http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970heCopyright 2026 השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/70/89/62/628970/misc/18328715.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12304322<div align="right" dir="rtl">אנשיים נראלי שאני חייבת לכם הסבר !! אז כמו שנראה כן אני פרשתי, אבל לא לתמיד ! ברגע שאני יכתוב משהו שאני באמת באמת מתכוונת לסיים אני יעלה אותו, בקשר לסיפור הזה פשוט ירד לי החשק להמשיך לכתוב, ואם אין לך חשק לכתוב עדיף כבר לא כי זה פשוט יצא ממש לא יפה ולא טוב. אז למי שיש כוח לחכות לי שיחכה (: בהמון המון אהבה ! שוהמי [;</div>Fri, 04 Feb 2011 10:27:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12304322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12304322http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12172464<div align="right" dir="rtl">הייוווו :D אווקי אנשיים אטייזה אוושר חזר מחשב לבית ! טוב לא שלי אבל מחשב זה מחשב נכון ? D; אז ככה, אני מבטיחה מבטיחה מבטיחה אני יכתוב עוד פרקים בעזרת לינוווש D: שאגב, חובה כניסה לבלוגה D: אז ככה חח אני מבטיחה לכם אני יכתוב עוד פרק ויעלה ואל חשש לא פרשתי D: תודה לספירנג שביקרו אותי ! D:</div>Tue, 23 Nov 2010 14:56:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12172464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12172464http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12159374<div align="right" dir="rtl">חחחחחחחח אולי חשבתם שזאת שוהם ! אבל לא ! לאלאלאלאלאלאלאלאלאלאלא! כמו תמיד- לין כאן ^^ טוב אני אף פעם לא הלכתי XD ^^ בכול אופן, שוהם לצידי אבל אנלא מביאה לה את המקלדת (היא קדושה^^) רק נכנסנו, שתינו, כדי להודיע לכם קוראים חביבים שאין לכותבת שלכם אינטרנט כבר שובעיים (מגיע לה D:) והיא גם לא רוצה לכתוב יותר ת'סיפור הזה -.- אבל !!!!!!!! היא כותבת סיפור אחר, והיא לא רוצה לתת לי אותו &gt;&lt; אני עוד אשכנע אותה להמשיך בסיפור עם אל כי הוא כבר לקראת הסוף *~* כןכן הכול במווחי ^^ אז באישור של שוהם אני מעלה לכם את הפרק שאני כתבתי למענכם, מקווה שתאהבו (: פרק עשרים ואחד- אמא ואבא: צ'ייס- הצחוק הארוך שיצא מפי כאשר ראיתי את מבטם המופתע של אל ונעמי גרם למבט הכועס של אל לעלות על פניו, הם שתיהם התכסו במהירות בשמיכה הרכה של נעמי, צמודים זה לזו ונראים עייפים, אל היה אדום מעצבים ונעמי במבוכה. "תעוף מפה!" אל גער בי "למה לי? עד שיש לי הזדמנות לנצל את שתיכם?" שאלתי ומבטו של אל התמלא זעם "אני אהרוג אותך!" הוא קבע "עכשיו? ליד חברה שלך? שכל ה.. אתה יודע הזה שלך בחוץ? אתה בטוח?" "אתה יודע אנ</div>Mon, 15 Nov 2010 20:29:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12159374http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12159374http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12109593<div align="right" dir="rtl">לפרק בלי הקדמות מיותרות D: אל "אני חושב שנלך." אמרתי ונעמי ששכבה במיטה הזוגית והגדולה שלה כאשר אני מתחתיה, גופה עלה וירד ביחד עם הנשימות שלי. היא הסתובבה אליי