<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>meine Geschichte uber tokio hotel</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986</link><description>סיפורי טוקיו הוטל, נו למה אתם מחכים תתחילו לקרוא!</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 love and death - סיפור טוקיו. All Rights Reserved.</copyright><image><title>meine Geschichte uber tokio hotel</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/86/49/60/604986/misc/17363562.jpg</url></image><item><title>פרק 20</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11691076</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ווואי כבר פרק 20, זה נשמע כ&quot;כ הרבה אבל הסיפור עצמו עדיין ארוך
מי היתה ב 1.4 בסנטר ? אולי ראיתן אותי ואת הכיעור שלי X:
טוב קיצר אני לא מעניינת &amp;gt;&amp;lt;

&quot;בואו נראה &quot;סקס והעיר הגדולה&quot; אמר ביל וכולנו הסתכלנו עליו &quot;מה אתם מסתכלים?&quot; הוא שאל והלך צעד אחורה &quot;מה אתה נבהל?&quot; שאלתי אותו &quot;לא יודעת מה איתם אבל מבחינתי זה אחלה רעיון&quot; אמרתי לו &quot;ובגלל שאני הבת היחידה&quot; התחלתי לומר &quot;רגע, אני לא הבת היחידה אבל שיהיה&quot; הוספתי וארבעת הבנים מלמלו דברים בסגנון של מצחיק מאוד &quot;אז קיצר אני מחליטה מה רואים ואנחנו רואים &quot;סקס והעיר הגדולה&quot; אמרתי וחייכתי &quot;שיהיה..&quot; אמר גיאורג &quot;לי לא אכפת&quot; אמר גוסטב &quot;ביל תשתדל לא לבכות, טוב?&quot; אמר טום והחל לחפש את הדיסק של הסרט &quot;מצחיק מאוד&quot; ענה לו תאומו וגילגל את עיניו. טום שם את הסרט והתחלנו לראות אותו עד שלפתע הטלוויזה כבתה. &quot;אוקי מי כיבה את הטלווזיה?&quot; שאלתי &quot;נו בדיוק בקטע היפה&quot; התבכיין טום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Apr 2010 21:32:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11691076</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11691076</comments></item><item><title>פרק 19</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11674669</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שבת שלום לכל הבנות (:
אני יודעת שלא עידכנתי מלא זמן וזה מכיוון שאני בעומס מטורף !
הייתי לי כבר חצי בגרות שהייתי צריכה לחרוש אליה ויש לי עוד 3 וחצי בגרויות ללמוד אליהן.
לכן סיום הפרק התעכב, אך ברגע זה סיימתי אותו וישר אני מעלה לפה D :
אז שיהיה לכולכן חג שמח ומי שתהיה יום ראשון בסנטר ותרצה לראות אותי אז שתוסיף :
493091135 - אייסי
pazoony@windowslive.com - מסן

אז חפרתי מספיק , הנה הפרק : 

&quot;טוב מה נהינו ריגשי?&quot; עצר אותנו טום &quot;מה אתה מקנא?&quot; שאלתי אותו בצחוק &quot;בואי נגיד ככה&quot; הוא החל לומר בטון נעלב &quot;שאם אני רוצה אני משיג חיבוק מכל בת שיש, ויותר&quot; הוא הרים והוריד את גבותיו ואני צחקתי &quot;טוב נו תביא חיבוק יחתיכת שמן!&quot;אמרתי והוא חיבק אותי &quot;פשש אין שומן יותר&quot; אמרתי וגוסטב וגיאורג צחקו , זו היתה בדיחה של שלושיתנו &quot;מה אתם צוחקים?&quot; טום שאל בחוסר הבנה &quot;עזוב &quot; ענה לו גוסטב &quot;עזבתי&quot; ענה לו טום &quot;בואנה ממש נהיית ג&apos;ון בריון, אה טומי?&quot; שאלתי ונתתי לו אגרוף שהעיף אותו אחורה &quot;זה תמיד עובד&quot;אמרתי וחייכתי &quot;האאי זה לא פייר&quot; החל טום לגונן על עצמו &quot;לא הייתי מוכן&quot; &quot;כן כן תירוצים תירוצים שמענו עלייך&quot; אמרתי וה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 26 Mar 2010 17:58:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11674669</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11674669</comments></item><item><title>פרק 18 (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11625865</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אעעעעעעעעעעה פרק 18 XD

כפי שאתן זוכרות, לפחות אני מקווה שאתן זוכרות פז חזרה לישראל.
בואו תראו מה קורה עכשיו בישראל (:


