האאי לכווווווולן :)
פרק 16
"שלום פז" שמעתי את קולו המוכר של ג'ורג' "הי ג'ורג'" עניתי ונכנסתי עמוק יותר לתוך החדר והתחלתי להתרשם ממנו , הוא היה גדול עם שולחן עץ מעוגל באמצעו ומסביבו יושבים אנשים מהודרים עם פנים חביבים ומדברים אחד עם השני ולפתע כולם הרימו את מבטם אלי וסרקו אותי מכף רגל ועד ראש "שלום " אמר אחד מהם "אני אד ואני המפיק של הקליפ שלך" הוא קם והושיט את ידו ללחיצה "פיוו לפחות יש פה אנשים נחמדים" חשבתי בלב "נעים מאוד" עניתי ולחצתי את ידו "פז בואי ותשבי" אמר לי ג'ורג' והחווה על כסא שעמד לידו, באתי והתיישבתי והתחלנו לדבר על הקליפ.
ס.פלאשבק
הם היו כ"כ מדהימים, הצוות הכי טוב שיכולתי לחלום עליו !
הם עזרו לי לשכלל את הקליפ שלי ולהפוך אותו למה שהוא היום – הצלחה מסחררת ..
קמתי בבוקר , בשעה שש. הייתי ממש רדומה באותו יום אך נרגשת.
זה היום היום של הצילומים והיינו צריכים לתפוס את הטיסה לגרמניה .
הטיסה יצאה בשעה 8 והיינו הרי צריכים להיות שם לפני שהיא יוצאת .
ת.פלאשבק
קמתי בבוקר והלכתי לשטוף פנים, עוד לא האמנתי שאני נוסעת לגרמניה, זה היה כ"כ הזוי ולא אמיתי.
התלבשתי וירדתי למטה עם המוזוודות שלי , ההסעה של יוניברסל באה לקחת אותי לאחר 5 דקות.
"אווי אתם יכולים לחכות 5 דקות?" שאלתי כשנזכרתי שלא אכלתי ושאני לא אוכל לאכול בקרוב
"כן" ענה לי ג'ורג' אבל דקה ואת פה "טוב" עניתי לו ורצתי למכולת.
קניתי שם שוקו ואיזו עוגייה כזו היתה דיי טעימה .
נסענו לשדה התעופה והרגשתי את ההתרגשות עולה ומציפה אותי, ועמוק בתוך ליבי ציפיתי לראות אותם..
הגענו לשדה "פז יש לך חצי שעה להסתובב" אמר לי ג'ורג' "אוקי" עניתי לו והלכתי מהר להסתכל בחנויות אך בגלל חוסר הזמן לא הספקתי כלום לכן לאחר 10 דקות ויתרתי וחזרתי לחבורה.
"טיסה מס' 483 נא לעלות זוהי קריאה ראשונה" קראה המזכירה וג'ורג' אמר שזו הטיסה שלנו "יופי לא יכלו לבחור מס' אחר ? " חשבתי בלב.
"טוב נעלה עכשיו?" שאלתי "כן" ענה לי אחד מהאנשים והתחלנו להתקדם לעבר המעבר למטוס.
"כרטיסים בבקשה" אמרה הדיילת ואנחנו הושטנו לה את הכרטיסים "טיסה מהנה" היא אמרה לנו ונתנה לנו לעבור.
נכנסנו למטוס והתיישבנו. אני ביקשתי מג'ורג' שייתן לי לשבת לבד והוא אכן מילא אחר הבקשה שלי.
שמתי אוזניות וניסיתי ללכת לישון אך ללא הצלחה.
"אני רוצה כבר לחזור הביתה" חשבתי בלב , "לא רוצה להיות רחוקה יותר" ירדה לי דמעה .
ס.פלאשבק
הטיסה עברה באיטיות, מכיוון שהיא ערכה כ -10 שעות ללא עצירות וזה היה מייגע מאוד.
אך לבסוף הגענו לגרמניה .
ת.פלאשבק
"וואו ! אני באמת פה " חשבתי לעצמי
"התיקים שלך עם התיקים שלי" אמר לי ג'ורג' שבא עם עגלה עמוסה במזוודות ובתיקים.
"תודה רבה" אמרתי לו ויצאנו ביחד משדה התעופה .
"הנה , זו ההסעה שלנו" שמעתי את אחד מאנשי הצוות אומר.
זה היה מן וואן גדול כזה בצבע כסף, הכנסנו את המזודות של כולם והתישבנו בדוחק.
"פעם ראשונה שלך בגרמניה?" שאל אד "כן" עניתי , התביישתי ממנו כי לא הכרתי אותו.
"את תאהבי אותה תסתמכי עלי" הוא אמר וחייך "סומכת" עניתי לו אך בלב לא הרגשתי שאני סומכת עליו בכלל. שאר הנסיעה עברה בשקט וכל אחד שקע במחשבותיו, ולאחר כרבע שעה הגענו למלון.
המלון היה בגודל סטנדרטי, לא גדול מידי ולא קטן מידי כמו בארץ.
הלכנו לקבלה וקיבלנו את החדרים שלנו ונער המזודות עזר לי עם המזוודות שלי.
"איזה חדר את?" הוא שאל באנגלית ללא מבטא גרמני בכלל "אממ חדר מספר, שניה אני אבדוק" אמרתי והוצאתי את המפתח "571 תגיד איך זה שאין לך מבטא גרמני בכלל?" שאלתי אותו "כי אני לא מגרמניה" הוא ענה "אה אז מאיפה אתה אם אפשר לשאול" שאלתי והרגשתי שקצת הגזמתי "כן את יכולה לשאול ואני מישראל" הוא ענה וחייך "מה אתה מישראל?!" שאלתי בעברית והייתי בשוק "כן" הוא ענה "טוב לדבר עם מישהו פה שפה אחרת חוץ מגרמנית ואנגלית" הוא אמר וחייך "כן, כבר המון זמן לא דיברתי עברית עם מישהו פנים מול פנים." אמרתי לו ושמחתי שהכרתי פה מישהו לדבר איתו.
אני יודעת , לא ממש ארוך....
אוהבת אתכן ושיהיה אחלה שבוע 3 >
תודה לדור על החתימה 3 >
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
