To Choose - סיפור בהמשכים

מה נשמע? 
רציתי להגיד לכן שקדם ההפקה היה מעולה! וזהו,סיימתי את י'א! יום שני תעודות וזהו,חופש גדול אחרון!!

שנה הבאה תהיה עמוסה לי בטירוף!!

עכשיו אני מבינה למה הפרקים נראים יותר קצרים ממה שהם,בWord אני עעושה את אורך השורות כמו שאני רוצה אבל כשאני מעלה את זה לישרא,זה משנה אותן ומקצר את הפרקS: 

בכל מקרה רק שתדעו שממש השקעתי בפרק הזה אז תגיבו!

בפרק הקודם:

"את זה אני צריכה לנקות? תשכח מזה!" אמרה והפילה את אט החפירה,מתקדמת לכיוון היציאה.

"לאן את הולכת?" אמר ומשך אותה אחורה. ניקי החליקה ודין תפס אותה בשניה האחרונה.

הם היו קרובים מאוד.

"ניקי?!" נשמע קול מוכר מהכניסה. ניקי הסתובבה.

"אלינור,זאת את?" שאלה ורצה אליה.

=פרק 9=

כשאתה ילד הכל ברור לך. הצעצוע האהוב עליך שהוא שלך. אם מישהו רוצה אותו אתה לא מהסס ואומר "הוא שלי".
אתה מגן על שלך בכל הכוח,על הצעצוע שלך,על המקום שלך,על החברה שלך,אבל תמיד מופיע מישהו שבא להתחרות בך עליו.

לתחרות יש שם רע,אנחנו חושבים שלהיות תחרותיים זו מגרעת,זו לא מעלה,אבל כשאין לנו תחרות האם אנחנו לא מפסיקים לצמוח?

לשכוח שכלום לא שייך לך,שאתה עלול לאבד הכל יכול לגרום לך להירדם. דרוש חלום טוב כדי להתעורר ולשמור על מה ששייך לך.

[Christina Aguilera - Hello ]

הוא ראה את ניקי רצה מזרועותיו אל מישהי שמקודם קראה לה,הוא התעצבן שהיא  התערבה ביניהם ברגע הזה. הוא הסתובב.הרים את אט החפירה והתחיל לעבוד.

"מה את עושה כאן??" שאלה ניקי את אלינור אחרי חיבוק ארוך.

ניקי משכה את אלינור משם והובילה אותה אל השדה.

"אולי כדאי שאני אשאל אותך את השאלה הזו" אמרה לה אלינור ושתיהן צחקו.

לאחר שיחה קצרה הסתבר לניקי שאימה של אלינור דיברה עם חברה טובה שמסתבר שזו אמא שלה,שמעה על המקום הזה והחליטה לעבור.

"המקום הזה יבש,אין פה כלום,אין אפילו בן חתיך אחד במקום הזה" אמרה ניקי.

"דווקא אני חושבת שראיתי מישהו" אמרה לה אלינור וקרצה לה.

"מי? זה מהאורווה? ממש לא!" אמרה ניקי. משהו בתוכה זז והיא הרגישה לא בנוח להיכנס עם אלינור לשיחה הזו.

"אם את לא רוצה אותו,אני אקח אותו" אמרה אלינור ונשכה את שפתיה "הוא סקסי" הוסיפה וקרצה לניקי.

ניקי התעצבנה על אלינור אבל לא רצתה להראות את זה,היא בעצמה לא ידעה למה היא כל כך מתעצבנת עליה. ניקי לא שמה לב כשאלינור קמה.

"את באה?" היא שמעה אותה צועקת אליה.

"אלי לאן את הולכת?" היא צעקה אליה חזרה.

"בואי" היא רק אמרה והמשיכה ללכת.

ניקי הלכה אחריה בחוסר רצון וראתה שהן מגיעות חזרה אל האורוות.

"היי" אלינור אמרה אל דין שהסתכל עליה במבט לא מבין.

"אה..היי" אמר דין וחזר אל עבודתו.

"מה את עושה?" לחשה אליה ניקי.

"אמרת שהוא לא מעניין אותך" אמרה לה אלינור והתקרבה עוד קצת אל דין.

"לא הייתה לנו הזדמנות להכיר" אמרה לו. "אלינור" הוסיפה ונתנה את ידה ללחיצה תוך כדי נשיכת שפתיה.

"דין" אמר ולחץ את ידה.

הוא לא רצה להכיר אותה,היא לא עניינה אותו. הוא חשב שהיא בדיוק כמו ניקי ולא הייתה לו סבלנות לעוד אחת כמוה.

"ניקי את צריכה לעבוד" זרק לעברה והושיט לה את המטאטא.

"ניקי? לעבוד? מה פספסתי?" שאלה אלינור בקול מתעניין.

