-ZyRAqYqjDw

אני חוזרת אחורה, לעצמי.

אז הדברים המרכזיים כיום בחיי הם- עקשנות, טבע, חיבוקים ונשיקות לעצמי.
מרשה לעצמי להתפרק יותר מבעבר. מאשה מנחמת אותי , כבר פעם שנייה שבאתי אליה בוכייה והיא ליקקה וקפצה עלי ורק ניסתה לגרום לי לצחוק. היא הדבר הכי מתוק בעולם הזה.
חשבתי בהתחלה שאולי אני לא רוצה לשים את העדכונים הללו פה. יש פה יותר מדי זכרונות, יותר מדי אנשים שמכירים אותי אולי ויקשרו ויבינו מי ומה אני. אבל אני מניחה שה&quot;מכירים&quot; הללו נעלמו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Apr 2016 11:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=14787459</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=14787459</comments></item><item><title>oh man</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13902711</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרבה זמן לא כתבתי כאן.....
אני לא יודעת אם יש לי מה לומר (:
כבר בת 19
סיימתי את השנה בעפולה (-כאילו שמתישהו יהיה אפשר לומר את זה ולהרגיש שזה בסדר ונכון..)
אני בימים הספורים לפני הגיוס
ונראה מה יהיו ההתרחשויות הקרובות, הבאות עליי - בתקווה - לטובה.
נשיקה.
וחיבוק
מעצמי לעצמי.








wont you stayyyyyy
wont you layyyy ? ? ?...
...............

ווהוווווווווווו
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 08 Sep 2013 00:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13902711</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13902711</comments></item><item><title>my crying heart</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13665823</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;








Wise men say only fools rush in

But I can&apos;t help falling in love with you

Shall I stay

Would it be a sin

If I can&apos;t help falling in love with you





So won&apos;t you please take my hand

?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2013 02:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13665823</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13665823</comments></item><item><title>ביאליק \\ העיניים הרעבות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13663794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת

הָעֵינַיִם הָרְעֵבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה תִּתְבַּעְנָה,
הַשְּׂפָתַיִם הַצְּמֵאוֹת הָאֵלֶּה הַשֹּׁאֲלוֹת: נַשְּׁקֵנוּ!
הָעֳפָרִים הָעֹרְגִים הָאֵלֶּה הַקּוֹרְאִים: תָּפְשֵׂנוּ!
חֲמוּדוֹתַיִךְ הַצְּפוּנוֹת שֶׁשָּׂבְעָה כִשְׁאוֹל לֹא-תֵדַעְנָה;

כָּל-עֲתֶרֶת הַגְּוִיָּה הַזֹּאת, שִׁפְעַת חֶמְדָּה מְלֵאָה,
כָּל-הַשְּׁאֵר הַלָּזֶה, כָּל-הַבְּשָׂרִים הָאֵלֶּה שֶׁכָּכָה
הִלְעִיטוּנִי מִמְּקוֹר תַּעֲנוּגִים, מִמַּעְיַן הַבְּרָכָה &amp;ndash;
לוּ יָדַעתְּ, יָפָתִי, מַה-קָּצָה בָּם נַפְשִׁי הַשְּׂבֵעָה.

זַךְ הָיִיתִי, לֹא-דָלַח הַסַּעַר רִגְשׁוֹתַי הַזַּכִּים
עדַ שֶׁבָּאת, יְפֵה-פִיָּה, וּבְרוּחֵךְ נָשַׁפְתְּ וְנִדְלַחְתִּי.
וַאֲנִי, נַעַר פֹּתֶה, לְרַגְלַיִךְ בְּלִי-חֶמְלָה הִשְׁלַכְתִּי
תֹּם לְבָבִי, בֹּר רוּחִי, כָּל-פִּרְחֵי נְעוּרַי הָרַכִּים.

רֶגַע קָטָן מְאֻשָּׁר הָיִיתִי בְּלִי-חֹק, וָאֲבָרֵךְ
אֶת-הַיָּד הַחֹלֶקֶת לִי מַכְאוֹב הָעֹנֶג הֶעָרֵב;
וּבְרֶגַע קָטָן שֶׁל-תַּעֲנוּג, שֶׁל-אֹשֶׁר וָגִיל, עָלַי חָרֵב
עוֹלָם מָלֵא &amp;ndash; מַה-גָּדוֹל הַמְּחִי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Feb 2013 15:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13663794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13663794</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13543401</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום הלכו מכות בבצפר אלון.
לא ראיתי את המכות, אבל הכניסו בשקט את מי שנפצע למזכירות, ולא נתנו לאף אחד להכנס.
מסביב המוני ילדים. צמאים לדם.
&quot;אני רק רוצה לקחת משהו&quot;

המסדרון היה מלא בתאבה לאלימות. המולה. תוקפניות מחלחלת בלבבות הצעירים.
הלב פועם מהר והעיניים מרצדות.
אין מקום בטוח.

אבל חייבים להמשיך לנסות לייצר אותו.



lord of the flies&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 08 Nov 2012 12:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13543401</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13543401</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13533680</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא רוצה לא רוצה אין לי כוח. לא רוצה להעביר שיעור עם השינשינים האחרים, לא רוצה לקום בבוקר להלחץ ולארגן מלא דברים בלחץ. רוצה לנוח.. רק לנוח.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Oct 2012 22:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13533680</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13533680</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13434520</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחר אני עוברת דירה עם הגרעין שלי. לצפון. סוריאליזם is in the house








may it be a great year&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Aug 2012 00:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סמיכ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643423&amp;blogcode=13434520</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643423&amp;blog=13434520</comments></item></channel></rss>