לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  אחת אופטימית.

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

עברתי את הניתוח(:


 

אז קודם כל- עדן (שאת ילדה שאני בכלל לא מכירה)-  ממש ריגשת אותי! תודה רבה שאת דואגת לי וחושבת עלי!!!

 

עברתי את הניתוח ביום רביעי. הכל הלך מושלם בניתוח! הרופאים מרוצים מאוד מעצמם (אבל ככה זה רופאים תמיד).

אני מרגישה הרבה יותר טוב. עדיין טיפה כואב אבל משתפר לאט לאט(:

המצברוח- כמו תמיד- שמח ואופטימי!

 

 

~פירוט- רק כי אני רוצה לפרוק קצת~

ביום שלישי באתי כרגיל לפני ניתוח- לבדיקות שגרתיות.

בצהריים שחררו אותי הבייתה ואמרו לי לחזור בערב. וככה עשיתי.

קיבלתי חדר ל-ב-ד, למיטה אחת. זה ממש מוזר לקבל חדר פרטי בבתי חולים כי בדר"כ נתקעים עם 3 תינוקות בכיינים שצורחים כל לילה כל הלילה.

 

בבוקר החליטו לעביר אותי חדר.

חדר, עם ילדה בת 13 (קטנה ממני בשנה), שעוברת בדיוק את אותו ניתוח כמו שלי(:

ממש שמחתי! לחלוק חוויות עם מישהי^^

 

בדיוק אמא שלי הגיעה עם שקית גדולה של הוניגמן.

ממש הופתעתי! הייתי בטוחה שהיא קנתה לי בגד^^

כשפתחתי את השקית פשוט התחלתי לבכות!!!

החברים שלי הכינו לי מאחורי הגב ברכות, ושתי חברות משקיעניות במיוחד הכינו לי סלסלת ממתקים ע-נ-ק-י-ת-!

כ"כ התרגשתי! לא יכלתי להביע את זה במילים!

בדיוק באמצע שקראתי את הברכה האחרונה קראו לי להתכונן לניתוח- מה שאומר שבעוד חצי שעה עד שעה יקראו לי לחדר הניתוח.

שמחתי כ"כ!

 

 

בחדר ההרשמה ישבתי על המיטה כמו ילדה קטנה. עם הרגלים מתנודדות אחת אחרי השנייה לכיוון הרצפה, עם ידיים משולבות על הברכיים וחיוך חמוד(:

שמחתי כ"כ שזהו! אני בדיוק עכשיו עוברת את הניתוח האחרון שלי!

המרדים בא לכיווני והתחיל לצחקק עליXD

הבנתי למהP;

היה לו מבטא מצחיק כזה^^

הוא סיפר בדיחות וכהרגלי זרמתי איתןXD

 

הוא הזריק לי את החומר המטשטש הידוע, ואני פשוט לןא זוכרת כלום מאז!

אמא שלי אמר לי שעשיתי קולות מצחיקיםXD

וכרגיל- אני מפדחת את עצמי^^"

 

אני זוכרת בחדר ניתוח שפרסו לי את הידיים לצדדים וקשרו לי אותם "כדי שהם לא יפלו".

הרגשתי כאילו הפכתי לצלבXD

 

אני בקושי זוכרת דברים מהחדר התאוששות...

אחרי הניתוח אני זוכרת שהילדה שאיתי בחדר באה בדיוק והתחלתי לדבר איתה קצת(:

היא ממש חמודה!!!

 

יום למחרת היא עברה את אותו ניתוח.

כאב לה הרבה יותר ממה שכאב לי- אולי זה בגלל שיש לי כבר ניסיון בניתוחים ואולי זה בגלל שיש לה 2 מסמרים יותר ממה שיש לי.

 

שאר הימים (מחמישי עד שבת) עברו בערך אותו דבר.. שגרה משעממת.

קמים-ביקור רופאים-ארוחת בוקר-מקלחת-החלפת תחבושות-ארוחת צהריים-שינת צהריים-מחשבים קצת-ארוחת ערב- לישון בקושי.

 

ממש קשה לי לישון. אני ישנה אולי 4 שעות בלילה...

 

 

היום נתנו לי תוכנית הזזה- כיצד להפעיל את האליזרוב.

זה נראה פשוט.. רק 4 פעמים ביום?! ועוד פעמיים חיטוי עם אלכוהול?! במשך 20 ימים?! זה יחרפן אותי!

 

 

הרופאים מאוד מרוצים מהמצב שלי. ואני מרוצה מהאופטימיות שלי! לא חשבתי שהיא כזאת עצומה!

 

"לא הכל טוב- אבל הכל לטובה"

 

 

נכתב על ידי אחת אופטימית. , 18/10/2009 13:21  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



3,355
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאחת אופטימית. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אחת אופטימית. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)