לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



Avatarכינוי:  trembling Lin

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

There will come a time when you believe everything is finished. That will be the beginning.


 

 

היקום שלי סוף סוף מקבל צורה. כל מה שאני רוצה זה לחזור לעבר, שהכל יהיה כמו פעם. לא ידעתי שלהשאר ערה כל הלילה ולדבר עם מישהו באנגלית יעזור לי להזכר... אבל אני זוכרת. אני זוכרת שלא אכלתי כלום במשך שבועות ושאבא לא רצה לחבק אותי כי הוא פחד לשבור אותי. הוא אמר לי שהעצמות שלי מכאיבות לו, הלב שלו כואב מלראות אותי ככה. והינה אני פה, שנים ארוכות אחרי...ועברנו כ"כ הרבה...

הרבה שירים חדשים שהפכו להיות ישנים, אהבה שנשברה, מדינה שעזבנו, כמשפחה. כי חשבנו שזה יעשה לנו טוב, אבל אני יודעת אנגלית ואני הכרתי אנשים חדשים ואני איבדתי. אמא עזבה ואז אני עזבתי. והיו לי הרבה בתים בתקופה כ"כ כ"כ קצרה. ישנתי בחניות. ובכיתי דמעות יבשות. והכל נשבר ואיבדתי את היכולת לחשוב. ושתיתי כשהייתי לבד כדי לשכוח, אבל הבוקר אחרי הביא איתו את המכה ההיא, המכה שתמיד תשאיר טעם לעוד...איכס. לא הבנתי למה עשיתי את זה. אבל זה קשה לחשוב אחרי שאת יודעת שאיבדת הכל. הכל. כל מה שאפשר לאבד, כבר מזמן אבד

משפחה זה נחמד. כשהייתי בת שמונה רציתי להיות וטרינרית. כשהייתי בת 14 והכל התחיל... כל מה שרציתי זה להיות מאושרת. כשהייתי בת 16, רציתי לחיות עד שנה הבאה. כשהייתי בת 17 חיפשתי את המנה הבאה. היום כל מה שאני רוצה לעשות זה לסיים את הלימודים שלי, ולאסוף מספיק כסף. זה הכל.

 

אני נשארת בבית של חברה של האקסית של אחי הגדול. היא בקרוב תיהיה בת 29 והיא הבן אדם הכי יפייפה שראיתי בחיי. שער פריזי ובלונדיני, כ"כ ארוך! היא תמיד עם חיוך על הפנים, לפעמים אני שונאת את זה כי אני לא יכולה לדעת מה היא מרגישה באמת. היא עם נמשים שמפוזרים לה על האף וטיפה על הלחיים (הלוואי שהיו לי נמשים) רזה, עם רגליים שלעולם לא נגמרות, אמריקאית אמיתית. שפתיים ורודות וענקיות שתמיד מכוסים בליפסטיק זול שעושה את העבודה שלו. היא תמיד מריחה טוב. היא שרה במקלחת שירים של קאשה ושל אשר. יש לה צחוק מדבק. היא תמיד מלאת אנרגיה ומחשבות חיוביות, האווירה הנהדרת בבית שלה באה מתוך הלב הענקי שלה, אני עדיין לא מאמינה שהיא פתחה את הבית שלה ככה בשבילי. היא נהדרת. היא תמיד גורמת לי לחייך. היא המשפחה שלי והיא תפסה מקום ענקי אצלי בלב. היא ההשראה שלי. אני יכולה לכתוב עליה כל יום, כל היום...היא נתנה לי כ"כ הרבה חוזק לאחרונה, היא תפסה אותי בזמן הכי גרוע, ורק שיפרה את הכל. אני מנסה להסתכל על הכל מזווית אחרת, ולפעמים זה נראה כ"כ שונה, וזה קצת מפחיד כי הכל חדש ולא מוכר בכלל

 

עוד כמה נקודות לציין:

1. בא גל ענקי של אנשים חדשים לעבודה, הם נפלאים. 3>

2. בת' רוצה ללמד אותי איך לנגן על הגיטרה שלי. אני וויתרתי על גיטרה בכיתה ז'. אבל כשהיא אומרת "i promise it will inspire", איך אפשר להגיד לא?

3. לפעמים נראה כיאילו אני מאבדת שליטה ואני מרגישה שאני משתגעת. התמונות האלה מופיעות לי בראש... אני רוצה לבכות במשך ימים שלמים. אבל אני לא יכולה. ואני עדיין מחפשת תשובות לשאלות שאני בכלל לא מבינה.

4. בת' שאלה אותי שאלה שעד עכשיו אני מנסה לפתור. "איך אפשר להיות כ"כ צעירה ולהרגיש ככה?"

5. אני צריכה להאמין שמשהו שהוא יוצא מן הכלל, הוא אפשרי.

נכתב על ידי trembling Lin , 2/8/2010 14:25  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,498
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtrembling Lin אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על trembling Lin ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)