http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513heCopyright 2026 אנונימי . |:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/13/15/60/601513/misc/17220773.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10236072<div align="right" dir="rtl">חולה על כל מי שאמר לי יומולדת שמח :) תודה. - אתם יודעים מה? הם צוחקים עלי? כל פעם שאני עובר לידיהם מישהו חייב לצחוק ולאמר משהו מעליב עלי. אני אוהב את החיים שלי. לא אכפת לי מה אחרים אומרים. שילכו ברחוב ותדרוס אותם משאית, אמן. יהיה לי יותר טוב לבד שאני יעבור. נמאס כמה אפשר לסבול את זה. והמורות בכלל.. בני זונות, מכוערות לא סובל אותן! הם תמיד נטפלות אלי. אפילו שזה לא הייתי אני. ביומולדת שלי להעיף אותי מבצפר? זאת המתנה יומולדת שקיבלתי מהמורה הזונה שלי ! אז היום עבר לו עוד יום מעצבן בבצפר. נכשלתי בעוד מבחן, כי הייתי חולה ואף אחד לא אמר לי שיש מבחן. לא הכנתי שיעורים, הורידו לי ציון. והתקשרו עכשיו לאימא שלי. לפעמים באמת נמאס. ואני רוצה להתאבד. אבל אז אני חושב על הטוב והשמחה שלפעמים יש לי בחיים ואני שוכח מהכל. </div>Sun, 30 Nov 2008 20:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10236072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10236072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10216129<div align="right" dir="rtl">הם לא מבינים אותי. הם בחיים לא יבינו את מה שקורה לי. מחר יש לי מבחן בערבית. אאהה. אני לא מבין בזה כ- ל- ו- ם. זה נראה לי כמו סינית! חח טוב אבל לא נורא. נעבור את זה. מילא אני אכשל, לא קרה כלום &gt;&lt; ופלוס לזה יש לי גם בבוקר בדיקות דם.. עוד יותר אהההה. אם יש דבר שאני פוחד ממנו זה שתוקעים לי מחט בעור! אה זה כזה מפחיד ומציק. יש ילדים שלא פוחדים מדברים כאלו שטותיים אבל אני כן. חח . כן, כן אני יודע זה מצחיק נורא. אבל זאת האמת. אני פוחד מזריקות! ועוד שאחרים עושים לי אותם! אהההההה תצילו אותי :) עוד יומיים -&gt; 28.11 יש לי מומולדת! תכינו את המתנות. חח סתם סתם אני יודע שאי אפשר. אני אסתפק בעוגה שאימא תכין לי :) </div>Tue, 25 Nov 2008 16:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10216129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10216129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10207565<div align="right" dir="rtl">אני יכתוב אחרכך .. הולך לרופא &gt;&lt;</div>Sun, 23 Nov 2008 13:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10207565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10207565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204789<div align="right" dir="rtl">עוד יום עבר, בדרכי למכולת היום (שבת) ראיתי אותה. היא חייכה אלי ואמרה לי שלום. אז עברתי לצד השני של המדרכה והחלנו ללכת ביחד. (במקרה זה היה לאותו כיוון) הלכו ודיברנו וראיתי שהיא ממש לא מי שחשבתי שהיא. היא בעצם עוד אחת כמוני. היא לא ממש מקובלת יש לה איזה חברה או שתיים, סיפרתי לה על מה שקרה, והיא נתנה לי חיבוק ! אני יודע שזה קצת תינוקי, אבל אני ממש מאושר מזה. לרגע אחד שחכתי הכל, וראיתי רק את שנינו ביחד. זה היה רגע ממש מאושר בחיי, ולא רציתי שהוא יגמר. בסוף היא הלכה לבית שלה ואני למכולת. אני הולך לראות אותה מחר בבית הספר, יש מצב שאני יציע לה. לא אכפת לי מה האחרים יגידו. שילכו להזדיין בשקט מצדי. אני ישיג מה שאניארצה.וואי אני עדיין לא קולט. אני פאקינג הלכתי איתה ברחוב והתחבקנו &gt;&lt; ולחשוב מה קרה לפני כמה שעות .. החיים מוזרים לפעמים. מאושר . =) </div>Sat, 22 Nov 2008 17:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10204789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204654<div align="right" dir="rtl">המשפט הזה שאחד הבלוגרים שכתב בבלוג שלי בפוסטים הקודמים כל כך עזר לי. עזר לי להבין שלא צריך להיות בדאון כזה, למרות כל הקשיים, זה מתישהו יעבור. סבתא שלי תעבור את זה. אניעכשיו בטוח בזה. הילדים מהכיתה? שיקפצו לי. לא שם עליהם ולא על הירידות שלהם. אז מה אם אחד מהילדים שם לי רגל וכל הספרים שלי 'נשפכו' לי מהיד. אז מה? אני יתגבר. עוד כמה שנים אני במילא לא יצטרך לראות אותם שוב. אני יצליח. הם לא. הם ישארו כמו שהם. אז היום, שבת בבוקר התעוררתי ב- 11 אכלתי ארוחת בוקר :) ביצת עין. ואז הלכתי לשחק טניס עם אבא שלי. למרות שאני לא סובל את זה &gt;&lt; סבתא שלי דווקא מרגישה טוב, לא כזה גרוע כמו שחשבתי בהתחלה. יש בתוכי מין סוג כזה של שמחה? נקרא לזה. לא יודע מאיפה היא צצה, ודווקא במצב הזה. אני יודע זה מוזר. אבל זה אני, הרגשות שלי. ואף אחד לא ישנה את זה.