RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2009
הפחד למות...
היי יפות שלי...
מזמן לא עידכנתי, לא ממש יצא לי, היה לי שבוע יחסית עמוס..
אני עכשיו בבית, חולה, וממה שאני חושבת, אני חולה בגלל שיחה שהייתה לי עם חברה שלי, אני חולה בגלל מצב נפשי.
זה התחיל שהייתי לפני יומיים אצל מ', היה ממש כיף עד שאיך שהוא באמת שאני לא זוכרת איך, היא אמרה משהו על ההפרעת אכילה שלי, וראיתי שהיא רוצה לדבר על זה אז שאלתי אותה אם היא רוצה והיא אמרה שכן.. התחלנו לדבר והיא אמרה שהיא ממש דואגת לי ושאני חייבת להודות בבעיה שיש לי ושהיא יודעת שיש לי בעיה, שבזמן האחרון אני שונה ממה שהייתי, ושכולם יודעים שאני בבעיה. היא לא מבינה למה אני לא מוכנה להודות בזה ולבקש עזרה?! אני לא רוצה למות, אני כולכך מפחדת שיום אחד אני לא יתעורר בבוקר....
אני כמובן הכחשתי הכל, והסברתי לה שאני בסדר, ושאני בסה"כ רוצה לרדת טיפה במשקל, ושאני עושה את זה בדרך נכונה... היא שאלה אותי אם למדתי לשקר ככה בזכות מה שאני קוראת אצלכן בבלוגים, ובזכות החברות שלי שחולות, ואמרתי לה שמפתאום. הרגשתי זוואה שהיא אמרה לי שהיא לא במצב רוח טוב בזמן האחרון בגללי, כי היא יודעת שאני לא בסדר.. היא החברה הכי טובה שלי, ואני כולכך לא רוצה לשקר לה אבל אין לי בררה! אני לא מוכנה לוותר על "אנה" היא שלי! ואני לא רוצה שיקחו אותה ממני!!!
אבל נעלצתי להבטיח לה שאני יבקש עזרה, ושאני יתפל בעצמי כי אני רוצה להבריא.., היא לא האמינה לי והיא החליטה שאני יבוא לבצפר שהיא תבוא איתי ביחד ליועצת ושתיראה שאני מדברת איתה. אוףףףףףף זה כולכך רע! למה הן ניכנסות לזה בכלל? למה הן לא מבינות שאני בשליטה, שברגע שאני רוצה, אני יפסיק לעשות את מה שאני עושה, ובכלל, מה שאני עושה זה לא רע בכלל, אני לא מבינה למה ילדה שמנה כמוני לא יכולה לרדת במשקל כדי להיראות טוב עם עצמה, למה?!
אני רק מקווה, שלא ימאס להן ממני, לכל החברות שלי ממני, שלא ינטשו אות, ושאני לא ידרדר יותר ממה שאפשר.
למרות כל מה שעובר עליי, מתקדם לי ממש מעולה עם האוכל, אני כבר מיום ראשון לא מכניסה כימעט כלום לפה, וסופרת קלוריות את כל מה שאני אוכלת ולא ניראה לי שהגעתי בכלל ל-400 קלוריות! יהייי!!!!!!
טוב, זה ניראה לי גם חלק מזה שאני חולה, אז אין לי ממש תאבון אבל בנתיים אני מרגישה מעולה עם עצמי[=
ספורט, אני מודה שלא ממש עשיתי, דיי התעצלתי, אבל היום אני יתחיל לעשות המון כפיפות בטן, ומלא תרגילים, זה בטח יעזור לשרוף את כל הגועל הזה שהכנסתי לפה.
חיפשתי באינטרנט תמונות של בנות שחולות, ומצאתי תמונה של דוגמנית אחת שמתה מאנורקסיה, דוגמנית ברזילאית, ושהיא מתה, כל העצמות שלה בלטו, והיא המודל לחיקוי שלי עכשיו, לא מוות כמובן אבל להגיע לקרוב למצב שלה, שיראו לי את כל העצמות!
זהו בנתיים, שיהייה לי ולכולכן מלא מלא בהצלחה, ותודה על כל התמיכה שאתן נותנות לי, זה מחזק ממש, אוהבת מלא.
| |
ושוב נישברת..\שבוע חדש
הייי יפות שלי...
אני באמת לא יודעת מה עובר עליי אבל כמו שכבר אמרתן לי שאם אני לא יואכל כלום אז אני ישבר או אם אני
לא יוכאל כלום ויעשה ספורט אז אני לא יחזיק מעמד, אוקיי, צדקתן!
אתמול היו אצלי חברות, אירגנתי אצלי מסיבה והיו מלא בנות.. כמובן היה מלא אוכל.
יום לפני זה היתעמלתי מלא ונסעתי על אופניים ובאותו יום גם עשיתי כפיפות בטן לפני שהן הגיעו.
אחכך, כולם כבר היו והיה ממש כיף אבל בגלל שלא אכלתי כימעט כלום במשך כמה ימים, ועשתיתי צלא ספורט, פתאום הייתה לי בחילה וכשהלחתי לשירותי הרגשתי שאני צריכה להקיא אז היתקופפתי לשירותים ואז איבדתי את ההכרה. כניראה שהיתעלתפתי, והתעוררתי אחרי 4 דקות בערך ששמעתי את הרעש שהן עשו....
אז קמתי ויצאתי מהשירותים ושתפתי פנים והכל כבר היה בסדר.., אכלתי כבר כמה דברים מהממתקים.. והייתי בסדר.
זאת הפעם השנייה שאני מתעלפת בגלל שאני לא אוכלת וזאת הרגשה ממש אהל ממש מחרידה.
היה לי ממש קשה להתגבר אחרי זה שלא אכלתי כלום ונישברתי ואכלתי מלא מלא, אוף אני כולכך פרהה!!
בטוח שעליתי איזה 3 קילו אם לא יותר אני כולכך שונאת את עצמי ומרגישה ממש רע.
אמא שלי לא ממש עוזרת לי ושאמרתי לה שממחר אני מתחילה דיאטה ולישמור אז היא התחילה לצחוק.
זה היה ממש אכזרי מיצידה! נכון שאני תמיד מבטיחה לעשות את זה אבל נישברת אבל למה סתם להרוס לי את המוטיבציה למה?!
בכל מיקרה, מחר זה יום חדש בשבוע חדש, ואני מתכוונת להקשיב לעצות שנתתן לי בפוסט הקודם, אני מתכוונת לאכול כבר טיפ טיפה יותר ולא לצום בנתיים, ולעשות המון ספורט. אני פשוט יספור קלוריות ולא יעבור את ה-500 קלוריות ביום וחלק מהן אני פשוט ישרוף בספורט.
עד שבועיים יומולדת ואני לא יחגוג אם אני יהייה שמנה!
די לנישנושיים, שלום לאוכל המשמין, ולהיתראות לשומנים המגעילים!
וברוך הבא לאוכל הדיאטתי, למלא ספורט, ולעצמות היפות והגוף השטוח!
ביי כולן, ותודה על כל העידוד והתמיכה שלכן, זה ממש ממש עוזר לי ואני אוהבת אותכן!
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
*melody*