To Choose - סיפור בהמשכים

אוקי,אני לא יודעת מה לומר לכם חוץ מזה שאני מצטערת! זה היה חופש כל כך עמוס וקשה מבחינה נפשית שאני עצמי לא הספקתי לעשות אפילו רבע מהדברים שרציתי,בקושי נפגשתי עם חברות שלי ובוקשי יצאתי מהבית ואת האמת..לא היה לי חשק לכתוב עם כל מה שעובר עלי... אז אני מצטערת.

ואני רוצה להודיע משהו חשוב...קיבלתי את המערכת של י'ב (אומיייייגד!!! אני בי'ב!!!) ואני לומדת ארבע פעמים בשבוע עד השעה 18:00 בערב וזה עמוס!!! ולא יהיה לי כמעט זמן לנשום! אני גם עובדת עכשיו על לסיים את לימודי הנהיגה שלי ואיכשהו הצלחתי לעבור את כל הבגרויות (היה קשה אבל שווה)

בכל מקרה אני מקווה להצליח בתקופה הקרובה לסיים לכתוב את כל הפרקים של הסיפור...לסיפור הזה יהיו 23 פרקים בערך.

אם אני מתעכבת בבקשה אל תכעסו! הולך להיות לי כל כך עמוס שאני באמת מקווה לא להתמוטט!

לפני הפרק אני רוצה לאחל לכולן בהצלחה בתחילת שנת הלימודים החדשה!!

ועכשין הפרק:))

מהפרק הקודם:

"אמ...אני חושבת שאני..אה...אכנס למקלחת" היא אמרה כשהיא בקושי נושמת.

ניקי התרוממה במהירות ופתחה את הארון,מוציאה משם שורט וגופייה לשינה.

היא סגרה את הדלת והתבוננה במראה.

השיער שלה היה לבן לגמרי וחולצתה אדומה. הפנים היו מרוחות בשני הצבעים וחיוך ענקי עלה על פניה.

היא הורידה את הבגדים ונכנסה אל המקלחת.

דין נכנס בשקט אל חדר המקלחת ופתח את הדלת של המקלחת,נכנס בשקט ומחבק את ניקי.

"מה אתה עושה פה?!"  ניקי שאלה בבהלה.

המכנסיים של דין נרטבו לגמרי וניקי עמדה מולו,בוהה בשרירים המפותחים של בטנו.

"עיניים למעלה" אמר לה וקרץ.

הוא נצמד אליה ושניהם התנשקו נשיקה סוערת.

=פרק 13=
איך האהבה? האם האהבה מסובכת? האהבה היא גחמנית? האהבה היא אכזרית? אנוכית? האהבה היא לא הוגנת? האהבה היא רכושנית וקנאית? האהבה לא מופיעה בזמן הנכון? האהבה היא מועקה יומיומית? האהבה היא פספוס תמידי? האהבה היא בוגדנית? האהבה כואבת? האהבה מאכזבת? האהבה היא בדידות? האהבה באה והולכת? מה טבעה האמיתי של האהבה? אם זה לא נקרא לאהוב מה כן נקרא?
כולנו דואגים שיאהבו אותנו, אנחנו עושים הכל כדי שיאהבו אותנו.
אבל מה חשוב יותר שיאהבו אותנו מאשר לאהוב?
הטיפש כפי שכולנו אומרים שאוהב הוא מאושר יותר מהטמבל שרק רוצה שיאהבו אותו?
כשמישהו אוהב הוא דואג יותר לאחר מאשר לעצמו. כשאתה  אוהב אתה מקריב כל קורבן למען השני
שום דבר לא משמח אותך יותר מלראות אותו שמח,ושום דבר לא מייסר אותך מלראות אותו עצוב
כשאתה אוהב אתה אוהב עד לנקודה שבה אתה מוותר על האהבה שלך,למען האהבה שלך
כי מי שאוהב,אוהב. כי אהבה זה להתמסר , שאהובך יהיה חשוב יותר ממך. כי לאהוב,זה לאהוב,לא שיאהבו אותנו. אתה לא מוצא את האהבה,היא מוצאת אותך,וכשהיא מוצאת אותך היא סוחפת אותך הופכת אותך והדבר היחיד שחשוב לך זה לאהוב,לאהוב בפרצוף בלי סיבות בלי הירהורין לאהוב ורק לאהוב כי זאת המהות האמיתי של האהבה. (כ.מ)

"מה אתה חושב שאתה עושה?" ניקי שאלה אותו כשהוא עצר אותה מלהוריד את מכנסיו.

שניהם עמדו אחד מול השניה והמים הקרים זרמו על פניהם.

דין החזיק את ידה רחוק ממנו וליטף את פניה.

