שקיעות כמוהן אנשים.
כל שקיעה כמוה השקיעה שהיתה אמש והשקיעה שתגיע למחרת, אבל מצד שני - כל שקיעה אין שנייה לה.
כל שקיעה חייבת להיוולדת וכל שקיעה סופה למות - ואלפי שקיעות נולדות ומתות כל יום, כל היום, בכל מקום.
שקיעות כמוהן אנשים.
ישנן יפות יותר ויפות פחות. יש את אלו שמפעימות את ליבך, ויש את אלו שצריך לחפש את היופי שלהן עמוק.
יש כאלו אדומות ומלאות מרץ, ויש כאלו כחולות ורגועות, כאילו השמש מברכת את הים הנושק לה על כך שהביא את היום הזה לקיצו.
אנשים כמוהם שיקיעות.
יכולים לקחת לעצמם נצח קצת ויכולים לגמוע מהר את החיים הקצרים שלהם.
חלקם רצים אל הים כאחוזי אימה כאשר הים הוא חוף המבטחים, וחלקם כילד קטן שנכנס אט-אט, עד שמחליט כי-טוב ולא חוזר.
אנשים כמוהם שקיעות.
צבעוניים וחד-גוניים כאחד, ותלויים רבות בזווית ובעייני המסתכל.
קיימים לעשירים ולעניים כאחד, הכל תלוי אם יסיטו מבט ממסלול חייהם לראות את היופי הגלום.
שקיעות ואנשים אחד הם.
אותו דבר אך ייחודיים, ממהרים או איטיים, נחפזים או מתרגשים.
ככה הן שקיעות, ככה הם אנשים.