- נעימים בגב
בספר ילדים מקסים של מרים פרסלר שנקרא "כשהמזל בא, צריך להזמין אותו לשבת", המספרת היא נערה צעירה בבית יתומים. נערה אחרת בבית היתומים מתנכרת אליה או אפילו מתאכזרת אליה במשך היום, אבל בלילה היא באה אליה למיטה ומורידה חולצה ומבקשת מהמספרת ללטף אותה בגב.
יש בזה הרבה קסם תמים של חוויות חושניות ראשונות בלי מודעות, ויש בזה הרבה מטען על רקע של חסכים רגשיים, אבל לצערי (צער על הטבע האנושי ועל טבעה של התשוקה) חלק גדול מהריגוש כאן הוא בתעתוע ובבלבול, בקרוב-רחוק.
קטע קצת דומה מופיע ב"מידלסקס" הנפלא של ג'פרי יוג'נידס. גיבור/ת הספר קאל הוא הרמפרודיט שעד שלב מסוים גודל כילדה. קאלי הנערה ישנה כמה לילות אצל חברה וגישושי הלילה ביניהן הולכים ונעשים מיניים וברורים. וזה מרגש ומגרה בניגוד גמור לחוויות של קאלי עם בנים.
- עוד תמימות נעורים
"שלאף שטונדה" של יהודית קציר, סיפור קסום על נער ונערה שמגלים את המיניות בזמן שסבא וסבתא (הנער והנערה הם בני דודים) נמים את השלאף שטונדה, הוא אחד הטקסטים העבריים הארוטיים היפים והמגרים שקראתי. ובכלל, יהודית קציר, יש לה את זה לגמרי. גם ב"הנה אני מתחילה".
- זה שלא נעים להודות בו, ובכלל הוא לא נעים
מתישהו בנעורי המוקדמים קראתי עשרות רומנים רומנטיים, ואחד מהם היה על שתי אחיות תאומות זהות, האחת זמרת אופרה מחוננת ורעה והאחרת – טובת לב ומקסימה אבל נחבאת אל הכלים ולא זמרת. האחות הטובה היא מזכירתו של מנהל האופרה והיא מאוהבת בו. גם הוא מתאהב בה אבל עקב בלבול זהויות בין שתי האחיות הוא חושב שהיא שרמוטה ואז מתרחשת הסצנה המשפילה שנחרטה בזיכרוני – הוא חולף על פניה במשרד ונוגע בשדיים שלה ברפרוף כאילו בטעות. היא עוצרת נשימה מרוב תדהמה והשפלה והוא מפרש את זה לא נכון ואומר לה: my. You are easily aroused, aren't you?
אי אפשר שלא לחוש איתה את ההשפלה והעלבון ובפינה קטנה של הלב גם חשש, ואם הייתי במקומה, אולי בתוך כל קלחת הרגשות הזאת, בכל זאת הייתי גם מתגרה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
בלוגרוטיקה