To Choose - סיפור בהמשכים

אזזזז לכבוד סיום שנת הלימודים (וסיום 12 שנות לימוד) אני מעלה לכם את הפרק הראשון של הסיפור החדש ;)
מקווה שגמרתם את השנה בחיוך! D:

ההתמכרות נמצאת רק בתוך הראש שלך. היא לוכדת אותך בבועה שלך, היא מבודדת אותך ומרדימה אותך. כמו מבוך בלא סוף. ההתמכרות צצה כדי לבלבל אותנו, כדי לגרום לנו להרגיש שאנחנו חשים משהו כשהאמת היא שאנחנו לא מרגישים כלום. אנחנו ריקים. הפגיעה עלולה להיות קשה כל כך.
בסופו של דבר, התמכרות היא אמצעי כדי להגיע לשום מקום או כדי להרחיק לכת. מלכודת בראש שלנו.
והנה אנחנו מתקדמים לשם, תמימים, מתמסרים לה בגופנו.

Green Day Time of Your Life(Good Riddance)

היא נכנסה בדלת הכניסה הראשית אל ביתה השקט. מגדלי ארגזים עמדו ליד הקיר, על כל ארגז מדבקה המשייכת אתו לחדר מסוים בבית. הקירות היו ריקים, התמונות המשפחתיות היו ארוזות והרהיטים הגדולים היו היחידים שעוד נמצאו במקומם. היא עלתה לחדרה, בפעם האחרונה.

כאשר היא הסתכלה מסביבה, היא ראתה את השתקפותה במראת הארון. היא הסתכלה על גופה הגבוה, במבט אחד יכלו להבחין בעובדה שהיא שייכת לקבוצת המעודדות.

עיניה הכחולות בהירות, עברו על גופה במהירות. היא סידרה את שיערה השחור שרק באותו הבוקר החליקה, והסתובבה אל הדלת, נפרדת מחדרה – לתמיד.

"בל" היא שמעה את אביה קורא לה, אך לפני שהספיקה לענות הוא הופיע בחדרה.

אביה הוא הסיבה למעבר הגדול של המשפחה, תפקיד חשוב כבעל חברת עורכי דין בניו יורק.

"מה אבא?" בל הסתכלה עליו בכעס. היא בראשה כבר מזמן החליטה שלא תסלח לו על המעבר הזה.

"אני יודע שאת לא רוצה לעבור ולעזוב את חברייך, אבל אין ברירה. עכשיו את צריכה לעשות סיבוב אחרון, לראות שלא שכחת שום דבר כדי שנוכל לשלוח את הדברים שלנו" אמר אביה וחייך חיוך מפייס.

"כבר בדקתי הכל, אני הולכת להיפרד מכולם" אמרה ועקפה את אביה, יורדת במדרגות, ובדרכה החוצה, דוחפת את אימה.

"גוון, אני מקווה שאת מוכנה כי אני מגיעה עוד 10 דקות" בל סימסה לחברתה הטובה, החברה שלא תראה עוד.

בל נכנסה למכוניתה, ונסעה משם, מגבירה את המוזיקה כמה שרק אפשר.

-Natasha Bedingfield – Unwritten-

 
"פול, אל תתרגש ממנה" טרייסי עלתה במעלה המדרגות וחיבקה את בעלה.

"אני לא יכול להרגע כשאנחנו כל הזמן רבים" ענה וחיבק אותה בחזרה.

בל הייתה דומה יותר לאביה, לשניהם היה שיער שחור ועיניים כחולות, לעומת טרייסי שהייתה ג'ינג'ית עם עיניים כחולות גם כן. טרייסי התנתקה מפול ולאחר מכן אמרה בשקט "אל תשכח שבנות בגיל ההתבגרות...", "דרמטיות יותר" ענה פול במהירות. שניהם צחקו והתחילו לרדת במדרגות.

"אמא!" נשמע קול מהחדר ממול. זאת הייתה אחותה הקטנה של בל, אלכס. תמיד אמרו עליה שהיא העתק מושלם של אימה, וצדקו.

"מה קרה?" ענתה טרייסי בחיוך ונכנסה לחדר.

