To Choose - סיפור בהמשכים

כמות התגובות ירדה וזה היה ברור אחרי העיכוב רק מה שמבאס אותי זה שנכנסים 100+ אנשים ביום ויש רק 14 תגובות... :\

מקווה שתהנו מהפרק:)

עריכה: (16.10)

אני נוסעת לפולין, אני לא אהיה בארץ עד אמצע שבוע הבא!

כשאני אחזור אני אענה לכולם ואעלה פרק חדש!

3>

מהפרק הקודם:

ניקי סגרה אחריהם את הדלת, המוזיקה עדיין רעשה בחוץ והגיע תורם של השירים השקטים. ניקי החליקה אל הרצפה כשהיא נשענת על הדלת, הדמעות התחזקו מרגע לרגע וכך גם המועקה שהרגישה בלב. ברגע של כעס היא התרוממה מהרצפה, מתקרבת למיטה ומעיפה במהירות את כל הסדינים והשמיכות שהיו עליה, היא העיפה את התמונה של ושל דין מהשידה וכשהתמונה נפלה על הרצפה והתנפצה ניקי התקרבה אליה והרימה אותה, מחבקת אותה ואחר כך משליכה אותה שוב פעם על הרצפה.

הדלת נפתחה ודנה נכנסה, היא ראתה את ניקי ממשיכה להעיף את המתנות של דין על הרצפה. היא ניגשה אליה בשקט וחיבקה אותה.

"דנה, הוא בגד בי" ניקי אמרה בבכי.

"יהיה בסדר!" דנה ניסתה להרגיע אותה.

=פרק 16=

כשאתה שואל "למה" ואין לך תשובה,אין לך מנוח. אתה מרגיש שאתה נופל לתהום. אין שאלה שכואבת יותר מאשר "למה".
אנו חייבים להבין את הדבר שלא נותן לנו מנוח,שמציק לנו,שמחולל בנו חרדה.
חוסר הבנה גורם לנו לקפוא במקום. צריך לקבל את מה שאין לו הסבר,הדבר שקורה מבלי לדעת למה,הדבר האבסורדי שממרר את הקיום שלנו,שמשאיר אותנו בבדידות וגורם לנו לתהות פעם אחר פעם למה? למה? הדבר חסר התכלית שהופך את חיינו לבלתי מציאותיים. "למה" שדורש תשובה בדחיפות. ה"למה" שמייאש כל כך. כשהאבסורד הוא קיצוני כל כך,שום דבר לא משנה יותר.
אולי צריך להשלים עם העובדה שבחיים יש דברים שאין להם הסבר.

[james blunt - carry you home]

"את צודקת" אמרה ניקי ומחתה את הדמעות יחד עם האיפור שנמרח.

היא התרוממה מהרצפה ויישרה את השמלה שלה.  "אף אחד לא יהרוס לי את המסיבה הזאת!".

היא ניגשה לשולחן האיפור וחידשה את האיפור שעל פניה.

דנה התרוממה והסתכלה עליה. "מה את מתכננת?" שאלה והתקרבה אל ניקי.

ניקי הסתכלה עליה בחיוך והתקדמה, דורכת בכוונה עם העקב על התמונה שלה ושל דן.

"אני לא מתכננת כלום" אמרה כשחיוך עולה על פניה.

היא ירדה במדרגות וצלילי המוזיקה נמשכו.

סאם עמד בקצה המדרגות, שותה בקבוק בירה וכשראתה אותו רעיון עלה בראשה.

"סאם, תכבד אותי בריקוד קטן?" שאלה אותו.

סאם לא סירב וניגש איתה אל איזור הריקודים. ניקי נצמדה אליו ובעיניה חיפשה את דין, הוא ישב על אחת הספות ובהה בה ובסאם.

ניקי קירבה את פניה אל סאם והסתכלה בעיניו. היא ראתה בזווית עינה את דין קם ומתקרב אליהם.

היא הצמידה את שפתיה אל שפתיו של סאם בנשיקה ארוכה, נשיקה ללא רגש, נשיקת נקמה.

סאם הרחיק אותה ממנו והסתכל עליה במבט מבולבל. "בשביל מה זה היה?" שאל. הוא הסתכל לצדדיו וראה את דין מתרחק מהם. סאם מיהר אחריו וניקי נשארה באמצע רחבת הריקודים.

היא הלכה לכיוון הדי.ג'יי. ולחשה לו משהו באוזן. כעבור רגע הוחלף השיר האיטי בשיר מהיר ומקפיץ.

