השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים (:

וואו !

תודה רבה על כול התגובות !

בגלל שאתם כאלה מושלמים הנה עוד פרק ! D:

 צ'ייס-

"תעזבי את הבלון!!" צעקתי עליה כאשר אני מצד אחד והיא מצד שני מושכת בבלון המסכן
"לא רוצה! צ'ייס עוזב!" קים אמרה והסתכלה עלי במבט כועס
"נו קימי, את מפריעה אנחנו עושים מסיבת הפתעה לאל!" אמרתי וזאת עזבה מיד את הבלון שנזרק ישר לפנים שלי, כמה שזה כאב
"למה לא אמרת לקים?" קים שאלה והתקרבה עלי במבט עצוב ומעורר רחמים
"כי נעמי וצ'ייס מארגנים אנחנו לא צריכים עזרה" אמרתי וזאת התקרבה אלי ודרכה על הרגל שלי "אחח!!" צעקתי והדלת נפתחה למראה שאני מתפתל מכאבים וקים נכנסת לחדרה, נעמי התחילה לצחוק ואני הסתכלתי עלייה במבט כועס
"שלחתי אותך לסדר את החדר למסיבה ואתה רק בילגנת אותו?!" היא צעקה ואני הנהנתי
"אידיוט אחד! הוא צריך לחזור!" היא אמרה ואני נלחצתי
"נו את מלחיצה אותי!" אמרתי לה והתחלתי להזיז את השולחן ולסדר את הסלון למסיבה
"ואתה מלחיץ אותי!" נעמי צעקה ואני השתתקתי ובהיתי בה
"מה אתה בוהה בציצים שלי סוטה?!" היא צעקה ואני צחקתי וזאת שלחה אלי מבט מאיים
"מה את רוצה?! את מתכופפת זה בעיה שלך!" אמרתי וזאת הביאה לי בעיטה ואני התפתלתי מכאבים
"גם את וגם קים?! מה נסגר איתכם?!" צעקתי וזאת חייכה
"בנות פשוט מתות עליך" היא אמרה והמשיכה לסדר בעוד אני אחריה צולע.

נעמי-

אחריה שעה שאני וצ'ייס מסדרים את החדר הוא נראה פשוט מושלם, כאילו זה היה מוכן לפנינו, אל צריך להגיע והשעה כבר 6, בעוד שעתיים האספת הורים מתחילה, הרעיון שלנו היה כול כך טוב, רק צריך להתאמץ קצת והשכיב את הקטנות שלא יפריעו, אני מאמינה שנצליח, אני חייבת להצליח.
"נו!" צ'ייס צעק ואני העברתי עליו מבט כועס
"מה את רוצה?! אני בלחץ!" הוא אמר ואני צחקתי למראה המזיע שלו
"מה אתה רוצה ממני? תילחץ" אמרתי בזלזול
"לא רוצה להילחץ!" הוא אמר ואני צחקתי
"אז מה אתה רוצה ממני?!" שאלתי אותו בצעקה וזה השתתק
"יכולת להגיד את זה בנימוס" הוא סינן דרך שיניו
"נימוס? מי אתה צ'ייס לוי שתלמד אותי מזה נימוס?" שאלתי אותו והתקרבתי אליו עם מבט מאיים
"לא בעיטה רק לא בעיטה!" הוא אמר והדלת נפתחה, לא אחר מאשל אל נכנסת מהדלת כאשר צ'ייס מגן על עצמו עם ידו ואני מסתכלת עליו במבט מאיים
"הפתעה?" אמרנו בהיסוס וזה צחק וחיבק אותנו
"אוכל!" צ'ייס צעק והלך לאכול את החטיפים שאני קניתי וסידרתי אותם יפה על השולחן מוכנים לאכילה
"אתם אירגנתם את כול זה?" אל שאל ואני הנהנתי, הוא התקרב אלי ונישק אותי רכות על השפתיים
"איכס אל מתנשק!" קים יצאה מחדרה מסתכלת עלינו כאשר שתינו צוחקים
"אל, צריך להתארגן מהר, עוד מעט האספת הורים מתחילה" אמרתי וזה הנהן ועל מבטו עלה חשש ופחד.
"אוי זה טעים!" צ'ייס אמר ושנינו העברנו אליו מבט שואל
"מה! אתם חייבים לטעום! זה הדבר הכי טעים שאכלתי בחיים שלי!" צ'ייס אמר בפה מלא מתהנג על כול רגע
"טוב מתחילים?" אל שאל ואני הנהנתי שאיתי צ'ייס הנהן כאשר יוצא מהפה שלו חתיכת צ'יפס "איכס צ'ייס!!!" אני ואל צחקנו והסתרנו את העיניים בעזרת הידיים
"סליחה, סליחה" הוא אמר ואנחנו צחקנו.

אל- 

אני לא מאמין, זה הגיע, אני צריך לעבור לבית של נעמי ולעבוד על העובדת סוציאלית?!.
העברנו כבר את הדברים שלנו כדי שהבית שלה יראה כמו הבית שלנו, הבית ענק וזה טוב, ככה המורה תחשוב שההורים שלנו באמת בחו"ל ואנחנו ממשפחה עשירה, אין מה לעשות, אי אפשר לחזור אחורה ולהציל את אמא מלעשות את התאונה הגוראלית הזאת, החיים שלי כבר נקבעו, נעמי וצ'ייס אירגנו לי מסיבת הפתעה שזה באמת הפתיעה אותי למרות שהם לא יודעים להפתיע בנאדם, מחר אני אהיה רשמית בן 18 סוף, סוף, אני יכול לקחת אחריות על המשפחה שלי ועל האחים שלי שאני כול כך אוהב, כן, כן גם את צ'ייס אני אוהב.
נעמי נכנסה לחדרה שבו אני שכבתי והסתכלתי על התקרה של חדרה, היא נשכבה לידי ואני התחלתי לשחק בשיערה היפה.

"הי" היא אמרה ואני חייכתי אלייה חיוך קטן, מאז שנעמי ידעה את הסוד היא עוברת את אותו החיים שלי, גם היא בלחץ שיגלו את הסוד, גם היא דואגת לצ'ייס לקים ולג'ן הקטנות שלא מבינות מה קורה מסביבם.
"מוכן?" היא שאלה ואני הנהנתי, נשמעה תפיקה בדלת, אני מיד ידעתי שזה הם, בבוקר נעמי הלכה לבית ספר והשאירה את הכתובת שלה על פתק, צ'ייס סימן לי לבוא ואני באתי פתחתי את הדלת והמורה ביחד עם העובדת סוציאלית אני מניח נכנסת הביתה, ההצגה מתחילה.

 ביקורות ? D: