כאן פורקת בכיף, לאורה

מחכה ומתגעגעת.

הקיץ הקודם, היה בו קסם מיוחד. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי בבית ונתתי לעניין תשומת לב מספקת.

חברויות חזקות, אהבה חדשה, הפקה עצמאית בחיתוליה, סיגריות, כתיבה ולילות ארוכים. כך עבר עלי קיץ 2011. הוא היה נהדר. 

איך אגדיר את הקיץ הזה? מה היה בו?

התיאטרון נשאר, במלוא עוצמתו, אבל אחר לחלוטין.

החברויות חזקות אולי מאי הפעם, אבל מאז שהלכה זו שהייתה, תמיד חסר משהו.

האהבה כבר לא חדשה, אך מקסימה בדרכה. ומחורבנת לפרקים.

הסיגריות והלילות הארוכים נשארו כמובן, כי כך נראים לי חיים נכונים.

והבית? מה עם הבית? אינני יודעת. היה ברור שיש. אחר היה ברור שאין. ועכשיו לא ברור.

השלמה מסויימת יש פה בוודאי, אבל עם מה?

אולי עם המצב. אולי התבגרתי מספיק כדי שהדברים לא יראו איינסופיים ומוחלטים כל כך.

מה קורה לי? זו שאלת השאלות.