עכשיו, אני אקפוץ לחודש לאחר החזרה שלי לישראל.
התרגלתי לחיים שהיו לי אך הם עדיין השתנו , בעיקר בלימודים ובחיי החברה שלי.
לא יכולתי לנסוע לת&quot;א שאני כ&quot;כ אוהבת מכיוון שאנשים היו מזהים אותי.
אה, כמעט שכחתי &quot;רק מה שאתה יכול&quot; הגיע למקום הראשון של המצעד של FM100
כ&quot;כ התרגשתי כשזה קרה !
בתקופת השהות שלי בניו יורק לא למדתי בביה&quot;ס לכן כשחזרתי ללמוד היה לי חור עצום בהשכלה והייתי צריכה לקחת המון מורים פרטיים כך שלא נשאר לי זמן לטפח את חיי החברה שלי והם רק הדרדרו והדרדרו ואני חשבתי כבר על החזרה לניו יורק ועל המשך העבודה על האלבום שלי.
במשך כל החודש הזה חשבתי הרבה על ט&quot;ה, לפני שהייתי הולכת לישון הייתי נזכרת בנו ובכל השטויות שעשינו בנוסף נזכרתי גם ב&quot;מסיבה&quot; של טום והחלת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Mar 2010 23:06:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11625865</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11625865</comments></item><item><title>אולי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11605900</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא פרק , זה משהו שאני כתבתי אין לי מושג איך לקרוא לזה ורציתי לשתף אתכן 
תגובות יתקבלו בברכה (:

אולי העולם שבחוץ משנה אותי , אבל מי אמר שאני לא שיניתי אותו?
אולי האנשים מסביבי אומרים לי מה לעשות, אבל מי אמר שאני עושה מה שהם אומרים?
אולי קשה לי עכשיו, אבל מי אמר שאי פעם קל ?
אולי תחושת הבדידות הזו עושה לי טוב, 
ואולי היא לא,
אולי הרגשת הרחמים העצמיים מהנה,
ואולי היא לא,
אולי השקרים גורמים להקלה,
ואולי הם גורמים ליתר כאב,
ואולי דווקא מפחיתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Feb 2010 16:30:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11605900</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11605900</comments></item><item><title>פרק 17</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11591570</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אתן לא מבינות כמה שאני מצטערת !
אני בתקופה כ&quot;כ עמוסה, כל שבוע יש לי 3 מבחנים וזה לא כולל הבחנים. 
יש לי השנה בגרויות ולחצים ולימודים וגם בחיים האישיים שלי המצב לא משו 
אני כל הזמן חושבת עליכן ועל הבלוג ואני באמת מתגעגעת , אני יודעת שהמון זמן לא העליתי פרק אבל בבקשה אל תעזבו את הבלוג , אני מבטיחה כאשר הלחץ ירד אני אעלה פרקים בתדירות גבוהה הרבה יותר. 
אוהבת את כולכן , פז 


פרק 17 בשעה טובה :X

הצילומים נקבעו ליומיים אחרי ההגעה, כדי שיהיה לכל הצוות ובמיוחד לי זמן להירגע ולהתרגל לשעות. 
בינתיים אני ונער המזוודות שגיליתי שקוראים לו עמית התחברנו לנו והיה לנו כיף לבלות את הזמן ביחד.
ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Feb 2010 14:33:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11591570</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11591570</comments></item><item><title>חלק 2 של הוואנשוט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11539044</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני מקווה שתאהבו : )


&quot;אוקי אז... &quot; הוא אמר ולא עלה לו שום רעיון בראש.
&quot;ואוו אתה ממש פתוח בראיונות אה?&quot; היא שאלה אותו
&quot;כנראה שכן..&quot; הוא אמר וזו פעם ראשונה שהוא שם לב שכולם יודעים עליו הכל ושאין לו סודות וחיים פרטיים.
&quot;מה נהיית מבואס כזה?&quot; היא שאלה לאחר שתיקה מביכה שכזו
&quot;סתם חשבתי לי..&quot; הוא ענה וניכר עליו שמצב רוחו ירד.
&quot;רוצה לספר לי על מה?&quot; אדריאנה רצתה לעודד אותו
&quot;זה סתם עזבי את זה&quot; הוא אמר וניסה לחייך אך יצאה לו עווית מוזרה כזו 
&quot;זה לא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jan 2010 17:42:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11539044</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11539044</comments></item><item><title>וואנשוט חדש חלק 1</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11524275</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הלואה לכולן D:
וואו איך שהתגעגעתי לכאן אין לכן מושג בכלל ! 
טוב אז הפרק יתעכב לו בכמה ימים ובינתיים חלק 1 של וואנשוט שיש לי :)

אז לוואנשוט קוראים אחרי המונסון , אני מקווה שתאהבו אותו ותגיבו לי אני רוצה לשמוע מכולכן !

