לדברים הכי טובים... לוקח זמן לקרות

בזמנים שיש ריב במשפחה, כמו היום למשל, צריך לחשוב על טכניקה.

האדם, שהוא אתה, שנמצא מחוץ לסיטואציה, ויודע שיש לו קשר לריב, בין אם ברמה הפשוטה ביותר של היותך אדם במשפחה, יש לעשות מעשה.

היום אח שלי ואבי רבו.

על דבר מפגר לחלוטין, אבל אחי ניסה להסביר לו שיותר חשוב התנאים, והמצב של האדם מאשר העושר.

אבא שלי לא ראה את זה, ונתפס על שטויות בנוסח דיבור שלא היה לטעמו.

מה יש לעשות בזמן כזה?

קודם כל, לתכנן סגנון וגישה. אסור בתכלית האיסור להיות תוקפניים, משום שהדבר יתקבל שלילי, מאיים ויסגור את האדם יותר.

אסור גם להיות עדינים מדי, כי אז זה כביכול ייתן לגיטימציה לטעויות והאגרסיביות, צרות המחשבה של האדם, ולא ירסן אותם.

איך יש לנקוט? אסרטיביות, קצת חזק, קצת פגיע, קצת הרבה מאוד יעיל. D: !

* אני לא בן אדם מושלם, ואף אחד לא, אני עושה את הפוסט להבהיר נקודה לעצמי איך לנהוג!! ביום אחד ויחיד שבו הצלחתי לשמור על איזון בין חוזק לעדינות *

ניגשתי לאבא, דיברתי איתו, פנים מול פנים, ישבנו, בשאלה מראש אם אפשר לדבר איתו. כמו שהוא אוהב ותופס כמכבד.

הוא לא נתן לי להכנס מעבר לחומת הברזל, ואפילו דימה את עצמו למתעלם. אבל המשכתי לדבר, בזהירות וגם בנחישות, על הצד השני שצריך להבין גם אותו.

בסוף זרקתי הערה קצת לא במקום של "אחלה דרך לתקשר", וזה !! לא !! חכם!!! כי זה גורם לו להסתגר יותר בתוך עצמו ולהגדיל את האגו ולהרגיש צודק יותר מתמיד.

המטרה היא להראות לכל אחד איך הוא יכול לעזור בפיתרון הריב, התפייסות והתחשבות באחר!

אח שלי היה יותר פתוח, והדגשתי לו שלא ייקח אליו את הרעל שמגיע מהריב הזה או מהאדם השני, ושיחשוב עם עצמו איך הוא עושה את זה. גם רעל מתוך עצמך זו טעות איומה.

אני מקווה שהדברים יסתדרו, ושאח שלי, שלפחות נותן מקום לדיבורים, ייראו אחרת. 3>