http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁheCopyright 2026 לאורה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13586179<div align="right" dir="rtl">״אני לא בנאדם מבוגר!״</div>Sun, 09 Dec 2012 23:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13586179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13586179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13547698<div align="right" dir="rtl"><p>הכל קצת מוזר לי, ואולי קצת אבדה המשמעות.</p> <p>טעמנו מהירח ביחד ועכשיו צריך לחכות לו. פשוט לחכות.</p> <p>ובכלל, החיים שלי מפוצלים לשניים או אולי אפילו לשלושה... ואולי זה קצת נמאס. ואולי כבר אין מה לעשות.</p> <p>ואני מצפה לעתיד בקוצר רוח אך מפחדת ממנו עד מוות.</p> <p>ואולי סתם התחרפנתי. ואולי אני הכי צודקת. ואולי אני חושבת יותר מדי.</p></div>Sun, 11 Nov 2012 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13547698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13547698http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13503394<div align="right" dir="rtl"><p>שנגמרו לי המילים.</p><br><br><br><p>אז סלחו לי, אחרוני האנשים שעוד רוצים לשמוע. כי את מילותי נצרתי עמוק בתוך ליבי, ועד שימצאו להן פרצה דרכה יוכלו לברוח - ישארו שם להרקב.</p><p><br></p><br><p>ואולי טעות היא. שכן כיצד להרכיב מילים כדי משפט יפה והגיוני לא שכחתי כלל ועיקר. </p><p>מה שנשכח הוא הרגש. נשכחה האמת. וגם אם אקרא לה אלפי קריאות רמות לא יעלה הדבר יפה. האמת תגיע כשתהיה משמעות. ובנוגע למשמעות? ובכן קטונתי.&nbsp;</p></div>Wed, 10 Oct 2012 18:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13503394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13503394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13424311<div align="right" dir="rtl"><p>מחכה ומתגעגעת.</p> <p>הקיץ הקודם, היה בו קסם מיוחד. זו הייתה אולי הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי בבית ונתתי לעניין תשומת לב מספקת.</p> <p>חברויות חזקות, אהבה חדשה, הפקה עצמאית בחיתוליה, סיגריות, כתיבה ולילות ארוכים. כך עבר עלי קיץ 2011. הוא היה נהדר.&nbsp;</p> <p>איך אגדיר את הקיץ הזה? מה היה בו?</p> <p>התיאטרון נשאר, במלוא עוצמתו, אבל אחר לחלוטין.</p> <p>החברויות חזקות אולי מאי הפעם, אבל מאז שהלכה זו שהייתה, תמיד חסר משהו.</p> <p>האהבה כבר לא חדשה, אך מקסימה בדרכה. ומחורבנת לפרקים.</p> <p>הסיגריות והלילות הארוכים נשארו כמובן, כי כך נראים לי חיים נכונים.</p> <p>והבית? מה עם הבית? אינני יודעת. היה ברור שיש. אחר היה ברור שאין. ועכשיו לא ברור.</p> <p>השלמה מסויימת יש פה בוודאי, אבל עם מה?</p> <p>אולי עם המצב. אולי התבגרתי מספיק כדי שהדברים לא יראו איינסופיים ומוחלטים כל כך.</p> <p>מה קורה לי? זו שאלת השאלות.&nbsp;</p></div>Sun, 19 Aug 2012 19:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13424311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13424311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13404124<div align="right" dir="rtl"><p>ויש את האנשים האלה, שאני מעריכה באמת. קומץ קטן של אנשים נבחרים, שאפשר לספור על כף יד אחת, מקסימום שתיים.</p> <p>ולכל אחד, שמצליח להשתחל לרשימה הזו, יש סיבה אחרת בגינה הוא נכנס.</p> <p>ואת, אולי המיוחדת מכולם, נכנסת אך ורק בזכות היותך את. </p> <p>והקסם הוא, שלמרות הקשיים, את רק מוכיחה אותי על נכונות הדברים. פעם אחר פעם.</p></div>Tue, 07 Aug 2012 00:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13404124http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13404124http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13400932<div align="right" dir="rtl"><p>הן כמו תמיד השעות האהובות עלי. המיות התנים וצרצור הצרצרים. מואזין עייף מצטרף כאן לחוויות הלילה שלי.