<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>פה נח בקברו שאגי ירוק העין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863</link><description>עלינו לתאר לעצמנו את סיזיפוס מאושר</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שאגי ירוק העין. All Rights Reserved.</copyright><image><title>פה נח בקברו שאגי ירוק העין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14310160</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סנופקין אמר ש
כל עוד אתה אוהב מישהו
אתה לא באמת חופשי
אמרתי שאני אכתוב על זה
כי סוף סוף הבנתי
למה רע לי כל כך
לאחרונה

החורף לא מסכים לסגת
והים לא מסכים לחדול מריקודו
הסערה לא פוסחת
לא עליי
לא עליי

אני שותה
יותר מתמיד
אני שותה
ועצוב לי, ואין לי מילים יותר יפות לתאר
כמה רע לי
רע לי
רע לי
הלוואי והייתי יודע להפוך את זה
לשירה

כי אני החזקתי בך
כמו בעוגן
וכמו עוגן
הגעתי לתחתית
ובנית שם בית לשנינו
בתחתית של
התחתית
והחזקתי בך
כמו עוגן
שאף פעם לא היית
ולא נשמתי
לשנייה
כי כל כך
כל כך
אהבתי אותך
אז לא נשמתי לשנייה
ונשארתי בתחתית

עכשיו אפשר להבין
למה אף פעם לא הייתי
חופשי

אבל החלטתי
נקטתי עמדה
וכמו הסערה שאני באתי
ומחיתי את השחור
ואמרתי
&quot;אני לא, אני לא!&quot;
וחדלתי
ואמרתי לך - &quot;זה לא, זה לא!&quot;
וזה היה הדבר הכי קשה שעשיתי
אולי בחיי
יש לך מושג
ויתרתי עלייך
באיזשהו מקום
ויתרתי עלייך
עזבי, שחררתי
נשארת עמוק בקרקעית
נשמתי לרווחה
כל נשימה הביאה איתה
דקירות בחזה
דקירות כל כך עמוקות
חשבתי שהאוויר
הוא מה שיהרוג אותי

אבל לא
אני חי
&quot;אני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Apr 2015 12:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14310160</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14310160</comments></item><item><title>מיו, מיו שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14307838</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום את בברלין, סיפרת לי שאת נוסעת לאחת השכונות המזרחיות. משהו שמתחיל ב-פ&apos; ונגמר ב-בורג. משהו שחומק ממני, אבל אני יכול לדמיין אותך שם - סיפרת לי שזה איזור מקסים, עם רחובות צפופים בבתי קפה ובאנשים. אמרתי לך שבטח תשבי שם, תשתי קפה חזק ומרוכז כמו שאת אוהבת, תסתכלי על העוברים ושבים. תחשבי על איך את רוצה להיות אמנית מיוסרת בספרד (את, ילדה טובה שכמותך, קטנטנה וזהובת שיער ועם עיניים גדולות ועגליות) וללמוד היסטוריה. על חיי הרוח וזרתוסטרא. בטח תחזרי ותספרי לי על דמויות מוזרות שנקלעו לך לתמונה, על טיולים סגריריים בשווקים וברחובות הצרים. על גנים ירוקים ומוסיקה קלאסית.
אמרתי לך ללכת לפרגאמון, במיוחד כי את רוצה ללמוד היסטוריה אסלאמית. הודית לי ונופפת לשלום. אולי גם תחשבי עליי כשתהיי שם. קראתי לך מיו, נתתי לך שם. מבחינתי מדובר בצעד גדול, משמעותי. זה אומר שכך או כך תכנסי לאוטוביוגרפיה העצובה שלי, בין אם תרצי ולאו. ועכשיו אביב, הכל פורח מסביבי. אני אוהב לדבר איתך, כי מהרגע הראשון לא חצצו בינינו חומות. וכשאת מדברת על פרויד ואני מסביר לך על איך תאוריות פיזיקליות הן בעצם פואטיות להפליא, וכשאנחנו מדברים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Apr 2015 00:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14307838</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14307838</comments></item><item><title>אז ככה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14289293</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ויתרתי על אהבתי אתמול
אני יודע, יצאתי
מפגר
אבל כל כך שמחתי ויותר
מכך  הייתי
מבושם
קמעה.

ויתרתי על אהבתי אתמול
אפשר להגיד שזה היה ממניעים
אלטרואיסטים
אמרתי לה, אני אוהב אותך
כל כך
ואז הרשתי לה ללכת

כאבתי אתמול עשרות כאבים
הרגשתי לוחות זכוכית
שברים
רסיסים
בתוך העור שלי
מבפנים,
מבפנים.
מה סך הכל ביקשתי 
לאהוב
את אהבתי.
לשמח
את אהבתי,
אבל לא לאבד
זה הכי גרוע
לאבד.
יקומים קורסים בי היום
מתקפלים מתחת לצלעות
השבריריות שלי.
קח אותי,
קח אותי,
או תן לי אהבה.
תן לי אהבה.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Feb 2015 09:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14289293</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14289293</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14285016</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום פעם ראשונה
בכיתי מרוב אהבה
איזה כאב,
אלוהים.

אני לא יודע איך להפוך את זה לשירה.

