אני רוצה להגיד לך משהו, משהו שאני מקווה שבקרוב מאוד,

אני אוכל להגיד לך גם במציאות.

אחוזת בחילה, מפוחדת ודיכאונית הייתי, בקו הדק למוות ולחיים

שלי. הייתי קרובה לסוף, כשהחיים נראו כה חסרי תכלית וכואבים.

מהתקווה האחרונה אתה, אתה באת אליי, כמו מלאך, נתת לי את

מלוא האושר, מעל ומעבר, נתת לי אהבה, ביטחון, אושר, שמחת

חיים, הכל. לימדת אותי לחיות ולשמוח, לדעת איך זה שיש מישהו

שאוהב.

כשאתה כ"כ רחוק ממני, הלב שלי נקרע מגעגועים. ותדע דבר אחד.

כשאתה תלך, מתוק שלי, אני אלך אחריך.

אני ריקה בלעדייך, כלום, חתיכת פלסטיק עם רגשות שבורים.

אל תיתן לרגשות הרעים לפרוץ, לא עכשיו. אני נמצאת כאן, אל תוותר,

ואל תוותר עליי. כי אני לעולם לא אוותר עלייך. אני אוהבת אותך, ולא

מרפא, גם מדי פעם שנופלים. אני אחזיק אותך בזרועותיי ואתן לך לבכות

לצידי. שתרגיש בטוח, שתשים את הכאב שבלב בצד, קצת, ותסתכל

עליי. על העיינים, השיער, והשפתיים שינשקו אותך בעדינות. תרגיש את

חום הגוף שלי, האהבה המטורפת שלי אלייך, והביטחון.

אני אוהבת אותך. מתוק, אני אף פעם לא אוותר עלייך. אף פעם..