"דין חכה רגע!" סאם צעק בדרכו אל דין.

דין נכנס אל חדרו וניסה לסגור את הדלת מאחוריו אך סאם היה מהיר ונכנס לחדרו לפני שהספיק לסגור את הדלת.

"תן לי להסביר לך רגע" אמר סאם והתקרב אל דין שישב על מיטתו והחזיק את ראשו בין ידיו.

"היא נישקה אותי, אני לא יודע מה עובר עליה, אני מבטיח לך שלא קורה בינינו כלום!"

דין סימן לו עם היד שיישתוק. "אתה לא אשם בכלום" אמר לסאם.

סאם הסתכל עליו כלא מבין. "מה זאת אומרת לא אשם בכלום?" שאל והתיישב לידו.

"היא אמרה לי לחכות לה בחדר, עם הסרט על העיניים. התיישבתי על המיטה ועשר דקות לאחר מכן מישהי נישקה אותי ואני הייתי בטוח שזאת ניקי. רק אחרי שפתחו את האור גילית שזאת הייתה אלינור. עכשיו היא מנסה להחזיר לי" אמר ונשכב על המיטה ביאוש.

" נדפקת" אמר סאם. דין הסתכל עליו לשנייה בעצבים ולאחר מכן זרק על ראשו כרית.

"תודה שבאתם" אמרה ניקי לאורחים האחרונים שיצאו.

היא סגרה את הדלת מאחוריה ועלתה אל חדרה, נכנסת למקלחת חמה.

האלכוהול ששתתה התחיל לצאת מגופה והמקלחת עזרה לה להרגיש קצת יותר טוב.

היא יצאה מהמקלחת והסתכלה על חדרה. התמונות השבורות והסדינים הקרועים העלו במוחה את התמונה מתחילת הערב שוב ושוב. היא ניסתה להפסיק את הדמעות והתיישבה על הכיסא, מסרקת את שיערה וקולעת אותו לצמה.

הדלת נפתחה ודין נכנס בשקט. ניקי ראתה אותו דרך המראה והסתובבה לעברו.

"מה אתה רוצה?" שאלה בכעס.

"לדבר" ענה והתיישב על המיטה.

"נראה לי שאמרתי כבר את כל מה שהיה לי להגיד" אמרה וניגשה אל הארון.

דין התקרב אליה. "אני לא" אמר וסובב אותה אליו.

"אם עוד פעם אחת אתה תיגע בי אני אדאג שתפותר" אמרה באיום ודחפה אותו ממנה.

"אני רוצה להסביר לך מה קרה מקודם" אמר והסתכל עליה.

ניקי נעצרה והסתובבה אליו. "אין מה להסביר, נישקת מישהי אחרת על המיטה שלי" היא הרימה את התמונה שלהם ודחפה אותה אל ידיו של דין, נחתכת תוך כדי מהזכוכית השבורה.

"ניקי, אני הייתי בטוח שזאת את! נראה לך שהייתי מנשק מישהי אחרת אחרי הערב שהיה לנו לפני שלושה ימים?!" הסתכל עליה וניסה לשכנע אותה.

הוא ראה את החתך שבידה וניסה לבדוק אותו.

"תעזוב אותי כבר!! אני גמרתי איתך!" ניקי צעקה עליו ודחפה אותו. דין החליק על הסדינים ונפל על הרצפה.

"אנחנו חייבים לדבר על זה" אמר דין ואסף את הסדינים מהרצפה.

"אנחנו לא חייבים כלום, אין אנחנו, אנחנו נגמר!" היא צעקה עליו ונכנסה לשירותים.

היא החליקה על הרצפה והדמעות יצאו ללא שליטה.

דין התיישב על הרצפה ונשען על הדלת מהצד השני. "ניקי, בבקשה ממך" הוא התחיל לדבר.

"עוף מפה!!" היא צרחה בכל כוחה,הדמעות כבר פרצו והבכי התחזק.

דור נכנס אל החדר והוציא את דין. "תן לי לדבר איתה" לחש לו.

"ניקי זה אני" דור אמר ופתח את הדלת.

ניקי קמה והתקדמה למיטתה נשכבת בחוסר כוחות ומקפלת בתוך עצמה.

"את רוצה לדבר על זה?" שאל אותה בשקט.

"לא, אין על מה לדבר" ענתה ניקי ועצמה את עיניה.

XOXO