http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948"..Ohh, all we are is dust in the wind"heCopyright 2026 .Emily. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10186944<div align="right" dir="rtl">התעוררתי ב6 וחצי, נלכתי למקרר ואין חלב. אין חלב. הצילו</div>Tue, 18 Nov 2008 06:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10186944http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10186944http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10185545<div align="right" dir="rtl">איכשהו הגעתי למצב שהחזרתי את כל הבלוג. הממ..3: בכל מקרה, לא הייתי פה הרבה זמן. היום היה היום הראשון של החזרה ללימודים. מה אני אגיד, לימודים, אבל נהנתי. הכרתי כמה חברים ממש סבבה, אני סבורה שאני אצליח לשרוד שם. עכשיו אני אצטרף לצאת מהשיגרה שהיתה לי, מהחופש.. לתוך מה שאני שונאת. אחרי יום ראשון אני לא יכולה לדעת מה יהיה לזמן הבא, אני פשוט מקווה להחזיק מעמד. סופי שבוע אני אבלה עם אהובי, השיחרור מכל קטע הלימודים והעצבים של משך השבוע. אני לא יודעת אם אני אוכל להמשיך את הבלוג כמו שצריך. נראה לי אני פורשת 3= ג'א נה.</div>Mon, 17 Nov 2008 20:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10185545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10185545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10129354<div align="right" dir="rtl">כבר בטוחה שהשתגעתי. מתהפכת מצד לצד לא נרדמת. 'והנה חזרו להם נדודי השינה.' מתרכזת בכאב הראש..בטוחה שעוד מעט יתפוצץ. מדברת אל הבובות הפרוותיות ליד הכרית, "אתן יפות ומאוד מתוקות". מפחדת שינשכו אותי כשלא אשים לב. מתפללת שיפסיקו לנעוץ בי מבט מאיים.. סוגרת עיינים. וזלגה לה דמעה..שוכבת במיטה מתבוננת בתקרה הריקה, חושבת עליו. נקרעת אליו. שמה יד על החזה.. "מתוק שלי זה דופק בשבילך". הנה אנה, הכנתי לך במיוחד פינה בצד המיטה. למה את לא חוזרת? למה את לא כאן? בבקשה תחזרי..אני מבטיחה שאהיה ילדה טובה. השעות הכואבות של הלילה.</div>Tue, 04 Nov 2008 01:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10129354http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10129354http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10124776<div align="right" dir="rtl">נובמבר. חודש חדש, מחשבות חדשות, אושר. וכמובן, חורף. ^^ סופשבוע הטוב בחיי, הוא בא אליי. היינו ביחד, ומעולם לא הרגשתי אושר שכזה..אהבה שכזאת. אך אהבה זה רק קצת ממה שיש בינינו. עכשיו זה רק שנינו, שנינו בעולם.. יש לי תקווה ויש לי אושר. יש לי כל מה שאי פעם חלמתי עליו, כל מה שרציתי. אני לא מבקשת יותר, כי קיבלתי מעל ומעבר. וטוב לי. באמת שכך.. החודש אני מקווה לבלות עימו כמה שיותר. החודש אני מקווה להרזות. החודש אני מקווה לחזור ללימודים. החודש אני מקווה לחזור לשיגרה האהובה. החודש אני מקווה להצליח במה שאני רוצה. (: קצת זנחתי את הבלוג..אני מקווה בקרוב לחזור לעדכן יותר.. שיהיה שבוע מצוין. ובעיקר לך מלאך שלי ג'א נה. ד.א את התמונה הזאת אני צילמתי. לא לקחת!