הלכתי לכניסה ושם עמד בחור צעיר, היה לו שיער מהמם, קצת ארוך חום, נוטה לצד.
הרגשתי דגדוג בבטן.
"מישלי, תכירי, זה פייר.. הוא לא מבין עברית, הוא מהאזור כאן" אמרה דודה אנה באנגלית.
"היי.. אממ.. אני.. אממ.. מי.. מי.. מישל" אמרתי במבוכה. לא יכולתי להוריד את העיניים ממנו.
הוא צחק ואמר "נעים להכיר אותך מישל, שמעתי עליך הרבה.. אנה, לא אמרת לי שיש לך אחיינית כזאת יפה" בקול שוטף וצלול.
הסמקתי ואמרתי בעברית "אנה ?! מה כבר אמרת לו ??"
"רק אמרתי שמגיעה לפה אחיינית שלי, בת 17 וחצי ושאני אשמח שהוא יראה לך קצת את האיזור"
לא ידעתי אם לכעוס עליה שהיא ככה מחליטה בשבילי או להודות לה שהיא הכירה לי את היצור המווושלם הזה!!
"כל מילה.." פייר אמר בבלבול ואני ודודה אנה צחקנו
"אז.. מישל,נכון?"
"כן" אמרתי והרגשתי איך אני מתחילה להסמיק..
"פייר אתה יכול להתחיל להראות למישלי את האיזור פה" אנה הציעה
"אממ.. זה בסדר פייר , אני לא רוצה להפריע לך או משו.."
"אין שום בעיה, אני יעשה את זה בכיף" וחיוך מתוק ושובב עלה על שפתיו
נפרדתי מדודה אנה ואני ופייר יצאנו החוצה, מבויישים שנינו.
התחלנו ללכת ברחוב, האוויר קפוא. אני רעדתי, הרי החום של ישראל זה שונה לגמרי מפה. פייר שם לב לזה.
"קר לך?"
"קצת, לא נורא"
"הנה, קחי את המעיל שלי" ופשט את המעיל השחור הארוך שהיה עליו
"לא צריך, באמת" אבל הוא כבר שם עלי את המעיל
"תודה" אמרתי לו, וחייכתי חיוך קטן ומבויש
"אין בעד מה" אמר וחייך את החיוך המתוק ההוא.
"אז מישל, ספרי לי קצת על עצמך"
"טוב, אז אני בת 17 וחצי, ואני גרה בישראל. אנה היא דודה שלי ובאתי עם המשפחה לבקר אותה.. אגב, איך אתה מכיר את אנה?"
"מה, אנה לא הסבירה לך? אני מכיר אותה דרך חברת ההקלטות.. היא חברה טובה של הלהקה.."
"להקה? איזו להקה?" לא הבנתי ..
"מה, את באמת לא יודעת מי אני?"
"לא.." הסמקתי
פייר צחק ואמר "בגלל זה התנהגת מוזר קצת.. טוב, אז יש לי להקה, קוראים לה simple plan.. זה דווקא נחמד להכיר מישי שלא יודעת מי אנחנו, זה חידוש"
חייכתי ואמרתי "כמה אתם בלהקה?"
"חמישה.. אני שר, יש את דיוייד שהוא מנגן בס, סבסטיאן על גיטרה חשמלית אבל כולם קוראים לו סאב, ג'ף מנגן גיטרה ראשי וצ'אק על התופים"
"אז אתה שר, מה?"
"כן.. יודעת מה, אולי תבואי פעם לראות אותנו?"
"אני אשמח!" התרגשתי, קצת יותר מידי ..
פייר צחק
לא שמנו לב וכבר נהיה ערב.
"אוי מאוחר כבר, בטח דודה שלך תדאג"
"אתה צודק" אמרתי והתחלנו ללכת לכיוון הבית.
הגענו, ועמדנו בקצה המדרגות.
הורדתי את המעיל והושטתי אותו לפייר.
"תודה על המעיל"
"בכיף.. מחר יש לנו חזרה של הלהקה באולפן קרוב לפה.את רוצה לבוא?"
"אני אשמח, במילא אין לי משו יותר טוב לעשות" ניסיתי להישמע רגועה לגמרי..
"אוקי .. אז אני יבוא לפה בסביבות שתיים, זה בסדר?"
"בטח, נתראה מחר"
"נתראה מחר" פייר אמר והתקדם לעברי ונתן לי נשיקה קטנה על הלחי
נכנסתי במהירות הביתה סגרתי את הדלת וכמעט נפלתי. הרגשתי שהלחי שלי שורפת.
הלכתי לאט לחדר ושמעתי את אנה מאחורי..
"נו!! פרטים, איך היה??" צחקה אנה
"היה מדהים אנה, מאיפה הוצאת אותו??" צחקתי גם
"אני לא חושבת שאמרתי לך, אבל האמת שהוא מלהקה, ואני חברה טובה שלהם"
"כן, פייר סיפר לי.. והאמת שהוא הזמין אותי לחזרה שלהם מחר.." הסמקתי
"באמת?? טוב, אני שמחה בשבילך.." אבל הרגשתי את הדאגה בקולה
"אל תדאגי, אני אשמור על עצמי" עודדתי אותה
"אממ אנה, אני ממש עייפה.. אני חושבת שאני אלך לישון עכשיו"
"אין בעיה מותק, לילה טוב" התקרבה ונתנה לי נשיקה על המצח..
נכנסתי למקלחת.. בזמן שהמים שטפו את כל היום הזה מעלי, אלפי מחשבות התרוצצו לי בראש, רובן על פייר..
שמתי מגבת והוצאתי את הפיג'מה מהמזוודה..
"אני באמת צריכה לפרוק אותה כבר.." חשבתי
נכנסתי למיטה ונרדמתי ישר..
קמתי בבוקר ופתאום נזכרתי שקבעתי עם פייר בשתיים!
פתחתי את הפלאפון לבדוק את השעה, וראיתי שיש לי הודעה
בהודעה היה כתוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדי - פאנקפיק ס"פ