בלוגרוטיקה

באמצע חיי, יותר או פחות, כר חמש שנים ביחד, נשארו עוד שלוש. יורדים לסיני, מעשנים ג'וינט, לא הסיני הראשון וגם לא הגו'ינט הראשון. אבל משהו באווירה חיבר חלקיקים קוסמיים לידי קסם. בחושה, השמש מבצבצת על השמיכה הצהובה, מתלטפים, עם בגדים, כמו ילדים. מתרגשים, הגוף שלי צמרמורות, העיניים שלו מתענגות. רגע קסם שכזה.

וחמש שנים לפני כן, על הפוף, חסרת ניסיון, חסר ניסיון, מסיבה. המקרר עושה לנו רעשי רקע, מסביב ישנים עוד כעשרים איש בפינות שונות של הבית. ואנחנו הומים.

וההוא שאוהב אותי עכשיו, הופך, מושך בשיער, מנשק, מתרגש. אוהב אותי עכשיו. לכאורה אבדן התמימות. אבל הו כמה שטוב עם האבדן הזה.