"אני לא רוצה שתרגישי שאני איתך רק בשביל סקס" אמר לה וחייך.

"אתה כזה מתחשב" היא צחקקה ונישקה אותו נשיקה קטנה.

"עכשיו צא ותן לי להתקלח" אמרה ודחפה אותו מהמקלחת.

דין החליק על הרצפה בגלל מכנסיו ומיד התרומם. "אני בסדר לא צריך לדאוג" אמר וקרץ.

ניקי משכה אותו אליה לנשיקה. "יאללה  צא מפה מפגר אחד" אמרה בחיוך.

דין יצא משם והלך לחדרו בשקט.

השעה הייתה כבר שש בבוקר ודין נכנס למקלחת שלו כדי להתכונן ליום עבודה ארוך.

ניקי לבשה גופיית פסים באדום לבן ושורט שחור בגזרה גבוהה. היא נעלה נעלי עקב-גלדיאטור שחורות וענדה עגילי טבעת אדומים וגדולים. שרשרת עדינה עם תליון קטן והתאפרה עם צללית מתאימה,אייליינר,מסקרה וליפגלוס בהיר. היא סירקה את שיערה ואת הפוני יישרה. היא שמה את משקפי השמש הלבנות שלה על הראש והכניסה לתיק הלבן והגדול שלה את הציוד שלה,פלאפון ומפתחות וירדה למטה.

"אבא?" היא קראה ברחבי הבית. כשלא שמעה תשובה נזכרה שאביה עדיין בבית החולים.

היא התקדמה לכיוון המטבח וראתה את המשפחה יושבת מסביב לשולחן,כולם שותקים ועייפים.

"בוקר טוב" ניקי אמרה לכולם והכינה לעצמה קפה. דור חייך לכיוונה וחזר לצלחת שלו.

"בוקר טוב" נשמע מפתח הדלת ודין נכנס לבוש בגופיה שחורה ומכנסי עבודה.

ניקי חייכה ודור הסתכל עליה וקרץ.

"מה?" היא שאלה אותו בלחישה.

דור רק הסתכל עליה וחייך.

"אני עפה לבית ספר" אמרה והפריחה לאחיה הגדולים נשיקה.

היא נכנסה  לאוטו שלה,שמה את משקפי השמש על העיניים,מתניעה ונוסעת לבית הספר.

הטלפון צלצל בזמן הנסיעה וניקי ענתה לדיבורית שלה.

"הלו?" שאלה בזמן שעצרה במעבר חציה.

"תסתובבי עכשיו ותחזרי הביתה, יש לי הפתעה בשבילך" אמר הקול שניקי זיהתה בתור אלינור.

"אלי, אני חייבת להגיע לבית הספר" אמרה ניקי אבל הסתובבה בכל זאת.

"בלי וויכוחים! אם לא תגיעי תוך חמש דקות אני אגיע לכיתה שלך ואעשה לך פאדיחות" אמרה אלינור וניתקה.

ניקי לא הבינה מה היא עושה ולמה היא מקשיבה לאלינור אבל המשיכה בדרכה חזרה הביתה תוך כדי שהגבירה את הווליום של הרדיו.

[Beyonce- Get Me Bodied]

אלינור נשענה על המכונית של ניקי וביקשה ממנה לצאת.

"למה?" שאלה ניקי במבט חושש. בכל מה שקשור לנהיגה ניקי לא סומכת על אלינור.

"בדרך כלל אני זאת שמקשיבה לכל מילה שיוצאת לך מהפה אבל היום תורך להקשיב לי" אמרה אלינור וקרצה. היא פתחה לה את הדלת וחיכתה שניקי תצא.

"אני מקווה שאת מתכננת משהו טוב אחרת את מתה" אמרה ניקי בעצבים ונכנסה למושב שליד הנהג, נותנת לאלינור את ההגה.

"את אל תדאגי ותגבירי עוד את הרדיו, את כבר תראי לאן אנחנו נוסעות" חייכה אליה אלינור והתחילה לנסוע.

"אני כבר מתחרטת" אמרה ניקי בשקט.

"צאי" אמרה אלינור אחרי שחנתה סופסוף במגרש חניה ריק ליד בניין קטן.

"איפה אנחנו?" שאלה ניקי כשיצאה מהאוטו.

"יואו אין לך סבלנות בשיט!" אמרה אלינור וגררה אחריה את ניקי לכיוון הבניין.

שתיהן נכנסו למקום קריר ונעים שריח לבנדר נמצא באוויר.

"ברוכים הבאים ליום המפנק של ניקי ואלי, 50 ק"מ מהעיירה המשעממת שלנו" אמרה אלינור בחיוך כשהיא ניגשת לקבלה.