אלכס ישבה על המיטה והחזיקה בידה מכתב, היא הרימה את מבטה אל אימה וחיוך עלה על פניה. "התקבלתי, התקבלתי לתוכנית!" אלכס קפצה על טרייסי באושר והראתה לה את המכתב. בפנים היה רשום כי אלכס נכנסה לתוכנית מיוחדת למחוננים בבית ספר פרטי בניו יורק.

"זה מעולה!" אמרה טרייסי באושר וחיבקה את ביתה. "פול, בוא תראה!" היא צעקה לבעלה.

כאשר פול נכנס לחדר, בידו הייתה שקית שאותה הגיש לאלכס. "בשבילך" אמר וחיכה לתגובתה.

אלכס פתחה את השקית ובתוכה היא מצאה את התיק שרצתה לקנות כבר חודשים.

"מתנת לימודים" אמר אביה בחיוך.

אלכס חיבקה את הוריה ולאחר מכן טילפנה אל חברותיה כדי לספר להם את החדשות הגדולות.

היא הייתה רגילה לגישתה האדישה של בל מאז שהמעבר היה באופק, אבל היא לא חשבה שבל תהיה כל כך אנטי למשפחתה. כאשר היא פתחה את הפלאפון שלה היא ראתה הודעת סמס מבל – כל הכבוד, חנונית – .

האחיות מאז ומתמיד היו החברות הכי טובות, מספרות הכל אחת לשנייה ונמצאות ביחד כמעט כל היום, אך מאז החדשות על המעבר התנהגותה של בל נהייתה שונה, מרוחקת יותר.

אלכס הסתכלה על חדרה, לוקחת איתה את התיקים שהשאירה לעצמה לנסיעה הארוכה, כיבתה את האור וסגרה את הדלת בפעם האחרונה.

Josh Ritter - Change of Time

"כל הדברים על המשאית, דיברתי עם קייל והוא יידאג לכך שכל החפצים שלנו יגיעו לביתנו החדש בניו יורק, אנחנו צריכים לזוז, יש לנו טיסה לתפוס" אמר פול לבנות ונכנס למכונית.

"איפה בל?" שאלה אלכס והסתכלה לכיוון הבית.

"אנחנו נפגוש אותה שם, היא נמצאת עם גוון" ענתה טרייסי וכבר הכינה את הסמס לבל.

כאשר המשפחה הגיעה לשדה התעופה, הקריאה האחרונה לטיסה כבר החלה ובל עדיין לא הייתה שם.

"את מוכנה להסביר לי איפה את?" שאלה אותה אימה בטלפון.

"אני כבר מגיעה" אמרה בל בעצבים.

לאחר עשר דקות של קריאות מהמטוס ועיכובים, הגיעה בל לשער כשהיא מדברת בטלפון ובידה ערמה גדולה של מוצרים מהדיוטי פרי.

כאשר הם עלו על המטוס, כל הנוסעים בהו בהם במבט עצבני, טרייסי התנצלה בפני כולם ולאחר מכן סרטי האבטחה החלו.

"מצפה לנו טיסה של 8 שעות, אני מקווה שהכנתם את עצמכן" לחשה להן טרייסי ועצמה את עיניה, מוכנה לשקוע בשינה ארוכה.

"8 שעות של סבל" מלמלה בל ובהתה בחלון.

הטיסה עברה בשקט, טרייסי ישנה, אלכס שכרה אוזניות וראתה את הסרטים של המטוס ופול דיבר עם שותפו לנסיעה על עסקים, היחידה שסבלה הייתה בל, לא הייתה לה סבלנות לשום דבר, וכל דבר שהדיילות עשו עיצבן אותה.

'חברים יקרים, הגענו לניו יורק והנחיתה תתחיל מיד, אנא חגרו את החגורות' בל התעוררה מחלומותיה והסתכלה על הנוף שנראה מהחלון. היא הצליחה לראות את גורדי השחקים וחופי הים.

אלכס נשענה על בל כדי לראות את הנוף גם וכאשר ראתה את החופים, היא התיישרה ובחיוך גדול אמרה "שלום ניו יורק!".

בל גלגלה עיניים ובאנחה כבדה אמרה גם היא "שלום ניו יורק".

XOXO