על סדר היום

שגרה. כבר התרגלנו. כשבאים לעדכן אותנו אנחנו כבר לא מתרגשים. פעם בכמה חודשים, זה קורה. לא, זה לא שהשכנה סוף סוף ילדה, וזה גם לא תאונת רכבת. זה לא תופס יותר מדי כותרות. כבר הגיבורים הרגעיים כבר לא גיבורים יום אחרי. לא מחטטים בעברם, ולא מתעסקים כבר בשגרה הלא שגרתית. כן, עוד פיגוע טרקטור בירושלים. ללא ספק התמונה מפחידה. טרקטור רגיל לחלוטין נוסע בצומת עמוסה ומוכרת בירושלים. פתאום הנהג מחליט לתפוס כותרות. אני סבור שהנהג לא קם בבוקר בידיעה שהוא עומד לעשות פיגוע. זה לא הפרופיל הצפוי של מחבל. הוא נשוי פלוס ילד. וגם לא היה פנאט לדברי משפחתו, שבכזו פתאטיות מתעקשים שזו תאונה ותו לא.

הוא עבד עוד בבוקר לפני שהשתולל, היה בבית, ושוב יצא לעבודה. אם רק רצה לעשות פיגוע הוא היה הולך ליד הבית שלו בגבעה הצרפתית ורומס את כל הטרמפיסטים. או שהיה ממשיך לאזורים מאוכלסים אחרים. סתם ככה בצומת הזו הוא השתגע. זה מצביע על נקודה שתמשיך להכאיב לנו. התסכול של האוכלוסייה הערבית.

 אותו מחבל יצא מהבית בדרך לעבודה, נסע בכבישים, ולא יכל לראות את המבטים המבועתים והבהולים של הנהגים לנוכח הטרקטור שמגיח מולם. מהפיגוע הראשון של הטקרטור ברח' יפו בירושלים, אין כמעט ירושלמי שלא נבהל כשהוא רואה רואה על הכביש טרקטור. וזה מה שעשו כל אותם נהגים באותו בוקר, נעצו מבטים בנהג. פתאום הוא הרגיש את הקרע באוכלוסייה, את הניכור שחשים כלפיו. הוא נזכר בכל המג"בניקים בכניסה לבית חנינא. ופתאום מה הוא רואה מולו? ניידת משטרה! סמל הכיבוש והדיכוי הישראלי. ומכאן השאר היסטוריה

אני לא בא להצביע על חוסר שוויון ועל קיפוח וגם לא על כיבוש. אני מצביע על חוסר המעורבות של המדינה בכל הקשור אליהם. לא עושים מספיק כדי לשייך אותם למדינה. לא דורשים מהם חובות אזרחיות. לדעתי הם צריכים להיות אזרחים שווים לכל דבר ועניין. פיתרון של טרנספר זה לא מעשי. ואני גם לא בעד זה. אני בעד דו קיום, אני בעד לשייך אותם למדינת ישראל. אני בעד להרחיב להם את האפשרויות וכל זה. אבל שהם יהנו מכל הזכויות האלו כשהם מודעים לזה שהם אזרחים ישראליים והם מחוייבים לחוקה ככל אזרח יהודי.

אני לא תמים. אני יודע שהם לא ישירו "התקוה". וברור לי שהם לא יניפו את דגל ישראל. אני יודע שהם לא רוצים את זה. אני מדבר עם ערבים שעובדים איתי בירושלים. חלקם מזדהים עם חמאס, ותומכים בפיגועים. והם לא אזרחים נאמנים. ואפשר להבין אותם. אז למה שיקבלו זכויות?

לשאלה הזו יש תשובות רבות ומורכבות. אני מבין שאי אפשר להפוך אותם לאוהדי ישראל. אבל אפשר לנהוג איתם בשיטת המקל והגזר. תרצו לחיות בדו קיום. סבבה על הכיפאק, אהלן וסאהלן.

אבל ברגע שתשתמשו בטרור, תנצלו את תעודת הזהות הישראלית שלכם לבצע פיגועים, ננהג בשיטת המקל. אתם לא רוצים לחיות בשלום? לכו מפה!!!

ברור שזה תהליך ארוך לחייב אותם לעשות שירות לאומי, וברור לי שהם לא יהפכו פתאום להיות כמו הדרוזים, וברור לי שגם הם לא יניפו את דגל ישראל וגם לא ישירו את ההמנון הלאומי. אין דרך להפוך את ערביי ישראל לאוהבי המדינה. לבנתיים חייבים לחיות איתם.

ר"מ אוסטרליה אמר בנאום לפני חודש:

 ".....על המוסלמים להחליט - או שאתם מאמצים את חוקי המדינה - או שתעברו למקום אחר" אמר ראש הממשלה בנאומו ביום רביעי האחרון. "נמאס לי שהאזרחים בארצי חיים בחשש מתמיד מפעילות טרוריסטית צפויה מטעם האיסלם הקיצוני. התרבות שלנו במדינה התפתחה כאן לאורך דורות כתוצאה ממאבק, ניסיונות קשים וניצחונות למען החופש שלנו, לכן אם ברצונכם להיות חלק מהחברה שלנו וליהנות מכל הטוב שהחופש שלנו מעניק לכם - אמצו ומייד את החוקים והכללים של מדינתנו !!!  זאת הארץ שלנו ואנחנו נאפשר לכם כל הזדמנות ליהנות מהטוב שיצרנו ועשינו כאן, אך ברגע שתתחילו שוב לפגוע בה, בערכיה, בדגלה, באמונות שלנו ובדרך חיינו כאן - אני מציע לכם לעשות שימוש בערך הקדוש שלנו - החופש לעזוב, ולחפש לעצמכם מקום אחר על פני כדור הארץ....."

