"What you feel is what you are and what you are is beautiful."

דיברתי איתה בטלפון..

לא יכולתי לעצור את עצמי, והתחלתי פשוט לבכות.

אני חיוור והעיניים שלי אדומות מרוב

שבכיתי. אני לא יודע מה לחשוב, יש כאלה שלא

עברו את המחלה הזאת... אז מה יקרה לה?

אני מת מפחד, אין לי מושג מה לחשוב. גם

ככה לא מספרים לי כלום עדיין.

רק אמרו לי שהיא צריכה להתחיל פזיוטרפיה

ודברים כאלו עכשיו.

אבל,

למה? למה אני? לא מספיק יש לי בחיים?

דווקא שהתחלתי להיות שמח,

זה קרה.

לא מספיק שאני חוטף מכות, קללות והשפלות

יום יום בבית הספר, נכשל במבחנים,

אין לי חברים, כולם שונאים אותי, ועכשיו זה?!

אולי זה פשוט בגלל שנועדתי

להיות ככה? :S

אני שונא ת' חיים המזדיינים האלו!

די! תנו לי כבר שקטטטטטטטטטטטטט!

אני פשוט לא שולט בעצמי כבר,

מצד אחד אני כן רוצה למות, אני בטוח שזה

מה שיפתור את הכל. אבל

לעזוב אותם עכשיו ככה? עם המצב הזה?

אני לא יודע,

פשוט לא יודע .

אני רק פאקינג רוצה להיות מאושר פעם אחת!