כמי שקורא עיתונות זרה באנגלית, במהלך השבועיים האחרונים ששהיתי בארה"ב וראיתי את זה לא האמנתי
שהדברים יכולים להידרדר למצב כזה.
מדינה שמתנהלת בצורה כזו שלומיאלית, שלפעמים אני מתחיל להאמין שבאמת יש אלוהים למעלה ששומר
עלינו כי עם כל השטויות שעושים כאן יש שתי אופציות.
אחת שמי שסביבנו טיפש יותר ממה שאנחנו חושבים או סיבה אחרת היא שיש "השגחה עליונה" (עם או בלי מרכאות)
ששומרת עלינו למרות השטויות והטיפשות.
אנשים המשרתים במקומות רגישים עוברים תחקירים ביטחוניים של גופים כאלו ואחרים.
כך קורה עם חיילים המשרתים במקומות מסווגים במודיעין וגם כאלו המשרתים בלשכות אלופי הפיקודים,
בקריה ובעוד בסיסים צבאיים מסווגים.
אז איך זה שענת קם שהשב"כ ידע עליה שהיא שמאלנית פרו פלשתינאית וידועה כבעלת קשרים עם קבוצות שמאלניות
המתנגדות לפעילות צה''ל נגד הפלשתינאים בשטחים, מגיעה לשרת בלשכת אלוף פיקוד מרכז שהיא צומת העצבים של
הפעילות המבצעית של צה''ל בגדה המערבית, ולא רק נגד הפלשתינאים...
איך נותנים לאנשים מפוקפקים לשרת בקריה בלשכת הרמטכ"ל ולאפשר להם גישה, אם בקריצת עין, או בדרך
אחרת להיות קרובים לחדרו של גבי אשכנזי ולגנוב/להציץ/לצלם לגעת בנייר כלשהוא שלא לדבר על לגנוב
את כרטייס האשראי של הרמטכ"ל או את מספרו ולהעביר אותו לגורמים עבריניים?
אני לא יודע אם התקשורת אשמה כפי שמציגים אותה בכל מיני מקומות שלא דרשה בתוקף את איסור
צו הפירסום מיד בימים הראשונים כשבכל מקום באינטרנט היה כתוב הכל וצריך לדעת קצת
אנגלית כדי לחפש בגוגל "צנזורה ישראלית", "פרשה", "צבא" ובקומבינציה של כולם יחד למצוא מידע
לא מצונזר מהעולם על מה שקורה כאן עכשיו.
מה שיצא בעצם שבמקום להסיר את צו הפירסום ולהאשים את מי שצריך במחדלים שנעשו, השתיקו הכל.
בכך גרמו לענת קם להיות מפורסמת ולהיות אחת שנרדפת ע"י הצנזורה הישראלית.
בצה"ל לא ניתן לצרוב דיסקים או להכניס אמצעים אחרים למחשבים כמו דיסק או קי. אין מצב.
אבל יש קומבינות כמו שכולנו מכירים, כולם סחבקים של כולם.
מישהו נתן להעתיק דברים בדרך מסויימת והצד הנהנה דאג לטובת הנאה או תשלום בצורה אחרת.
עד כמה פרוץ כל נושא האבטחה במקומות המסווגים האלו?
איך חיילת יכולה לצרוב מסמכים ולצאת איתם? אין במקומות האלו מצלמות אבטחה?
איך צורבים 2000 מסמכים בלי ידיעה של אף אחד?
כמה פעמים פורסמו תחקירים על פריצות וכניסות לא מורשות של כתבים לבסיסים צבאיים
ועל הנבירה בפחי האשפה או במשרפות (לשריפת חומר סודי) וכל החומר הסודי שהתגלה שם בפנים
היה יכול להעשיר את ידיעותיה של כל מדינה לא ידידותית לישראל?
מטריד אותי שהשב"כ שגילה את העניין עם הכתב של עיתון הארץ התנהל ברכות מסויימת.
לא לחץ עליו חזק כדי שמייד ימסור לו את השם של מי שהעביר אליו את המסמכים הסודיים הנ"ל ולא להתברבש
חודשיים עד שהגיע אל ענת קם.
השב"כ היה צריך להוריד את הכפפות ולחבוט בעניין בעוצמה לגלות היכן כל 2000 במסמכים ולא להסתפק
רק ב-50 מסמכים שהוא קיבל מהעיתונאי. לפי פרסומים זרים שניים מהמסמכים שהגיעו לידי
העיתונאי מצביעים על כך שהרמטכ"ל ואלוף פיקוד מרכז הורו על חיסולים למרות שהדרג המדיני
לא הסכים להם. כאילו לא הספיק דו"ח גולדסטון?
כתב עיתון הארץ אורי בלאו ברח ללונדון שם הוא נמצא כרגע.
זה שהוא לא נמצא בישראל מסכן אותו שכן הוא בעל ידיעות סודיות על התנהלות הצבא בשטחים.
בעניין הזה עכשיו חייו של אורי בלאו כתב הארץ אולי נמצאים בסכנה, אולי סכנה כפולה.
אחת מגופים אנטי ישראליים שיחפשו להשיג את הידיעות שיש ברשותו תמורת סכום כסף או איום על חייו.
מצד שני הוא יכול להיות חשוף לסכנת חיים באם יתנגד לחזרה לארץ לעמוד בחקירה על מעורבותו בפרשה.
משהו טוב לא יצא מזה.
רק להזכיר שלפני כמה ימים החל משפטו של החייל שגנב מלשכת הרמטכ"ל מסמכים הנוגעים לחיזבאללה
וכנראה שיוגש נגדו ונגד בני משפחתו כתב אישום בגין מגע עם סוכן זר ומסירת ידיעות לאוייב.
משהו רקוב כאן ואל תגידו לי שאין אלוהים ששומר עלינו מלמעלה שלא נעשה יותר שטויות ממה שאנחנו עושים
או שהוא מרפה את שיכלם של שכנינו, אחרת אני לא יכול תמיד להסביר שהמזל שיחק לידינו תמיד...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
