בן 17 הייתי, מספיק מבוגר כדי לדעת שאני מחפש סקס, ולא סתם סקס אלא סקס עם גבר. בן 15 הייתי כשנרשמתי לאתר ההיכרויות לנערים בגילי.
זה לקח זמן מה, מאז שנרשמתי ועד שההודעה של אותו בחור הגיע. בן 20, שיער יחסית קצר אבל באורך המושלם ליצור פוני שמכסה חצי עין. ריבועים אין, פרצוף כובש יש. גוף נחמד, לא מה שחיפשתי בדיוק, אבל זו הזדמנות וקפצתי עליה.
השיחה הראשונה והאחרונה איתו הייתה נחמדה מאוד. זורמת, מהירה, קצרה. אני זוכר שזה היה רק להחלפת פרטים, הכוללים מספר פלאפון, שם ושאילת השאלה הידועה "מה אתה בדיוק מחפש?". אני חייב לציין ששיחה שנייה לא הייתה כפי שצויין לפני כן. התקשורת הבאה שלנו הייתה באמצעות הודעות אס.אמ.אס קצרות וגורליות.
בלי בזבוזי זמן מיותרים, בלי היכרות מוקדמת מספקת ועם הרבה ציפייה יצאתי אליו. אל הגבר בן ה20, בעל דירה בתל אביב, גבוה ממני בלפחות 15 סנטימטרים. אני אמנם לא זוכר את הנסיעה לשם, מכיוון שעבר זמן רב מאז וגם כי מאז נסעתי את אותה הנסיעה מספר פעמים נוספות. אבל עד היום אני יכול להגיד, שאורך הנסיעה היה כ20-25 דקות, לא כולל הליכה של 5 דקות עד לדירה.
נכנסתי לרחוב שצויין קודם לכן בהודעת אס.אמ.אס שהתקבלה באותו יום בבוקר. הרחוב היה מרתיע. 11 בלילה, סביבי רק אתיופים עם הליכה משונה, פיליפינים מוזרים, זקנים שנראים כאילו כרגע רצחו 3 בני אדם ואני. אבל המשכתי ללכת, בכל זאת, הייתי חרמן והגעתי עד הלום בשביל לספק יצר זה. בניין מספר 22 או 21, איני זוכר בוודאות. אבל כמובן שווידאתי פעמיים שזה אכן מספר הבניין כשהגעתי לשם. כזה אני, אם איני בטוח בדבר מה, רוב הסיכויים שאני לא אגע בו. דירה אחרונה. מספרה - 8 ב'. תקתוק מפוחד בדלת.
תוך פחות מ10 שניות נפתחה הדלת. מולי עמד אותו אדם שראיתי קודם לכן בתמונה במחשב בחדרי. כבר הרגשתי הקלה מסויימת. הוא חייך. את החיוך הזה אני לא אשכח לעולם. הוא כנראה נבע מחרמנות, אבל לא היה אכפת לי. הוא נישק אותי בלחי בחושניות ונתן לי להכנס. פניתי שמאלה בדלת הראשונה לחדרו. רק בשלב מאוחר יותר גיליתי שאם הייתי ממשיך ישר הייתי מגיע לשירותים ולמקלחת, ואם הייתי פונה ימינה הייתי מגיע לחדרו של השותף. אבל כל דבר בזמנו. הוא נשכב על צד ימין של המיטה עם מבט מלא ציפייה וחיוך על כל הפנים. אני זוכר שהוא אמר לי שהוא ארגנטינאי ושהוא סיפר איזו בדיחה על כך כדי שאני ארגיש בנוח. אני גם זוכר שהוא אמר לי לשבת ולהרגיש בבית. הציע לי לשתות, ולמרות שבדרך כלל איני נוהג לקחת מזרים גם אם הם חברים קרובים, הסכמתי לכוס מים. בכל זאת, הייתי חייב להרגיע את הגרון ולהחזיר נוזלים לגוף.
*
שכבנו אחד מול השני במיטה. הוא שאל אם התנסיתי פעם ותיארתי לו בקצרה את הניסיון שלי עם גברים. מציצה, חדירה, מזמוזים. בשלב זה הוא כבר ידע שאני פסיבי במיטה. הוא לא חיכה הרבה וכבר מצאתי את הלשון שלי עמוק בתוך הפה שלו. איני מוסמך עדיין לבקר נשיקות, אבל היא הייתה הטובה ביותר שהייתה לי. החולצה עפה באוויר. האוזן התרטבה קלות, ולבסוף המכנסיים ירדו. בתחתונים צמודים שכבנו והתנשקנו. הוא ראה שאני מתבייש ועדיין לא התאקלמתי והבנתי מה קורה סביבי, לכן תפס פיקוד והפשיט אותי לגמרי. כעת גם הזין שלי היה בפה שלו. הפחד שאני אגמור מהר מדי הגיע עוד לפני שדפקתי בדלת. לבסוף הוא הפך אותי, והתחיל ללקק בעדינות אך ברטיבות רבה את החור בישבן. לא עבר זמן רב והזין שלו כבר ביצע חדירה עמוקה. אני חייב להודות שזה היה מענג. אחרי שלושה שינויי תנוחה הוא גמר. לא עליי, לא בתוכי אלא בחוץ. אני משער שזה מכיוון שזו פעם ראשונה והוא לא רצה לעורר אצלי יותר מדי פחד. זה היה נחמד מצידו, למרות שבסופו של דבר לא היה כזה אכפת לי.
*
ישבתי עם התחתונים על המיטה והוא ישב מול המחשב, גם הוא בתחתונים. הבנו שהסטייל המוזיקלי שלנו דומה במקצת והתחלנו להאזין לבאך ולויואלדי אם אני זוכר נכון. שכחתי לציין שלפני הפגישה הוא סיפר לי שהוא נגן צ'לו. אבל בפגישה עצמה למדתי גם שהוא זמר מדהים. לא זמר מזרחי ולא זמר ללהקות רוק, אלא זמר אופרה מורדם. רק קצת אימונים וחידוד פה ושם והוא יכבוש את אירופה. לא ידעתי שלהקשיב לבאך אחרי סקס יכול להיות מהנה כל כך.
סיימתי ללבוש את החולצה והוא ליווה אותי לדלת. 3 צעדים בדיוק. הוא נישק אותי בפה במשך 10 שניות פחות או יותר ואמר לי שלום יפה. אני זוכר שהדבר היחיד שאמרתי היה "נדבר". אינני זוכר שום דבר אחר בשיחות שלנו באופן כל כך ברור.
גם את הנסיעה חזור אני לא זוכר. אבל עשיתי אותה כמה פעמים נוספות בחודשים ההם.
ובעצם... אני עדיין עושה את אותה הנסיעה. אותו המרחק, אותה הדירה, אותו הבחור. הדבר היחיד ששונה הוא, שאני כבר לא מפחד. לא מהרחוב החשוך מלא האנשים המפחידים, לא ממנו, לא מהסקס איתו ולא מההליכה חזרה בשעת לילה מאוחרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A genius world