&nbsp;</p> <p>ושוב מה שיפה בקיץ הוא הזמן להשוות. לפני שנה בדיוק ישבתי בבחוץ של בית אחר. וחשבתי את אותן מחשבות. על לילות שקטים ועליך.&nbsp;</p> <p>סיגריה ביד ושקט בראש. יכולתי להעביר ככה חיים שלמים.</p> <p>השוואות וציפיות. לפני שנה לא האמנתי שעוד נהיה ביחד. עכשיו אני כמעט בטוחה שאשב לי בעוד שנה, כנראה שוב במקום אחר, אבל השקט ואתה תישארו.</p> <p>מצחיק שרק עכשיו התחלתי להרגיש את החופש. אולי זה חבל.</p> <p>מעניין איך באמת עבר עליך הסופ״ש, מעבר ״להכל בסדר״ של הטלפון. אולי גם אתה חושב עלי עכשיו. יושב לך באיזה כלום מדברי וחושב עלי.&nbsp;</p> <p>כמה אני כמהה אליך. מדהים מה שהסגירות האלה עושות.</p> <p>באמת טוב לי איתך. למרות כל החששות שהצלחנו להציף.</p> <p>אם היית פה עכשיו, היינו ישנים בחיבוק. אחרי סקס של געגוע. עם חיוך. אבל ברור לי שאת החיבוק, שיבוא ביום חמישי, נעריך פי אלף.</p> <p>אני אוהבת.</p></div>Sun, 05 Aug 2012 03:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13400932http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13400932http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13399126<div align="right" dir="rtl"><p>ברגעים כמו עכשיו אני ממש רואה איך עזרת לי להתפתח רגשית בתוך הקשר הזה. הרגע הזה, הוא רגע מובהק שבו הייתי כועסת עליך לפני חצי שנה. ואני לא. וזה מרגש אותי. אני כל כך אוהבת אותך, וכל כך סומכת על האהבה שלך אלי, עד שרגעי הכעס האידיוטיים, שהם כל כך חלק ממני בתוך זוגיות, מתבטלים.</p><BR><p>אני ממש אוהבת אותך בצורה בלתי ורגילה ומסחררת. וזה ממלא.</p><BR><p>זה רגע כל כך מיוחד עד שאני אפילו לא מצליחה לשים עליו את האצבע. אם להעריך או להודות או לשמוח.&nbsp;</p><BR><p>הסמס ששלחת ביום ההולדת שלי ממש מוכיח שאתה עובר את אותו תהליך בדיוק.&nbsp;</p><BR><p>אני יכולה להמשיך בקו הזה, אבל זה שוב מרגיש חסר משמעות. אני פשוט אוהבת אותך. כמו תמיד. אבל אחרת. וההתפתחות הזו, היא אולי אפילו יותר יפה מהאהבה עצמה.</p></div>Sat, 04 Aug 2012 01:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13399126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13399126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13395960<div align="right" dir="rtl">כשאתה שוחה בים דרך קבע, לפעמים אתה פשוט נכנס לאוטומט. זה לא שאתה מזלזל ביכולת השחייה שלך, או בקסם המיוחד שלה, אתה פשוט כבר לא חושב על ההתחלה. על למה התחלת לשחות. ברגע הזה מגיע גל גדול, ובשביל להתמודד איתו, אתה פתאום נזכר מה הן הסיבות הראשוניות, הפיזיקליות ממש, של האקט הכל כך משמעותי הזה שאתה עושה.</div>Thu, 02 Aug 2012 07:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13395960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13395960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13351310<div align="right" dir="rtl"><p>הכל מתפרק והכל מתחבר או מתבהר או מגיע אלי באיזשהו אופן.</p> <p>אין בי מקום.</p> <p>ואני מתפוצצת מהצורך להכיל את כולם ואת עצמי ואת הסיטואציות...</p> <p>ובא לי פשוט לחבק אותך. אבל אתה לא כאן כמובן.&nbsp;</p> <p>ונמאס. פשוט נמאס לי מהכל, ומעצמי בעיקר, ומכל הבלגן והרעש והתוהו ובוהו שעל פני התהום שלי.</p> <p>״הבל הבלים הכל״</p></div>Fri, 06 Jul 2012 01:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13351310http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13351310http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13275104<div align="right" dir="rtl"><P>אני יושבת מהצד ומסתכלת על מה אנשים עושים לאנשים ולעצמם. </P> <P>זה די משעשע לשבת ולראות ולדעת שאת יודעת את כל התשובות, אבל לא משנה כמה פעמים תחזרי עליהן - הן לא יכנסו לאף אחד לראש. </P> <P>מעניין מי מסתכל עלי ויודע את התשובות שלי.</P></div>Tue, 22 May 2012 19:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (לאורה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=604749&blogcode=13275104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=604749&blog=13275104