לא ארווה ממנה
ולא תהיה לי נחת מלילות משובצים בדידות
רק לפעמים כשיהיה לי צורך
לחבק את העשן שלי קרוב ללב.
אבל אני לוקה בהזיות של תמלילים
חזיונות שווא של המראה
השמיים כחולים ונקיים מעליי וזה חדש
לראות את העננים
ולנשום אוויר נקי יותר.
אני קורא את ייסורי ורתר הצעיר
בתוך השיחים והפרחים
של האביב המתמהמה
שוקל אם להגיע או לא
אני מביא אותו
במשיכת קולמוס
הנה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
