אני כותבת את זה ובוכה, רע לי ממש רע לי.. אני שונאת להתחיל תמיד תפוסטים בדיכאון אבל מה כבר יש לי לעשות?! זה מה שאני מרגישה אז סליחה מראש..

המחשבות הרעות למות לא פסקו, רק התחזקו.. המון דברים הגבירו לי תהרגשה של הציפיה למוות..

רבתי עם כמעט כל החברות שלי, אני יודעת שהן לא סובלות אותי אני באמת בילתי נסבלת בזמן האחרון, אפילו אני הייתי מתרחקת מעצמי.

אבל עדיין, אני מרגישה עזובה, לבד, שום דבר לא הולך לי!! אני בגללן לא מצליחה יותר להרעיב את עצמי, אני כל בוקר מבטיחה לעצמי שזהו, מהיום אני מתחילה בהרעבה, בלאכול מעט וכל הזמן אני מוותרת לעצמי ואוכלת כמו איזה פרה, אפיילו להגיד לכולם שחזרתי לאכול אני לא מסוגלת, הם נגעלים ממני כולם,הם בטוחים שאני בדרך לאנורקסיה, שאני לא אוכלת כלום ואסור לי בשום אופן לאכזב אותם! אסור שהפ ידעו איזה מגעילה אני, רק כדי להוכיח להם שאני באמת כזאת,

אני מוכנה להקריב את כל כולי.. כניראה שגם את המצב החברתי שלי שהולך ומידרדר.

קשה לי בלימודים, כמה שאני לא מנסה להשקיע אני נכשלת, ו.. חשבתי על פיתרון, אם אני יהיה מאושפזת בבית חולים אז אולי סופסופ יבינו אותי ולא ירצו להעיף אותי..

אולי ככה יהיו יותר מתחשבים כלפי כי בתכלס מי רוצה להתחשב לפרה מכוערת שכולם שונאים?!

בזמן האחרון אני בטוחה שהשמנתי, ממש בטוחה! התחלתי ללכת עם קפוצ'וניים ענקיים כדי שלא יראו את זה, כדי שיחשבו שזה הבד ולא השומן..

אופ.. אם רק היה מישהו בעולם שהיה יודע כמה שאני סובלת, סובלת מהכל!

אני חייה בעולם הזה רק מתוך הכרח, שום סיבה אחרת..

אני עומדת מול המראה ומסתכלת על עצמי, קודם כל על השומנים וניגעלת, בחיי שנגעלתי.. ואחכך על העיניים שלי, פעם הם היו שמחות, מלאות שימחה היום הן ריקות, הן עיניים ממש עצובות, נראות כאילו עוד דקה אני יבכה...

הגעתי למסקנה חדשה, נמאס לי להיות חולה אבל אין מה לעשות, אפילו היועצת ויתרה עלי(לא שאכפת לי כן?) אבל היא עוד איך שהוא התעניינה וגם היא כבר לא.. אולי זה לטובה? סיפרתי לחברה שלי מה עובר עליי, ד' כמעט והבינה אותי לפחות ניסתה, באמ שניסתה.. היא רוצה לעזור לי, נראה ל שהיא היחידה שלא מוכנה לוותר עליי(בינתיים!)

ו.. אני כבר מיואשת חיפשתי עזרה באינטרנט, חיפשתי בית חולים שמקבלים שם טיפול להפרעות אכילה, מחר אחרי בצפר אני ו-ד' הולכות לראות את הבית חולים הזה, יש שם מרפאה שמטפלת בנערות עם הפרעות, ואולי יוכלו לקבל אותי אני יקווה כי נראה לי שזה המוצא האחרון לא ככה?

הלוואי והייתי יודעת על מקום שיוכל לעזור לי\=

חשבתי על שיטה טובה בינתיים, אני מצליחה להרעיב את עצמי רק לזמן קצר, ואחכך אוכלת כמו בהמה וסתם משמינה, חשבתי על הקאות.. אני מידי פעם עושה את זה אבל לא תמידי, אני יודעת שזה עוזר, זה חייב לעזור, ככה אם לפחות אני אוכלת שאני לא ישמין יותר מידי! עוד דבר זה כדורים משלשלים, שנה שעברה אחרי שחזרתי מהפסיכולוגית שלי, הלכתי לבית מרקחת וסיפרתי להם איזה סיפור מפגר על סבתא שלי שצריכה תכדורים והם קנו את זה ומכרו לי אותם(קוראים להם נידמה לי לקסאדין) הישתמשתי בהם הרבה אבל הפסקתי, כניראה שאני יחזור להישתמש בהם, אני יקווה שזה יעזור לי..

זהו בנתיים.. אוהבת ותודה33>>