</div>Sun, 02 Nov 2008 22:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10124776http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10124776http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10099177<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להגיד לך משהו, משהו שאני מקווה שבקרוב מאוד, אני אוכל להגיד לך גם במציאות. אחוזת בחילה, מפוחדת ודיכאונית הייתי, בקו הדק למוות ולחיים שלי. הייתי קרובה לסוף, כשהחיים נראו כה חסרי תכלית וכואבים. מהתקווה האחרונה אתה, אתה באת אליי, כמו מלאך, נתת לי את מלוא האושר, מעל ומעבר, נתת לי אהבה, ביטחון, אושר, שמחת חיים, הכל. לימדת אותי לחיות ולשמוח, לדעת איך זה שיש מישהו שאוהב. כשאתה כ"כ רחוק ממני, הלב שלי נקרע מגעגועים. ותדע דבר אחד. כשאתה תלך, מתוק שלי, אני אלך אחריך. אני ריקה בלעדייך, כלום, חתיכת פלסטיק עם רגשות שבורים. אל תיתן לרגשות הרעים לפרוץ, לא עכשיו. אני נמצאת כאן, אל תוותר, ואל תוותר עליי. כי אני לעולם לא אוותר עלייך. אני אוהבת אותך, ולא מרפא, גם מדי פעם שנופלים. אני אחזיק אותך בזרועותיי ואתן לך לבכות לצידי. שתרגיש בטוח, שתשים את הכאב שבלב בצד, קצת, ותסתכל עליי. על העיינים, השיער, והשפתיים שינשקו אותך בעדינות. תרגיש את חום הגוף שלי, האהבה המטורפת שלי אלייך, והביטחון. אני אוהבת אותך. מתוק, אני אף פעם לא אוותר עלייך. אף פעם..</div>Mon, 27 Oct 2008 18:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10099177http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10099177http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10082658<div align="right" dir="rtl">המוח כבוי. למד כברלעולם לא להקשיב למילים. ואני עייפה, מותשת, חלשה. נאטמת, ומתאכזבת.. יש דברים שהזמן לא מצליח לרפא, הוא לא יכול. והנה אני בוכה, בלי לדעת בכלל למה.. סופסוף דמעות של אושר. ומחר יהיה מדהים. מחר אני אשכח מהדברים האחרים (: אני מאושרת. מרגישה כה קטנה, לא נחשבת, אטומה. מתכווצת לפינה, בתוך חור שחור, מחכה לדבר הבא שירסק אותי. לחושך שיבלע אותי. "ברגע שאתה מוצא את אנה, והיא אותך, אתה לעולם לא חופשי. היא לעולם לא תעזוב אותך, היא תמיד שם." אני זוכרת מתי שכתבתי את זה. שוכבת במיטה, ובוהה בריקנות בתקרת בית החולים המנוקדת. אנה, איפה את? אני זקוקה לך..בבקשה תחזרי.. .Happyness עריכה; כנראה רק כשטוב לי אז אני מצליחה לפרוק את הרע..</div>Thu, 23 Oct 2008 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10082658http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10082658http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10075237<div align="right" dir="rtl">לפעמים בני אדם כ"כ אופטימיים שזה מעורר רחמים. כבר יש לי בחילה מהמשפט 'יהיה טוב'. הרי נכון, הכל טוב ויפה ורק צריך להמשיך לחייך? לא להפסיק לחייך לעולם? תמיד יהיה טוב? טוב בואו נחזור רגע למציאות. מה עם השליליות שבונה אותנו, הא? זה מגעיל אותי. אני הולכת במעגלים אחרי ה"טוב" וה"רע", נתקעת בתחנות האהובות. בדיון האינסופי שלי עם עצמי מה לעשות הלאה. ועכשיו יש לי כל מה שרציתי, שעבר לי בראש כמיליון פעמים, ושטוב לי. פתאום זה הכל.. אבל יש עוד. תמיד יש עוד, וזה כואב. זה הורג. אני אוהבת. ואני שמחה שיש לי כל מה שרציתי, אבל..גאדאמט..המרחק כואב. We are damned and we are deadAll God's children to be sentto our perfect place in the sunand in the dirt.There's a windshield in my heartWe are bugs so smeared and scarredCould you stop the meat from thinkingBefore I swallow all of it,could you please?Put me in the motorcadePut me in the death paradeDress me up and take meDress me up and make me your dying GodAngel with needles poked through our eyesl</div>Wed, 22 Oct 2008 13:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10075237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10075237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10063624<div align="right" dir="rtl">תמיד אחרי שאני מרגישה ממש מאושרת, אני חייבת לעצור שניה הכל ולדכא את עצמי. לחזור לנורמה, ולהמשיך. אתמול אחרי שהרגשתי כ"כ מצוין, ניסיתי להעלות את הדברים הרעים בחזרה, לא חסרים כאלה..