לפני 20 שנה הוא קיבל מתנה ארנק.
ארנק חום מיוצר ע"י חברה מפורסמת, עם חריטות ותמונות על צידו החיצוני.
בארנק הייתה ברכה.
ברכה לפרנסה אותה הכניסה אישתו לפני שעטפה את הארנק כמתנת יום הולדת.
הברכה לא הייתה ארוכה ונכתבה על פיסת נייר בגודל של כרטיס אשראי.
"מי יתן והארנק הזה ילך איתך ויוביל אותך להצלחה ופרנסה טובה".
הארנק התבלה, ולאחר עשור, החליט להחליפו באחר.
ארנק חדש, שחור, עם ריח חזק של עור.
את הארנק החום שקיבל מתנה, שמר במגירת השידה למזכרת.
אי אפשר לזרוק דבר כזה.
הוא גם לא שכח להעביר את הברכה שבינתיים הוכנסה ללמינציה, כדי לשמר אותה במצב טוב.
כמה ימים אחרי ההחלפה, קרה משהו בעבודה.
הוא עשה טעות שיכלה לגרום להפסד של כמה עשרות אלפי שקלים.
בשנייה האחרונה הוא הבין את הטעות ועצר את המהלך.
אחרי כמה שנים נוספות, הארנק שקנה בעצמו התבלה בצורה שלא ניתן היה לשהתמש בו יותר.
הלך וקנה ארנק אחר.
יותר קטן, כזה שמתאים יותר לכרטיסי אשראי, משהו קומפקטי.
סידר את כל כרטיסי האשראי במקומות המיועדים להם, לא שכח להכניס גם את הברכה לפרנסה טובה.
שבועיים אחרי הקניה, הודיע לו המנהל שלו שעליו לעזוב את מקום העבודה.
"אתה כבר לא יעיל כמו שהיית פעם" אמר המנהל.
אבל אני עושה את עבודתי על הצד הטוב ביותר, לא שוגה, מגיע בזמן לעבודה, נשאר שעות נוספות אם צריך. למה? שאל
"אתה לא משתדל כמו קודם, אתה חושב שמקום העבודה הוא מקום בטוח וזה לא מקובל עלי" ענה המנהל.
מה אני יכול לעשות כדי לשנות את רוע הגזירה? שאל ודמעות חנקו את גרונו.
"כלום. זו החלטתי ואין דרך חזרה". המנהל השיב בפנים קרות.
הלך הבייתה לא יודע מה לספר לאישתו.
התחבט שבוע שלם בינו לבין עצמו, הפיטורים יכנסו לתוקף בעוד שבוע.
הוא מתנהג בבית כתמול שלשום, לעבודה מגיע ללא חשק, וכי למה להתאמץ אם בעוד שבוע לא יעבוד שם יותר?
בוקר, קם כהרגלו, הכין לו כוס קפה והלך לקרוא באתרי האינטרנט, מה קרה בלילה בעולם.
עבר בין כל אתרי החדשות ובין כל אתרי הדרושים באינטרנט על מנת לחפש עבודה.
הדבר חזר על עצמו בשבועות הבאים.
אף אחד לא חוזר אליו לבקש אותו שיגיע לראיון עבודה.
ישב מיואש, סוקר/סורק את השולחן, עיניו נתקלו בארנק האחרון שקנה.
אני לא מאמין בזה, חשב לעצמו, אבל בוא ננסה, מה יכול לקרות?
חיפש את הארנק החום שאישתו קנתה לו לפני 20 שנה, אותו הוא שמר למזכרת.
מצא אותו באחד הארגזים שבהם שמר עוד מזכרות מתקופת השצבא, מסמכים, תעודות ישנות ועוד.
איבק את הארנק, ניגב אותו במטלית והרגיש כמו אלדין המשפשף את מנורת הקסמים...
העביר לארנק הישן את כל תכולת הארנק החדש יותר ויצא לטייל, גם ככה משהו יותר טוב לא היה לו לעשות.
חצי שעה של טיול ומחשבות מתרוצצות בראש על העתיד, כשצלצול של טלפון מכיסו, החזיר אותו למציאות.
"שלום מדבר חיים מחברת XX, קיבלתי את קורות החיים שלך, אני רוצה לזמן אותך לראיון מחר" אמר.
אין בעיה אני אגיע. ענה.
חיוך גדול נמרח על פניו והוא החליט לחזור הבייתה.
כשנכנס הבייתה נכנסה עוד שיחה לטלפון הנייד.
"שלום מדברת אנה מחברת YY, אני ממשאבי אנוש, קורות החיים שלך הגיעו אלינו לפני שבוע ואני רוצה
לזמן אותך לראיון עבודה מחר. זה אפשרי?" שאלה אנה.
מחר אני לא פנוי אפשר מחרתיים? שאל בחשש.
"בטח, גם מחרתיים אנחנו מקיימים ראיונות עבודה, נקבע למחרתיים." סיימה.
משהו קורה, חשב בליבו.
הגיע הבייתה הלך להתקלח וחיכה לאישתו שתגיע מעבודתה לספר לה את הבשורות.
הסתכל על הארנק החום הישן והחליט שהארנק הזה ילווה אותו עד יומו האחרון.
איזה ארנק יש לכם? 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