אתם מבינים? שם באוסטרליה זו לא גזענות. זה רצון לחיות על פי חוק

פיגוע הטרקטור תפס אותי בטיול אופניים בגולן, על רקע החרמון המושלג. נוף עוצר נשימה, וכל הרקע הירוק סביבי, עם הפרחים הססגוניים, הקסימו אותי, והשרו עלי אווירת רוגע. עד ששמעתי על הפיגוע. הרי הכתובת היתה על הקיר. בדיוק תכננתי לכתוב בפוסט הזה על יום השנה לרצח התלמידים ממרכז הרב. על איך התחילה לה שרשרת פיגועים שתימשך. והכל למה? כי בג"ץ מונע את הריסת בתי המחבלים. אני חותם לכם כי לוא היו הורסים את ביתו של המחבל מ"מרכז" לא היו קורים פיגועי הטרקטורים. מדינת ישראל היתה מראה שפיגוע המכוון כנגד אוכלוסייה לא עוברת בשתיקה, שיש מחיר. שיש שלטון. אבל היא לא עשתה את זה ובכך הכשירה את הקרקע לפיגועי הטרקטורים. אני אף משוכנע שכשהיה רואה אותו מחבל שבוע שעבר את הניידת בלהט מחשבותיו, ובתת-המודע שלו היה מונחת הידיעה שעם הפיכת הניידת יחרב ביתו הוא לא היה חושב אפילו על פיגוע.

מי רוצה לחשב בסטטיסטיקה מתי הפיגוע הבא????.

תכננתי לכתוב כאן היום, שהסחבת בהרכבת הממשלה לא מעניינת ושביבי לא השתנה ושהוא מפחד מהצל של עצמו, ובעיקר מהצל של אמנון אברמוביץ. אבל פתחתי היום חדשות, ולכן אני לא אכתוב את מה שרציתי לכתוב.

אני כן אכתוב שתודה אלוהים שבראת גאווה בעולם, אחרת, ציפי לבני היתה בממשלה. ותודה אלוהים שנתת עקשנות לחלי יחימוביץ, אחרת, "העבודה" היתה בממשלה. ב"ה שאני צופה עתיד טוב יותר למדינה בשנים הקרובות, כי מה שקיוויתי שיעשה, נעשה. בוגי יעלון בביטחון, ליברמן במשרד החוץ ואני משוכנע שהוא יצליח, ומישהו משל ביבי באוצר. והכי טוב שנגד כל הסססמאלנים:

דניאל פרידמן במשפטים

ת'אמת אני אגיד לכם, אני לא מבין כ"כ במה פרידמן נלחם בבייניש. אני מבין שהוא רוצה ליטול ממערכת המשפט שליטה בדברים שונים. ואני מבין עוד יותר שאם השמאלנים לא רוצים לראות את פרידמן במשפטים-סימן שהוא מעולה. בשבוע שעבר הייתי באיזה אולם בירושלים, ולאולם נכנסה מלווה במאבטחים-דורית בייניש. היא עמדה סמוך לבר ודיברה עם קרוביה, הגעתי לידה במרחק של חצי מטר אבל התאפקתי. רציתי לצעוק עליה על השליטה האבסולוטית שלה במערכת המשפט בשירות השמאל. וכו'.. התאפקתי. ממילא מה זה יתן לי?

בתור תומך ליכוד נלהב, קצת מטרידה אותי הפחדנות של ביבי. בחלומותי אני רואה את בנימין הלז, יוצא בראש חוצות בלי לפחד כלל ומודיע על כינון ממשלת ימין שהיא חד וחלק היפוך דרך השמאל. לא פוזל לממשלת אחדות. ונלחם בכל מאודו נגד הטרור, שומר אמונים לימין, ולא מתרוצץ בגנים. אבל מי אני שיעביר עליו ביקורת, בטח יש עליו המון לחצים. משיח הוא לא יהיה

פורים

אני חוגג פורים פעמיים. אחד ביישוב לא הרחק מירושלים ואחד בירושלים. כי כידוע ירושלים מוקפת חומה ושם חוגגים יום אחרי כולם. הגעתי לבית הכנסת ביישוב קצת מאופר, בדיוק כשבעל הקורא פצח בקריאת המגילה.

מצאתי לי עמדה נוחה והתיישבתי. הטקסט המרגש של המגילה מכל שנה, התחלף לטקסט משעמם. ?!? זה לא הטקסט? זה בעל הקורא? ידעתי. אני רגיל בבי"כ שלי לבעל הקורא הותיק, שכל השנה כבר חיכיתי שיקרא. בבי"כ שלי לא מרעישים גם בכל 'המן'. רק כשיש 'המן' עם תואר. כמו צורר היהודים או בן המדתא. אצלי בבי"כ כנראה 'המן' פחות רשע. בכל הקהילות ה'המנים' זה טורח למבוגרים שנראים סובלים מהרעש של הקפצונים מהילד השמן ההוא מהשורה הראשונה. זה לא דמה לפורים הלילה. זה דמה להלוויה. רק הילדים חגגו, ומדי כמה 'המנים' איזה משוגע נתן שאגה שהצחיקה את הילדים. העסקתי את עצמי בלשאול ילדים קטנים למה הם התחפשו. יש לציין ש 90 אחוז מהילדים לא נראו כמו מה שהם ענו לי. העיקר שיש לתחפושת שם, ושהחנויות עושות כסף.

פורים- חג של ילדים קטנים