אבל לא הצלחתי. החיוך פשוט לא נמחק לי מהפנים. סופסוף אני יכולה להגיד שטוב לי בלי להתחרט על זה. אני רואה את הדברים שמתחילים להסתדר לאט לאט, אני רואה את הרע בצד, אבל ביינתים הוא בצד. ואני מקווה שהתקופה הזו תמשיך עד כמה שצריך.. ד.א, שוב העברתי את הבלוג כתובת 3: יותר נוח לי לכתוב ככה. זה המקום שלי, המילים שלי, וככה אני מעדיפה. אני כבר מתחילה לראות התקדמות. (הנקודות האדומות זה מהציפורניים) נאמ, שיהיה לכולם חג שמח. ג'א נה ~ </div>Mon, 20 Oct 2008 13:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10063624http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10063624http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10054677<div align="right" dir="rtl">אנחנו נשב ביחד למעלה על הגג של המוטל, נשתה קפה ונעשן סיגריה. נדבר, נדבר על הכל. אני אניח את הכוס בצד. אתקרב אליו, ואשב עליו. אשים יד אחת על הגב ויד אחת אאחוז בעדינות בעורפו. אקשיב לנשימתו, ארגיש את פעימות ליבו, את חום גופו הממסטל. אסתכל על השפתיים, על העיינים המדהימות, בעדינות אתקרב ואתן נשיקה עדינה על השפתיים. ארגיש את הלשון שלו, את הנוזלים, אותו. אעביר את שתי היידים ואאחוז בעורף. אעצור, אתן מבט אל העיניים, חיוך קטנטן ואתיישב לידו. אחבק עם שתי הידיים חזק ואשעין את הראש על הכתף שלו, אעצום עיינים ואניח למחשבות. אקח את ידו ונלך למטה לחדר, כשנגיע אני מהר מהר אוריד מכנסיים וחזיה, שיהיה יותר נוח לשינה. הלילה לא יתקרב לשום שיתקרב למין, אני לא אתן לזה. אני לא רוצה. , הוא ישכב על הגב בצד במיטה, אני לצדו. עם הראש על הכתף, יד אחת מחבקת את הבטן, ורגל אחת משולבת לצד הרגל שלו. לא מרגישה קטנה יותר. לא פגיעה, עכשיו אני בטוחה. מרגישה נאהבת. ואוהבת. הלב שלי, אני יכולה להישבע שאני מרגישה אותו מצטמק לאט לאט ונרקב בייסורים ובכאב. כשאני מרגישה שהוא הולך. שהוא..נאטם בפניי. גם הוא לפע</div>Sat, 18 Oct 2008 20:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10054677http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10054677http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10053487<div align="right" dir="rtl">איך הזמן עובר לו. ודברים נשכחים. שוכחת מה שאת אוהבת. שוכחת מה שאת רוצה. שוכחת מה שאת נוהגת לומר. שוכחת את עצמך. וכשאת מגלה שאין משמעות לקיום והחיים הם רק שעון מתקתק. המאה 21, 2008, 2009 2010 2011 . 48, 47, 46, 30;; מספרים זה רצח. עכשיו הבנת. מצאת מה שאת זקוקה לו. כל מה שאי פעם רצית, יותר יקר ממיליון תכשיטים. מבגדים, מכסף. נו, איך קוראים לזה, אהבה [?]. כן אמילי תמשיכי להגיד לעצמך 'טוב לי, טוב לי' אבל הטוב לא מוחק את הרע. הוא רק משכיח אותו, עד שהוא חוזר בחזרה. יש דברים שלא יכולים להרפא..תשלימי עם זה. אבל אני מאמינה שזו תהיה תקופה טובה. גם רעה, אבל טובה. עד שתיגמר. ויגיע זמנך ללכת.. מה אני אמורה להרגיש?</div>Sat, 18 Oct 2008 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Emily)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=597948&blogcode=10053487http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=597948&blog=10053487