"החברה שלך אירגנה מסיבה מתחת לאף של ההורים שלה ובסוף הערב גם הקיאה על אמא שלה" אמר דין וצחקק.

"ממש בוגר דין" אמרה ניקי בזלזול.

דין צחקק והוביל את ניקי אל האיזור האחורי כדי שהיא תתחיל לנקות.

אלינור הלכה אחריהם והתבוננה בשניהם. היא ראתה את המשיכה שיש ביניהם ולא הבינה למה הם לא סובלים אחד את השני.

"אני יכולה לעזור לך אם ניקוש לא רוצה" אמרה אלינור כדי לראות את התגובה של שניהם

ניקי לא אהבה את זה אבל לא דיברה ודין הסתכל בהפתעה.

"את יודעת לנקות אורווה?" שאלו אותה שניהם בו זמנית.

"לא,אבל אני בטוחה שאתה יכול ללמד אותי" אמרה אלינור והתקרבה אל דין.

ניקי רתחה מעצבים וברגע האחרון היא לקחה את אלינור הצידה.

"דין אני אחזור עוד מעט,אני מלווה את אלי" אמרה ניקי מבחוץ ולקחה איתה את אלינור.

"מה את חושבת שאת עושה?" היא שאלה אותה כשהן היו במרחק סביר מדין.

"חשבתי שהוא לא מעניין אותך" חזרה אלינור על מה שאמרה קודם.

"הוא לא" ענתה לה ניקי בביטחון.

"אז למה העיניים שלך יצאו מהמקום כשהתקרבתי אליו ככה?" שאלה אלינור בחיוך מנצח.

"הם לא יצאו משום מקום ואת סתם חולמת,דין לא מעניין אותי" הכחישה ניקי.

"אפשר להבין למה?" שאלה אותה כשהן הגיעו אל ביתה של אלינור שהיה ממול לבית של ניקי.

"הוא אדיש,אידיוט,לא מבין,ציני,מפגר,תינוק,מטומטם ואת רוצה עוד סיבות?" אמרה ניקי במהירות.

"את ודין עוד תהיו יחד!" אמרה לה אלינור ונכנסה במהירות אל ביתה.

ניקי התנשפה בעצבים וחזרה אל האורוות,היא לא ראתה שם את דין אבל על אחד העמודים היה פתק.

"בפעם הבאה אני לא מוותר לך,תאכילי את אופל ואת עשן ואת משוחררת להיום"

ניקי האכילה אותם ורצה אל ביתה. היא נכנסה למקלחת קצה וכשיצאה אל הארון היא שמעה שיעול קטן וכשהסתובבה היא ראתה את גילי עומדת בכניסה.

"גילי! אל תבהילי אותי ככה יותר!" אמרה לה וסימנה לה לשבת.

"הבנתי שההורים שלך הענישו אותך ממש קשה.." אמרה גילי וחייכה חיוך מבין.

ניקי התלבשה בזריזות וסימנה לגילי לבוא אחריה למטבח.

"הגעת בדיוק בזמן לארוחת ערב" אמרה לה.

"אני פה עם סאם,הוא רצה לדבר עם דין על משהו שהיה במסיבה" צחקקה גילי והתיישבה ליד ניקי.

"תאמיני או לא,אני לא זוכרת שום דבר מהמסיבה הזאת,רק שהקאתי לאמא שלי על השמלה ושאבא שלי העניש אותי" אמרה ניקי ביאוש וחיכתה שגילה תגיע.

אחרי חצי שעה הדלת נטרקה ומתוכה נכנסה אליס אימו של דין עם מזוודות.

"אליס של מי המזוודות?" שאלה ניקי.

"גילה? אני מבין לפי הריח שהארוחה מוכנה" נשמע קול מפתח הדלת.

"לא יכול להיות!" ניקי צעקה כששמעה את הקול ורצה במהירות אל הכניסה.

"דור!" היא צעקה אל אחיה הגדול ומיד לאחר מכן קפצה עליו בחיבוק דוב.

"מה אתה עושה כאן? דנה איתך?" השאלות עפו מפיה במהירות.

"ניקניק,לנשום עמוק" אמר לה וצחק.

"מה לנשום עמוק?!" היא צעקה "זאת הפעם הראשונה מזה שלוש שנים שאני רואה אותך! אני מדברת איתך ועם דנה פעם בשבוע וזהו!" היא חיבקה אותו שוב ורצתה לעלות למעלה.

דנה ודור היו תאומים ושניהם היו בני 23.

"מי הגיע?" היא שמעה את קולה של מריאן מהמטבח.
"המכשפה מגיעה" אמר דור וקרץ.

המפגש היה קריר ומתוח,דור עזב בגיל 20 את הבית לאחר מריבה ממושכת עם אימו.

"אני זאת לא ההפתעה היחידה" אמר ורץ אל הכניסה. "כנסו" הוא ענה.

