הוא חושב, שהוא יכול לבוא לכל אחד במשפחה הזאת ולבקר אותו. בלי אפשרות להתגונן, להשיב, לומר לו די.
הוא בן אדם חולה. זה מה שהוא
צועק על כולם שיש להם בעיה בתקשורת, שהם מחפפים, לא יודעים לחנך, מתחצפים.
והוא מה?
לא מכבד, מגעיל, צועק, גורם לך להרגיש כמו חרא פעם אחר פעם שוב ושוב.
זה לא מגיע לאף אחד מאיתנו!!!!!
אני כל כך כועסת.
איזו מין חוצפה זו שהוא מחליט שאמא שלי גידלה אותנו והוא לא בעניין? ברור שהוא בעניין! לא רק היא שם, ובטח שלא "אשמה" בגידול כזה או אחר!
כל ילד יש לו בעיות
כל אדם יש לו בעיות
לכולםםםם יש משקעים
אבל למה להצביע על אדם אחד, להאיר בפלורסנט את הקושי שלו, ולצעוק! שכולם ישמעו! להאשים אותו שקשה לו!
איזה מין דבר נבזה זה???
במקום להיות בעל אוהב, תומך. שגם הוא רב וגם לו קשה, וכן מחנך, ומכבד את ילדיו (אבסורד לומר, אבל לא קורה), ששומר על גבולות בין הפרטיות לחיי המשפחה, שיש לו טאקט, שתומך בכל החלטה במקום להטיף ולדחוף את עצמו, שלא גורם לכל אחד מבני המשפחה להרגיש כמו חרא.
אני לא באה מכוונה לנקום. אני רק רוצה חיים קצת פחות בעלי טלטלות, קצת פחות להרגיש רע עם עצמי, קצת פחות שיהיה צורך לתקן פה, לעזור להרגיש טוב עם עצמך, הדבר הבסיסי כל כך שלא קורה לרבים במשפחה שלי. ואני מצטערת, מעומק ליבי, כשאני אומרת שהוא מקשה על כולנו.
ואני שואלת
מה הוא רוצה???????
מה???????????????????????????????????
די כבר!!!!!
יש לו משפחה מושלמת!
נכון לכל אחד יש קושי, ותכונות פחות טובות, אבל אנחנו מדהימים!!!
לכולם יש עבודה, כולם לומדים, כולם מצטיינים \ מצליחים במבחנים או לא יודעת..
כולם בני אדם!
כולם אכפתיים! כולם לא גזענים, כן מקבלים, נחמדים, חכמים, עוזרים..
מה אתה רוצה???
וקשה לי ואני שונאת לומר את זה,
אבל המשפט הקלאסי שלו זה "הגיע הזמן שתסתכל בתוך החרא של עצמך ותראה מה שם לא בסדר."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