אחרי מבטים ארוכים והתבוננות בחדרים ניקי הבינה שהמקום הזה הוא מכון יופי וספא.

"אנחנו נתחיל את היום במסאז' כולל ונעבור משם הלאה לאיזור ה..." התחילה להסביר המטפלת שלהן אבל ניקי הייתה המומה מדיי בשביל להקשיב לה.

"למה?" שאלה ניקי בשקט.

אלינור הסתכלה עליה בחיוך ולחשה חזרה "כדי שהחיוך יחזור".

שתי הבנות יצאו מהמכון עם חיוך ענקי. המאסז' בהחלט עזר לניקי וגם הטיפול שלאחר מכן.

"עכשיו לדבר הכי טוב שאפשר לעשות במצב כזה...שופינג!" אמרה אלינור ומשכה את ניקי חזרה לאוטו.

שתיהן היו בשופינג מטורף בקניון שבעיר הקרובה וכשהתיישבו לאכול שתיהן היו עייפות ומאושרות.

הן הזמינו להן סלט ולימונענע וחיכו להזמנה.

שני בנים התקרבו אליהן והתיישבו לידן.

"אתן באות לפה הרבה?" שאלו שניהם ביחד.

"וואו,מקורי משהו" אמרה ניקי בלגלוג.

"הנה המספר שלי" אמר הבחור והושיט לה מפית.

ניקי לקחה את המפית וקרעה אותה מול פניו. הוא קם בעצבים והתרחק מהאיזור בזמן שמלמל קללות.

החבר שאיתו רץ אחריו ושניהם נעלמו מפניה.

"הנה הניקי שאני מכירה חזרה!" צעקה אלינור בקול ומחאה כפיים.

"תודה, תודה" אמרה ניקי ושתתה מהלימונענע שלה.

ניקי הגיעה הביתה בסביבות חמש אחר הצהריים ועלתה מיד לחדרה עם כל השקיות.

היא נכנסה וראתה שהצבע התייבש.

"הגיע הזמן לפרוק" אמרה והחליפה לבגדי עבודה.

המיטה שהזמינה לא מזמן כבר הגיעה וניקי דחפה אותה ליד הארון קיר ושמה שתי שידות ליד המיטה.

על אחת השידות היא הניחה את המנורה שלה ואת השעון המעורר ובשידה השנייה היא הניחה תמונה שלה עם אביה,תמונה שלה עם דין מהופעה ושני נרות סגולים.

את שולחן האיפור שלה דחפה משמאל לדלת השירותים והניחה את כל הבשמים שלה והאיפור שלה על השולחן.

את הפלזמה דין דור עזר לה לתלות מתחת למדרגות כך שהיא תוכל לראות אותה מן המיטה.

בקומת המרפסת היא חיברה את המחשב על השולחן עבודה שלה ותלתה כמה תמונות ברחבי החדר.

במרפסת היא סידרה פינות ישיבה ושולחנות קפה קטנים ולסיום היא סידרה את הארון.

בסופו של דבר ניקי צנחה על המיטה בעייפות והסתכלה סביבה. החדר היה מסודר בצורה נשית ורגועה.

"ניקי!"

ניקי קפצה במהירות מהמיטה ומצאה את עצמה מול דור ודנה.

"מה השעה?" שאלה בקול קצת צרוד.

דור הושיט לה את השעון והיא ראתה שהשעה כבר עשר בלילה. היא נרדמה לשעתיים.

"למה הערתם אותי?" שאלה.

"לכי להתרענן ואחרי זה נגיד לך" אמרה לה דנה.

ניקי נכנסה לשירותים וצחצחה את שיניה.

"עכשין אתם מוכנים להסביר לי מה קורה פה?" שאלה ניקי כשיצאה עם מברשת שיער בידה.

"אנחנו יודעים שהיום הולדת שלך בעוד שלושה ימים והחלטנו לעזור לך לארגן מסיבה! גיל שמונה עשרה זה לא סתם גיל!" אמרה דנה בהתלהבות.

ניקי חייכה חיוך גדול 'העניינים מתחילים להסתדר' חשבה לעצמה והחיוך הישן שלה חזר.

אם יש משהו בטוח שאפשר להגיד עליה זה שהיא חיית מסיבות.

וככה שלושת האחים מצאו את עצמם יושבים כל הלילה ומכינים את המסיבה הענקית של ניקי.

XOXO

מקווה שאהבתם!

עכשיו למי שרוצה להבין בדיוק איך החדר עוצב..כדי לעזור לעצמי הכנתי תמונה בצייר של החדר (בערך...הפרופורציות יצאו על הפנים) אז מי שרוצה לראות בערך איך אני מדמיינת את החדר של ניקי..כנסו לפה

ואל תשכחו להגיב!! P: