<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סימפל פלאן - פאנפיק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046</link><description>פאנפיק על סימפל פלאן . מקווה שתאהבו ותהנו (:</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 עדי - פאנקפיק ס&quot;פ. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סימפל פלאן - פאנפיק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/46/60/61/616046/misc/17801857.jpg</url></image><item><title>פרק 8</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10784599</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&apos;אורח ?&apos; חשבתי לעצמי .. מוזר .. S:
&quot;מה..? מי זה אנה?&quot; שלחתי בסקרנות ..
ראיתי שפייר מסתכל עלי אז חייכתי

~נקודת מבטו של דייויד~
ראיתי שמישל מסתכלת על פייר ושניהם מחייכים

כוסאמא של פייר .

~בחזרה לנקודת המבט של מישל~
העברתי את המבט שלי לדיוויד.. הוא הסתכל על פייר , במבט מוזר כזה , כמו של שנאה ?
מה עובר עליו .. ?
הרטט הקפיץ אותי
&quot;לא לטלפון, תבואי&quot;

הם סיימו לנגן ופייר בא נתן לי נשיקה והתיישב לידי
שוב דייויד עם המבטים שלו ..
&quot;נו מה את אומרת??&quot; שאל סאב
&quot;אתם יודעים מה אני חושבת עליכם !! מדהימים !&quot; חייכתי
כולם צחקו
&quot;מישל אני יכול רגע לדבר איתך בחוץ?&quot; שאל אותי ג&apos;ף
&quot;כן בטח..&quot; אמרתי קצת מבולבלת ויצאנו החוצה
&quot;מה קרה??&quot; שאלתי מודאגת
&quot;לא, לא קרה כלום.. רק רציתי לבקש ממך משהו.. היום שני באה לפה, והיא גרה בעיר אחרת והיא עוברת לפה עוד כמה זמן, רציתי לדעת אם את תוכלי אולי להראות לה את הסביבה, את הקניון קצת אולי..&quot; שאל ג&apos;ף
&quot;כן בטח! ברור! מתי היא תבוא?&quot; חייכתי, שמחתי לעזור לו..
&quot;זהו ש.. היא תגיע עוד עשר דקות..&quot; הוא אמר
&quot;עשר דקות..?&quot; אמרתי וחשבתי מה אני יעשה עם ה&apos;אורח&apos; שלי
&quot;ב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Apr 2009 21:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10784599</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10784599</comments></item><item><title>פרק 7</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10737184</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אהה כן רציתי להגיד לכם, הייתה טעות [כנראה ממש הושפעתי מהסיפור של שני] וקראתי לדמות הראשית אמילי, ובעצם זה מישל.. אתם יכולים לראות בפרק הראשון.. אז סליחה על הטעות חחח (:
תהנו D:






שניה אחר כך צלצל הטלפון. אנה קמה לאט כדי לענות 
&quot;הלו?&quot; אמרה בקול חלוש ורועד
&quot;כן..זאת אנה קליין.. כן.. אחות של מיכל לבור נכון.. הם מה? שלושתם?? והגיעו לישראל?? בבית חולים.. ומה שלומם??&quot;
הקשבתי לשיחה בעצבנות, מתה לדעת כבר פרטים
&quot;כן.. תודה רבה לך&quot; אמרה אנה בקול ידידותי
&quot;הם בסדר!! הם בסדר!! מישלי הם בסדר!!&quot; צעקה אנה
&quot;אמרתי לך.. נכון אמרתי לך?!&quot; הצטברו לי דמעות אושר בעיניים
&quot;המטוס התרסק אבל הספיקו לחלק להם מצנח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Apr 2009 23:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10737184</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10737184</comments></item><item><title>פרק 6</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10652091</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה פרק קצר היום, אני יודעת.. מצטערת פשוט ממש מיהרתי ורציתי להעלות כבר (:מצאתי את עצמי בבית חולים שוכבת עם הרגל תלויה למעלה, עם גבס כמובן..העברתי את היד על הפנים שלי והרגשתי תחבושת על המצח והרבה פלסטריםפייר קם מהספה שהייתה מול המיטה מהר והתקרב אלי&quot;סוףסוף קמת!!&quot; אמר פייר&quot;כן..&quot; אמרתי בקול חלש&quot;איך את מרגישה?&quot; שאל ונתן לי נשיקה עדינה על השפתיים&quot;כואב לי כל הגוף.. מה קרה?&quot; שאלתי&quot;את, נפלת במדרגות אצלי..התגלגלת עד למטה ו.. שברת את הרגל וקיבלת כמה מכות.. מישל אני כלכך מצטער, באמת, אני כזה טיפש&quot;&quot;אל תצטער, זה לא אשמתך אני העקומה פה&quot; ניסיתי לצחוק אבל כאב לי מידי&quot;כמה זמן אני אצטרך להיות פה?&quot; שאלתי&quot;הרופא אמר שבעיקרון כשתתעוררי תוכלי ללכת הביתה.. אני אלך לקרוא לו&quot; אמר פייר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Mar 2009 19:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10652091</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10652091</comments></item><item><title>פרק 5</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10595031</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;חדשות טובות?!&quot; צעקתי ורצתי אליה, כמעט הפלתי אותה מהכיסא&quot;כן, אבל חכי..&quot; אמרה אמא כמעט נחנקת מהחיבוק המוחץ שלי&quot;מה..?&quot; התנתקתי מהחיבוק ושאלתי&quot;החלטנו שאת יכולה להישאר פה.. אבל&quot;&quot;ישששששששששששששש !!!!&quot; צרחתיי&quot;אבללל!! זה אומר שתישארי עם אנה לבד פה..לחודש וחצי, את תוכלי לחיות עם זה?&quot; שאלה אמא&quot;ברור שאני אוכל !! יואווו אמא איזה כיף!! תודה תודה תודההה!!&quot; אמרתי ונתתי לה אלפי נשיקות&quot;אווקי, אווקי&quot; אמרה אמא והסיטה אותי ממנהלפני שהיא יכלה לדבר שוב אני כבר לקחתי את המעיל ורצתי החוצה&quot;לאן?!&quot; צעקה אחרי אמא החוצה&quot;לפייר!!&quot; צרחתי והמשכתי לרוץ&quot;מי!??!&quot; שמעתי אותה חלש אבל כבר לא עניתי לה .. &quot;לא שמעתי&quot; ..רצתי מלא עד שכבר לא יכולתי לנשום, אבל אז ראיתי את פייר בהמשך הדרך עם ראש למטה, מדוכדך..מזל, הוא עדיין לא הגיע הביתהרצתי אליו הכי מהר שיכולתי וקפצתי עליו מאחורה&quot;מה?? מישל מה את..&quot; הוא לא הספיק לסיים את המשפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 03 Mar 2009 21:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10595031</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10595031</comments></item><item><title>פרק 4 (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10571246</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מצטערת שלא עידכנתי הרבה זמן , פשוט עברתי תקופה עמוסה .. /:איתכם הסליחה D:פרק4הוא התכופף עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת , עד שהשפתיים שלו היו על שלי.לאט לאט הנשיקה הפכה ליותר ויותר חזקה, עכשיו כבר התגלגלנו.פעם אני עליו ופעם הוא עלי. פתאום, הוא קם.&quot;אמילי, אני כלכך מצטער. אני לא יודע מה חשבתי&quot; אמר פייר בבושה&quot;לא, לא, אני מצטערת, באמת&quot; אמרתי אני..עמדנו בחדר, בשקט, לא מסתכלים אח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Feb 2009 21:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10571246</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10571246</comments></item><item><title>פרק 3</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10525629</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