חיכיתי שהדלת תיפתח
הלב שלי דהר
כמה הוא יכול להמשיך לדהור
אם לא הייתי נרדם
ודאי הייתי מת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Feb 2015 18:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14285016</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14285016</comments></item><item><title>עשרים ואחת חורפים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14282761</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עשרים ואחת חורפים
וכמה למדתי
לא, לא כמה
זאת לא הכמות
אלא מה
מה למדתי
מה זה משנה

החורף הזה
חם יותר
בהיר
אני נינוח
אני זוכר חורפים
עגומים יותר
אז זה טוב
זה טוב

אתמול היה לי קר אבל
אני זוכר חורפים
קרים יותר

בסופו של יום אני קם מהמיטה
אני קם מהמיטה
וזה הדבר הכי אמיץ שאני עושה
כל בוקר

אבל היום הרגליים שלי קלות יותר
כאילו כבר לא יצוקות בטון
היום העולם מזמין יותר
החורף חם היום
החורף חם עד מאוד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Feb 2015 00:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14282761</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14282761</comments></item><item><title>האילם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14262542</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לדין נשבר הלב היום
והוא נשבר ביחד איתו
שפוף גב
אדום עיניים
נפול שפתיים

ואמרתי לו
דין, דין
יהיה בסדר בסוף
תאמין לי
הפצע לא יעבור אבל
הוא יתאחה לאט
וישאיר צלקת כחולה
להזכיר שאהבת

ומה אני יכול להגיד
מוג לב שכמותי
כמה אני מקנא בך עכשיו
כמה יפה בעיניי
שברון הלב
כי אהבת, אהבת
כל כך כל כך
ואני לא התקרבתי
לכזאת הרגשה
מעולם

ומה אני יכול להגיד
מוג לב שכמותי
לשפופי הקומה ושבורי הלב?
כמה ספרים קראתי
כמה שירים דקלמתי
ואני עדיין כל כך אידיוט
נותר אילם
אל מול כאב

הלוואי שהייתי יכול לעזור
דין יא דין
אבל איך אני אומר
שיהיה בסדר
כשגם אצלי בלב צלקת
חתומה
והפצע חבוי אבל
מונה גלויה
זורמת לי בדם
שוחה לי בורידים
קולה, שפתיה, הריסים

אני שבור מבפנים,
אתה זועק
לא רואים אבל אני
שבור מבפנים
אני יודע דין
אני יודע
הלוואי והיו לי המילים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 05 Jan 2015 00:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14262542</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14262542</comments></item><item><title>בשנה הקרבה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14260008</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צריך כמה דברים
אבל את כולם אני יכול לתאר עם
שירה
דימויים
מטאפורות
חדל אוקסימרונים;
מהיום ארמזים
אמתלות
שגעונות
איגיונות

עלי כותרת ו
טיפות של רום
עשן כחלחל ו
מילים מדיו

אהבה שלי אל
השמש
העולם
הטיפה המרה

האיש, האישה
אני מקדיש את זה לך
את השמש שלי
את הכל
בעולם.

אבל מה שאני באמת צריך
בשנה הקרבה:
-עלי עשב/וולט ויטמן
-כה אמר זרתוסטרא/פרידריך ניטשה
-המיתוס של סיזיפוס/אלבר קאמי
-הרחבת תחום המאבק/מישל וולבק (וגם את הספר החדש שלו, כשיבוא, כשיבוא)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 31 Dec 2014 18:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14260008</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14260008</comments></item><item><title>הלל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14255222</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני כותב על אנטנות
אורז לברלין
מפחית בסיגריות
דשמעיא צ&apos;ייסרין

מאוהב בחבריי
ונוגה באור
הדלקתי משואה לנצחוני
לעתות מלחמה אנשוף עליה
לחושך שיבוא

אנחנו פרחים שמטפסים
שלובי קיסוסים
מפריחים אבקנים
חלק מאותו גזע עץ
אנחנו בעצם גזע
אחד

אתם מזינים אותי
תודה תודה תודה
אתם משמחים אותי
תודה תודה תודה

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Dec 2014 14:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14255222</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14255222</comments></item><item><title>להכות על חטא</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14217859</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מאשים את המקום הזה שנקבע בקודקודה של גבעה
כמו דובדבן על קצפת נאדרת מול עננים
עם גגות רעפים אדומים וקירות לבנים
וצמחים מטפסים

על שכלא אותי בכלוב של ויסטריה ובוגונוויליה
ולא נתן לי להשתחרר

אני מאשים אותך על זה שגדלת אחרת אבל עדיין
החזקת בי חזק מדי כי בתור ילדה לא לימדו אותך
שלפעמים צריך לשחרר

כי בלון הליום שלא נוגע באטמוספירה
אף פעם לא יתפוצץ
ועכשיו את נוטרת

ואני תמיד כלוא

אני מאשים אותך בזה שפתחת בי סכר
אי שם לפני שנים ראית משהו חדש וכמו הלהבה שאת
פשוט באת ולקחת אותו

לא נתת לי שהות או
רגע להתמהמה

אני מאשים את כולכם שצררתם אותי
שהספדתם אותי בטרם עת
עם תבנית שהכנתם זה מכבר

הוא היה כזה וכזה
אבל אני עודני אני
ואני שם זין על מי שאתם.

ואני מאשים, אני מאשים
ויש לי זכות כזאת
וזה לא אומר שאני שונא זה רק אומר
שאני רוצה
יותר

סליחה
 מגיע לי יותר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Oct 2014 00:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14217859</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14217859</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14217514</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתיבה היא כמו נפחות
צריך להכות בברזל כל עוד הוא חם

אבל אני כבר לא חם
אני חי חיים פושרים

הבשר כבר לא רותח בי
הכתיבה כבר לא באה לי
ברעש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 15 Oct 2014 14:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שאגי ירוק העין)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637863&amp;blogcode=14217514</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637863&amp;blog=14217514</comments></item></channel></rss>