</div>Sat, 22 Nov 2008 17:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204654http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10204654http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204565<div align="right" dir="rtl">אממ, היי כולם. אני יודע שלא הייתי צריך לעשות את מה שעשיתי. זה היה טמטום מוחלט ואני מתחרט על כך |: ולכל אלה שכתבו לא הייתי צריך לכתוב על זה ולהתבכיין על זה.. זה בגלל שרציתי לפרוק את זה מעליי, לא יכולתי לשמור את זה בלב. אפילו לחבר היחיד שלי אני לא מספר את הדברים האלו. אני פוחד שהוא יספר ואז כולם ידעו ושוב פעם הכל יתחיל ככה: "היי תראו את ______ הוא חתך לעצמו!" "את מה הוא חתך?!" "ת'זין שלו!!!!" ואז כולם צוחקים ואני בצד שוב פעם בוכה. אז די, הפעם אני לא יספר. רק פה. זה בלוג פריקה עצמית ואתם לא חייבים תמיד לכתוב פה את מה שאתם חושבים, אלא אם באמת אתם באים בכוונה של לעזור ולתמוך בי. |: </div>Sat, 22 Nov 2008 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10204565http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10204565http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10201853<div align="right" dir="rtl">תנסו לעבור יום אחד בחיים שלי. נראה אותכם מסוגלים, כי אני עצמי לא יכול. אתם במקומי הייתם מתאבדים ממזמן, תאמינו לי. אני אפילו לא מאחל לכם את ההרגשה הזאת. של הבדידות, והעצב. אז יש לי דבר אחד להגיד לכם : לכו להזדיין . פשוט ככה. אני לא רוצה צומי, ולא מחפש צומי. יש לכם בעיה? תלחצו על האיקס האדום בצד. ביי |: </div>Sat, 22 Nov 2008 00:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10201853http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10201853http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10200225<div align="right" dir="rtl">נמחק . </div>Fri, 21 Nov 2008 18:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10200225http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10200225http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10199849<div align="right" dir="rtl">דיברתי איתה בטלפון.. לא יכולתי לעצור את עצמי, והתחלתי פשוט לבכות. אני חיוור והעיניים שלי אדומות מרוב שבכיתי. אני לא יודע מה לחשוב, יש כאלה שלא עברו את המחלה הזאת... אז מה יקרה לה? אני מת מפחד, אין לי מושג מה לחשוב. גם ככה לא מספרים לי כלום עדיין. רק אמרו לי שהיא צריכה להתחיל פזיוטרפיה ודברים כאלו עכשיו. אבל, למה? למה אני? לא מספיק יש לי בחיים? דווקא שהתחלתי להיות שמח, זה קרה. לא מספיק שאני חוטף מכות, קללות והשפלות יום יום בבית הספר, נכשל במבחנים, אין לי חברים, כולם שונאים אותי, ועכשיו זה?! אולי זה פשוט בגלל שנועדתי להיות ככה? :S אני שונא ת' חיים המזדיינים האלו! די! תנו לי כבר שקטטטטטטטטטטטטט! אני פשוט לא שולט בעצמי כבר, מצד אחד אני כן רוצה למות, אני בטוח שזה מה שיפתור את הכל. אבל לעזוב אותם עכשיו ככה? עם המצב הזה? אני לא יודע, פשוט לא יודע . אני רק פאקינג רוצה להיות מאושר פעם אחת!</div>Fri, 21 Nov 2008 16:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10199849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10199849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10199731<div align="right" dir="rtl">אמא שלי הודיעה לי עכשיו, היא ואבא בבית חולים ואין לי מושג מה קורה. אני מפחד קצת, אני יכתוב יותר מאוחר. </div>Fri, 21 Nov 2008 16:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אנונימי . |:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=601513&blogcode=10199731http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=601513&blog=10199731