					בהודעה היה כתוב&quot;בוקר טוב נסיכה. התגעגעת אלי?&quot;ההודעה היתה ממייקל*סגרתי את הפלאפון וזרקתי אותו לרצפה.לא חשבתי שאני ישמע ממנו, במיוחד שאני כאן, רחוקה ממנו ממש.הלכתי לאמבטיה ושטפתי פנים.&quot;פייר!!&quot; פתאום נזכרתי.&quot;מה אני לובשת??&quot; חשבתי לעצמי .. לא רציתי להתלבש יותר מידי יפה כדי לא להראות מפגרת או משו ,אבל גם לא יותר מידי זרוקה ..בחרתי ג&apos;ינס ארוך צמוד וגופיה עם מחשוף ומעל סריג.ציחצחתי שיניים התאפרתי קצת וירדתי למטה ..אמא ישבה במטבח עם כוס קפה ועיתון..&quot;בוקר טוב מתוקה&quot;&quot;בוקר טוב אמא&quot;&quot;מזה , לאן את הולכת ??&quot;&quot;אני יוצאת, אסביר אחר כך.. אמא מה השעה??&quot;&quot;שתיים ועשרה&quot;&quot;אה..&quot; &amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Feb 2009 23:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10525629</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10525629</comments></item><item><title>פרק 2</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10497947</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלכתי לכניסה ושם עמד בחור צעיר, היה לו שיער מהמם, קצת ארוך חום, נוטה לצד.
הרגשתי דגדוג בבטן.
&quot;מישלי, תכירי, זה פייר.. הוא לא מבין עברית, הוא מהאזור כאן&quot; אמרה דודה אנה באנגלית.
&quot;היי.. אממ.. אני.. אממ.. מי.. מי.. מישל&quot; אמרתי במבוכה. לא יכולתי להוריד את העיניים ממנו.
הוא צחק ואמר &quot;נעים להכיר אותך מישל, שמעתי עליך הרבה.. אנה, לא אמרת לי שיש לך אחיינית כזאת יפה&quot; בקול שוטף וצלול.
הסמקתי ואמרתי בעברית &quot;אנה ?! מה כבר אמרת לו ??&quot;
&quot;רק אמרתי שמגיעה לפה אחיינית שלי, בת 17 וחצי ושאני אשמח שהוא יראה לך קצת את האיזור&quot;
לא ידעתי אם לכעוס עליה שהיא ככה מחליטה בשבילי או להודות לה שהיא הכירה לי את היצור המווושלם הזה!! 
&quot;כל מילה..&quot; פייר אמר בבלבול ואני ודודה אנה צחקנו
&quot;אז.. מישל,נכון?&quot;
&quot;כן&quot; אמרתי והרגשתי איך אני מתחילה להסמיק..
&quot;פייר אתה יכול להתחיל להראות למישלי את האיזור פה&quot; אנה הציעה
&quot;אממ.. זה בסדר פייר , אני לא רוצה להפריע לך או משו..&quot;
&quot;אין שום בעיה, אני יעשה את זה בכיף&quot; וחיוך מתוק ושובב עלה על שפתיו
נפרדתי מדודה אנה ואנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Feb 2009 22:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10497947</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10497947</comments></item><item><title>פרק 1 + הודעה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10472839</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הודעה קצרה:
טוב , אז זה הפרק הראשון שלי .
אני רוצה לדעת מה אתם חושבים , זה הפעם הראשונה שאני כותבת סיפור (:
תהנו 3&amp;gt;






פרק 1:
אני מישל לבור, בת 17 וחצי, מוצא קנדי.

הכל התחיל כשהמשפחה שלי החליטה שאנחנו טסים לקנדה .
אני כמובן , לא רציתי לטוס .
את החופש הזה החלטתי להקדיש לשינה בלבד . שנה הבאה אני בי&quot;ב , לא יהיה לי זמן לישון.
אבל , אני חייבת . הרי חייבים לבקר את הדודה שלך מידי פעם , לא ?

אז ככה אני מוצאת את עצמי יושבת במטוס , בטיסה לקנדה . 
שקעתי בהרהורים . אני יתגעגע לכל החברים שלי , בעיקר למיכל , החברה הכי טובה שלי . איך אני יצליח לא לדבר איתה כל יום , ככה במשך חודש ? עם המחשבות האלה נרדמתי ..
&amp;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Jan 2009 17:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (עדי - פאנקפיק ס&quot;פ)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616046&amp;blogcode=10472839</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616046&amp;blog=10472839</comments></item></channel></rss>