שלושה אנשים נכנסו אל הבית. דנה יחד עם בן זוגה-תום ואישה שנראתה כבת 22.

"דנה!" ניקי קפצה על אחותה בת ה-23 ולאחר מכן נישקה בלחי את תום.

"היי אני ניקי" אמרה ניקי בחיוך ולחצה את היד של האישה.

"ניקי זאת קלואי,ארוסתי" אמר בחיוך.

[Vampire Diaries Jason Walker - Down ]

דין הסתכל מלמעלה על ניקי,הוא לא זיהה אותה,היא הייתה שונה,נחמדה יותר,רגישה יותר. הוא ירד במהירות למטבח ונכנס לאכול את ארוחת הערב יחד עם סאם וגילי.

"תתמקמו מסביב לשולחן,אליס וגילה כבר ייקחו את המזוודות אל החדרים שלכם. כמה זמן אתם נשארים?" שאלה ניקי בהתרגשות.

"אנחנו נהיה פה כמה חודשים,עד החתונה" אמר דור בחיוך.

"אני עולה לקרוא לאבא" אמרה ניקי ורצה במדרגות.

ניקי נכנסה אל חדר העבודה של אביה.

"אבא שוב אתה עובד את מאוחר?" היא שאלה כשסגרה את הדלת.

היא הסתובבה אבל לא ראתה אף אחד.

"אבא?" שאלה בשקט והתקדמה אל השולחן.

למראה שהיה לנגד עיניה היא לא התכוננה.

אביה היה שרוע על הרצפה,מחוסר הכרה כשדם מסביבו.

"אבא!!!" ניקי צרחה. היא ניגשה במהירות אל הדלת וצרחה אל המטבח.

"תזמינו אמבולנס אבא נפגע!" היא רצה חזרה אל אביה וניסתה לדבר אליו.

"אבא? תתעורר,בבקשה תתעורר!" דור עלה מיד תוך כדי שיחת הטלפון. כאשר האמבולנס הגיע דור הרחיק את ניקי מאביהם ולקח אותה איתו אל בית החולים.

ניקי ישבה על הרצפה והדמעות נפלו על לחייה,כל המשפחה הייתה בבית החולים. תום היה ליד דנה,דור וקלואי בצד ומריאן ישבה עם גילה ואליס.

דין הגיע במהירות אחריהם והתיישב ליד ניקי.

"הוא יהיה בסדר" אמר לה בשקט. "אביכם הוא אדם חזק"

ניקי הניחה עליו את ראשה והמשיכה לבכות.

אלינור וגילי הגיעו שתיהן כדי להיות איתה ושתיהן חיבקו אותה חזק ולחשו לה משפטים מעודדים.

דין נתן להן להיות איתה קצת והלך לעזור לאימו להרגיע את שאר הבית.

אחרי שעתיים שנראו כנצח יצא הרופא ומבטו לא מעודד.

ניקי התחילה לבכות שוב ודין החזיק אותה ואת ידה. אלינור מאחוריה וגילי מצידה השני.

המשפחה התקבצה מסביב לרופא והקשיבה לדבריו.

"אביכם לקה בהתקף לב נוסף,המחלה החמירה והתפשטה מהר יותר ממה שציפינו" אמר ועצר לרגע.

ניקי לא ממש הבינה,מחלה? היא לא ידעה על שום מחלה.

"בזמן הנפילה,בן חטף מכה בראשו מהשולחן" אמר ולאחר מכן הוסיף "שילוב הדברים והלב שלא פעל במשך זמן רב יותר מהרצוי גרמו לנזק גדול יותר מהמצופה. כרגע איני יכול להבטיח דבר. נשאר רק לקוות שהוא יתעורר בבוקר,אם לא..." אמר ונעצר. "אם לא מה?" שאלה ניקי בעצבים. "אם לא,סביר להניח שהוא לא יתעורר יותר" הרופא פנה והלך משם.

"לא,זה לא יכול להיות" ניקי מלמלה בזמן שדין חיבק אותה.

דור ניגש אל דין "קח אותה הביתה,שתישן,אנחנו נישאר פה" אמר בשקט.

דין לקח את ניקי והחזיר אותה הביתה,ניקי התנגדה לו ורצתה לחזור אל בית החולים אך הוא לא וויתר לה.

כאשר הגיעו דין השכיב את ניקי על המיטה,עזר לה להחליף את הבגדים ועמד לצאת מהחדר.

"דין?" היא אמרה לפני שיצא.

"את צריכה משהו?" שאל דין בשקט.

"רק שתישאר איתי" היא אמרה תוך כדי בכי מתחדש.

דין התקרב אליה ונשכב לידה מחבק אותה ושומע את הבכי שלה עד שנרדמה על בטנו.

XOXO