hell ain't a bad place to be?

ראיתי אותו.. אולי שלוש פעמים בערב הזה.. לא הבנתי מה הוא עושה שם. אבל הוא היה שם. הילד שעיצב חלק קטן ממני, הילד שבו הייתי "מאוהב" כבר שנה (ועדיין מסתבר), הילד שיודע עליי כל כך הרבה, אותו אחד שעזר לי בתקופה הקשה הראשונה שלי. הוא תמיד היה שם בשבילי ואני בשבילו. אז למה... למה, כאשר אני רואה אותו בפעם הראשונה בחיים, אני מפחד להתקרב אליו? למה שמרתי מרחק? למה לא פתחתי שיחה...? למה... למה. למה כשראיתי אותו קפץ לי הלב, הריאות והכבד, ובמשך כל הערב לא הפסקתי לחשוב עליו, ועדיין לא ניגשתי?

השאלה האחרונה שלי להיום: האם הוא זיהה אותי? האם גם הוא ניסה להתרחק?

אני כישלון מהלך.