מחסן הסיפורים.

ילדה קטנה, מול מראה גדולה. 

עומדת ורואה את העולם רק דרך העיניים שלה. 

היא עומדת ומסתכלת, ורואה קסמים ודברים מופלאים. 

היא רואה פיית קסמים עם כנפיים דקיקות שנלחמת באויבים גדולים צהובים ורשעים. 

היא רואה שעונים גדולים ושדות ירוקים, 

רכבות נוסעות ושדונים מעופפים, 

זוגות אוהבים וזוגות נפרדים. 

הילדה מסתכלת במראה ורואה עולמות מלאי עצים שבאים משריפות, רוחות רפאים שמביאות גיבורים, 

היא רואה אנשים בכלובים אשר מאולפים ע"י אריות והיא רואה את האויבים ממוגרים ע"י פיות. 

היא רואה דגי זהב מהלכים וחתולים שוחים, 

אנשים מפחדים ואנשים צוחקים, 

והיא רואה את עצמה כרוח רפאים. 

ואז הילדה מסיטה מבט מהמראה ורואה שאין קסמים ואין פלאים. 

אין פיות ואין אויבים. 

היא רואה עצים שנשרפים והופכים לאפר, היא רואה גיבורים מתים. 

היא רואה את האנשים כמאלפים נמרים וכולאים אותם בכלובים. 

והיא מסתכלת על עצמה, ילדה רגילה, 

ומחליטה פשוט לעצום עיניים ולחזור לחיות לתמיד בארץ המראה.