ונשענה על ידיה כדי להביט בי, ענייה החמות והיפות הביטו בי בשאלה ולא יכולתי שלא לטבוע לתוכן. "למה? תישארו.." היא אמרה בצורת תחינה וליטפה את החזה שלי, מתחילה לשחק בחולצה שלי, גיחכתי במעט ועברתי למצב ישיבה ונעמי ביחד איתי, ממשיכה להביט לתוך עיניי ולגרום לי להתאהב בה יותר. "גם הבנות נרדמו," היא החלה לשחק בחולצה שלי ולהרים אותה במעט למעלה, נלחצתי ותפסתי בידיה "לא תרצה להעיר אותן.." היא אמרה בצורה מפתה, היא קמה ממקומה באיטיות והתיישבה עלי כשרגליה נכרכות סביב גופי, בלעתי את הרוק שלי בחשש. "צ'ייס?" שאלתי "יש לו את החדר מחשב, יש שם גם מיטה, טלוויזיה... אתה לא תרצה להפריע לו.. נכון?" נעמי החלה ללטף את פניי "אני.." בלעתי את רוקי "לא אני לא רוצה להפריע לו." אמרתי מהופנט לנעמי שנראתה בטוחה בעצמה, לא יכולתי להתנגד אלייה המבט השובב שלה שהיה אטום אך אמר כול כך הרבה, העניים המתוקות שחייכו אליי בצורה ממזרית מנסות להוציא מימני את אל האח</div>Tue, 19 Oct 2010 07:12:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12109593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12109593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12085226<div align="right" dir="rtl">היי חבריה! אם חשבתם שזאת שוהם אז תחשבו שנית P: לא ולא ! זאת לין שפרצה באישור של שוהם לבלוג שלה, כתבה למענה ולמענכם פרק שלם וארוך במיוחד! כןכן אני כתבתי הכול לבד ולמה זה? כי הכלב החצוץ (שוהםXD) לא מצליחה לכתוב את הפרק הזה XD טוב מקווה שתאהבו את הפרק P: אל בחיים שלי לא ביקרתי בבית של נעמי, בחיים שלי לא ישבתי בבית יותר גדול מהבית שלי, בחיים שלי לא ראיתי בית שדומה לבית של נעמי. איך לעזאזל אני צריך להעמיד פנים שאני גר בו?! בהתחלה כשרק הבטתי בשער הבית הענק של נעמי נחרדתי, כול יום היא מבלה את זמנה בבית הקטן והמבולגן שלי, לסדר אין לי הרבה זמן וצ'ייס דואג לזה. כשבא לו. אני לא מאמין שהיא נמצאת בבית שלי ועוד נהנית בו, הרגשתי כול כך עלוב כשנכנסתי אל תוך שטח החצר הענק של הבית המפואר שעמד מולי. השומר של הבית הביט בי במבט מסוקרן והרים את מקפי השמש שלו מעיניו "אתה?" הוא שאל בקול מאיים, בלעתי את הרוק שלי "אל.." עניתי בשקט והשפלתי את ראשי מטה לכיוון הרצפה היקרה של החצר הגדולה, השומר הרים דף קטן והנהן כחיוך מתפשט על פניו "כנס," הוא פתח את השער הגדול "שמעתי עלייך," החיוך שלו היה מזמין,</div>Wed, 06 Oct 2010 15:02:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12085226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12085226http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12078283<div align="right" dir="rtl">וואו ! תודה רבה על כול התגובות ! בגלל שאתם כאלה מושלמים הנה עוד פרק ! D: צ'ייס- "תעזבי את הבלון!!" צעקתי עליה כאשר אני מצד אחד והיא מצד שני מושכת בבלון המסכן "לא רוצה! צ'ייס עוזב!" קים אמרה והסתכלה עלי במבט כועס "נו קימי, את מפריעה אנחנו עושים מסיבת הפתעה לאל!" אמרתי וזאת עזבה מיד את הבלון שנזרק ישר לפנים שלי, כמה שזה כאב"למה לא אמרת לקים?" קים שאלה והתקרבה עלי במבט עצוב ומעורר רחמים "כי נעמי וצ'ייס מארגנים אנחנו לא צריכים עזרה" אמרתי