לדברים הכי טובים... לוקח זמן לקרות

אז, אבא שלי ניגש אליי לפני כמה דקות וביקש לדבר איתי.

אז ישבתי והוא התחיל לדבר על כך שאני מבזבזת את החופש שלי, לא משיגה שום דבר וכו'.

בין השורות? הוא צודק, אני באמת לא עושה הרבה בחופש הזה. חלק זה במודע, וחלק אני באמת צריכה להזיז את עצמי.

נחזור לשיחה שלנו.

ניסיתי לומר לו שהעובדה שהוא מזכיר לי את הצורך בהצבת מטרות, יעדים... כל יום, די מלחיץ, וזה מרגיש כאילו הוא בכוח מחזיר את זה כל פעם מחדש.

ברגע שאמרתי את המילה כוח, הוא התחרפן. עוד פעם שהוא לא מבין אותי ומקצין את זה.

זה פשוט מדהים איך שכשאני מדברת איתו, זה כאילו שמה שהוא שומע זה חלק משיחה אחרת לגמרי.

אבל, גם אור קטן מאיר חושך גדול. נכון?

לכן, אני מתכוונת להיות הכי טובה שאני יכולה.

אני הכי נדיבה, הכי נעימה, הכי נכונה לעזור. לאבא שלי ולאמא גם.