_____________________________________________________________________________________

אחרי המונסון

&quot;אני לא יכול יותר&quot; חשב לעצמו הקאוליץ הצעיר די נמאס לי להיות לבד אפילו גיאורג מצא אהבה .
כך ישב לו ביל בחדרו וחשב כמה שעצוב לו וחייו רעים עד שטום נכנס לחדרו כרגיל בלי לדפוק וקטע את חוט המחשבה של אחיו הצעיר.
&quot;כן טום אתה צריך משהו?&quot; שאל ביל את אחיו וניסה לחייך חיוך שלא יסגיר את מחשבותיו.
&quot;כן , תשטוף את הריצפה&quot; ענה אחיו &quot; זה תורך השבוע&quot;
&quot;אז..?&quot; התרגז ביל &quot;אני שטפתי אותה גם בשבוע שעבר&quot; &quot;אבל אני לא ביקשתי ממך&quot; ענה לו אחיו בצחוק &quot;נכון&quot; ענה ביל &quot;א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 Jan 2010 18:56:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11524275</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11524275</comments></item><item><title>שלום לכולן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11425909</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האי בנות , :)
אני כ&quot;כ מצטערת אני לא הזנחתי אתכן פשוט אמא שלי לקחה לי את המחשב ואין לי מאיפה להעלות פרק :\
אני לומדת עכשיו כמו שצריך כדי שהיא תחזיר לי את המחשב במהרה 
ואני מתה כבר להעלות לפה פרקובנוסף אנימתגעגעת לתגובות שלכן :(
עכשיו אני מהמחשב של אחי הקטן ואני לא יכולה להעלות מפה פרק מכיוון שיש לי פרק מוכן על המחשב ..
אוהבת אתכן בננות הכי שבעולם 3 &amp;gt;
פזוש D:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Dec 2009 07:25:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11425909</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11425909</comments></item><item><title>פרק 16</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11390392</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האאי לכווווווולן :)

פרק 16 

&quot;שלום פז&quot; שמעתי את קולו המוכר של ג&apos;ורג&apos; &quot;הי ג&apos;ורג&apos;&quot; עניתי ונכנסתי עמוק יותר לתוך החדר והתחלתי להתרשם ממנו , הוא היה גדול עם שולחן עץ מעוגל באמצעו ומסביבו יושבים אנשים מהודרים עם פנים חביבים ומדברים אחד עם השני ולפתע כולם הרימו את מבטם אלי וסרקו אותי מכף רגל ועד ראש &quot;שלום &quot; אמר אחד מהם &quot;אני אד ואני המפיק של הקליפ שלך&quot; הוא קם והושיט את ידו ללחיצה &quot;פיוו לפחות יש פה אנשים נחמדים&quot; חשבתי בלב &quot;נעים מאוד&quot; עניתי ולחצתי את ידו &quot;פז בואי ותשבי&quot; אמר לי ג&apos;ורג&apos; והחווה על כסא שעמד לידו, באתי והתיישבתי והתחלנו לדבר על הקליפ.

ס.פלאשבק

הם היו כ&quot;כ מדהימים, הצוות הכי טוב שיכולתי לחלום עליו ! 
הם עזרו לי לשכלל את הקליפ שלי ולהפוך אותו למה שהוא היום – הצלחה מסחררת ..


קמתי בבוקר , בשעה שש. הייתי ממש רדומה באותו יום אך נרגשת. 
זה היום היום של הצילומים והיינו צריכים לתפוס את הטיסה לגרמניה .&lt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Nov 2009 22:42:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11390392</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11390392</comments></item><item><title>פרק 15</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11378512</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום לכולן :)

תודה על כל התגובות בפרק הקודם , סליחה אם לא עניתי לכולן בחזרה...
אני לא אעלה תמונות מהטיול כדי שלא תברחו לי מפה XD

אז קבלו את פרק 15 
http://www.youtube.com/watch?v=-92dB8zadnM
ת.פלאשבק
automatic
automatic
you&apos;re automatic and your&apos;e heart like an engine
I die with every beat
&quot;יופי גם כן התחלה של בוקר&quot; אמרתי בעצבים כי ברוב חוכמתי שכחתי לשנות את הצלצול של השעון המעורר.
צחצחתי שיניים , התלבשתי והתאפרתי ויצאתי מהמלון כדי לתפוס מונית אל יוניברסל.
&quot;ואוו כמה זכרונות יש לי מכל פינה פה&quot; חשבתי בלב בזמן שסרקתי את הרחוב ההומה אנשים.
&lt;FONT face=&quot;Times&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Nov 2009 18:55:00 +0200</pubDate><author>pazoony@gmail.com (love and death - סיפור טוקיו)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604986&amp;blogcode=11378512</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604986&amp;blog=11378512</comments></item></channel></rss>