וזאת התקרבה אלי ודרכה על הרגל שלי "אחח!!" צעקתי והדלת נפתחה למראה שאני מתפתל מכאבים וקים נכנסת לחדרה, נעמי התחילה לצחוק ואני הסתכלתי עלייה במבט כועס"שלחתי אותך לסדר את החדר למסיבה ואתה רק בילגנת אותו?!" היא צעקה ואני הנהנתי "אידיוט אחד! הוא צריך לחזור!" היא אמרה ואני נלחצתי "נו את מלחיצה אותי!" אמרתי לה והתחלתי להזיז את השולחן ולסדר את הסלון למסיבה "ואתה מלחיץ אותי!" נעמי צעקה ואני השתתקתי ובהיתי בה "מה אתה בוהה בציצים שלי סוטה?!" היא צעקה ואני צחקתי וזאת שלחה אלי מבט מאיים"מה את רוצה?! את מתכופפת זה בעיה שלך!" אמרתי וזאת הביאה לי בעיטה ואני התפתל</div>Sat, 02 Oct 2010 19:58:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12078283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12078283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12066371<div align="right" dir="rtl">וואוו ! אני לא מאמינה ! 80 תגובות?! אין אין עליכם !!! טוב אז ככה, אני רוצה להקדיש את הפרק ל: כמעט אנושית אני כול כך אוהבת את הסיפור הזה ! :D שנגיע לפרק ? הפרק : פרק שמונה עשרה: נעמי- לא מגיע לו את זה, לא מגיע להם את זה, הם עברו כול כך הרבה בחיים והכול קרה בבת אחת, אני לא יודעת איך אל הצליח בשנתיים האלה לשרוד בלי אבא ובלי אמא, איך הוא הצליח לגדל את הילדים, את צ'ייס שניהיה מורד ואת ג'ן וקים שצריכות כול כך הרבה תשומת לב, איך הוא נתן להם אהבה וחום שלו בעצמו אין?."הי," הוא נכנס לחדר של ג'ן וקים ששם אני ישבתי, הרדמתי אותם, רציתי לתרום ממה שיש לי, לפחות בזה, "נרדמו?" הוא שאל ונישק לי במצח."כן, מה עם צ'ייס?" שאלתי וזה חייך, השניים הלבנות שבצבצו מתוך שפתיו היפות זהרו בחושך ששרר בחדר"נרדם, הוא עובר הרבה" אל אמר ואני חייכתי אליו, "מה אתה הולך לעשות?" שאלתי אותו בחשש אך הוא חייך, ואני ראיתי שזה חיוך אמיתי, איך הוא מחייך שהוא יודע שיכולים לגלות את הסוד הכי גדול שלו?"זה לא משנה עכשיו, זה לא צריך להדאיג אותך, החיים מלאים בהפתעות נכון?" הוא שאל והזיז את שיערי מפניי ואני חייכתי, הוא כ</div>Mon, 27 Sep 2010 19:40:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12066371http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12066371http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12054833<div align="right" dir="rtl">אוקי אני קראתי את הפרק עם השיר הזה ובכיתי, אז למי שבא לו: טבו בגלל שהישראהדייבייל לא מעלה לי את הסירטון אני יביא קישור -.- http://www.youtube.com/watch?v=6rUrXikFNJ0 לפרק? פרק שבע עשרה: אל- אחרי שנעמי שאלה את השאלה הזאת לא יצאו לי מילים מהפה, הורדתי את ראשי ולקחתי נשימה ארוכה אך גם אז מילים לא יצאו מפי, נזכרתי בהכול, בתאונה הנוראה שהרסה את חיי, את האור שראיתי שאמא שלי ניסתה לעצור את האוטו, את הצרחות ואת הצפירות של המכוניות, ואת איך שבישרו לי שאמי נפטרה, את הבכי של צ'ייס ושלי, הרגשתי שדמעה ירדה מעניי, נזכרתי באבי שהיה כול כך טיפש שהרג את עצמו ולא שם לב בכלל נעמי ראתה איך אני מתמודד עם השאלה והיא פשוט חיבקה אותי, ידייה החמות עטפו אותי כמו חיבוק של אמא שהיה כול כך חסר לי כרגע, נתתי לעצמי לבכות לתוך חכה של נעמי ולהתפרק. <span s</div>Wed, 22 Sep 2010 14:51:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12054833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12054833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12049054<div align="right" dir="rtl">הי לכולם ! סורי על הטעות שהייתה בפוסט הקודם ! אז מגיע לכם עוד פרק ;] הפרק : פרק שש עשרה: אל: "די!" היא הוציאה את המילה היחידה שהיא יכלה, נעמי ואני היינו על מיטתי כאשר אני עליה מדגדג אותה בלי סוף."אני לא יפסיק עד שתגידי את המשפט: אל לוי החתיך" קבעתי בחיוך שובב ומדגדג אותה "כוס עמק!!!" הוא נכנס הביתה כרוח סערה ואני הפסקתי לדגדג את נעמי, הוא נכנס לחדר העביר אלי ואל נעמי מבט קודר, זרק את תיקו על הרצפה ונכנס למקלחת."מה קרה לו?" נעמי שאלה ואני קפצתי ממקומי והלכתי אחריו למקלחת "הי!" הוא צעק לעברי והסתיר את איבר מינו החשוף "אני הראתי לך את שלי!" צעקתי והוא הרים את ידיו והביט בי "אתה לא יכול לבוא לאספת הורים" הוא אמר והוריד את מבטו "מה?" שאלתי מופתע "אתה לא יכול" הוא אמר והסתכל עלי "ברור שאני יכול, טוב אני יודע שאין לנו אוטו ונאחר אבל..-" "אל אתה לא יכול כי אתה לומד בבית ספר!" הוא עצר אותי ואני נבהלתי מהתשובה שלו, אני לא יכול לבוא לאספה? אז מי יבוא?. "תסביר" ביקשתי והתיישבתי על האסלה "המורה אמרה שאתה לא יכול לבוא" צ'ייס אמר והשפיל את ראשו "אבל למה?" שאלתי וזה שיחק עם האצבעות שלו "</div>Sun, 19 Sep 2010 17:46:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12049054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12049054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12039824<div align="right" dir="rtl">אז ככה, ממש תודה על התגובות ! נהנתי מכול רגע ! בגלל שאתם כאלה חמודים מגיע לכם עוד פרק ;] תהנו : פרק חמישה עשר- אל- חזרתי מהעבודה סחוט, אני חוזר לשעתיים לבית בשביל לנוח ולהיפגש עם נעמי וחוזר לעבודה. סיכמתי איתה שמחר אני לא בא ללימודים והיא הסכימה. חזרתי למצוא את צ'ייס יושב מודאג על הרצפה לצידן של קים וג'ן שהרכיבו פאזל ישן שהיה בביתנו. "מה יש?" התיישבתי לצידם ושתי הבנות קפצו עליי בחיבוק "אתה יודע שמחר יש אספת הורים?" "כן" עניתי לו ונזכרתי בבעיה העיקרית שלנו- אין לנו הורים שיבואו לאספת הורים. "מה עושים?" "אתה אמרת שאתה מחשיב אותי בתור אבא לא?" גיחכתי "אל אתה לא יכול ללכת לאספת הורים" "אני כן אתה תראה" עניתי לו וצ'ייס נאנח "בהצלחה" "אתה בא איתי" קבעתי, מבטו הפך למיוסר "אל אתה לא חייב! באמת שלא!" הוא ניסה לשכנע אותי ואני צחקתי "דווקא כן" אמרתי משועשע והוצאתי פיהוק קטן החוצה, דפיקה בדלת העירה אותנו וצ'ייס קם לפתוח אחרי שהוראתי לו בפרצופי שאני אהרוג אותו אם לא "אל חברה שלך" "אני רואה צ'ייס שהאוזן שלך התאוששה מהר" נעמי גיחכה ונכנסה לסלון, קים וג'ן קפצו עלייה בחיבוק "נעמי את ואל ת</div>Tue, 14 Sep 2010 14:36:00 +0200shoham9870@walla.com (השמיים הם הגבול- סיפור בהמשכים :))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628970&blogcode=12039824http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628970&blog=12039824