אני אתן את כל מה שאני יכולה.

יש בתוכי לחץ מטורף, לחץ מפגר, לחץ מדהים.

האדרנלין הזה יעזור לי ויהפוך את כל החוויה הזו לכל כך חיובית.

אני שמחה, ואני גאה בעצמי.

אני יודעת שאני אהיה בסדר, שאני אצליח,

אני נושמת עמוק.

אני הולכת עם ראש מורם.

הכל יהיה בסדר.

כל אימת שאני רואה אותך.

אני לא מסוגלת לשלוט בדפיקות הלב שמאיצות ומאיימות לפוצץ את ליבי מהמקום.

המגע שלך משרה עליי נחת ואימה בו בזמן.

ואני בעיקר מפחדת.

כי אתה לא באמת שלי. אתה רק כמעט שלי.

והמחשבה שאתה עם מישהי אחרת, גורמת לנישמתי להיעתק.

אני כל כך צריכה לברוח מפה.

אני מרגישה שאני צריכה להיות לבד, רחוק מפה.

רק כך, אוכל להתגבר עלייך.

רק כך, אוכל לשכוח לגמרי מקיומך.

רק עוד קצת. בקרוב מאוד, הכל הולך להשתנות.

אני מדליקה סיגריה ומסתכלת אל השמיים.

אני רואה אותך, אבל אני כברלא רואה שם אותי.

אז אני נושמת אליי ברכות את העשן החמים ומחייכת.

בקרוב מאוד, אני כבר לא אהיה פה.

בקרוב מאוד, הכל הולך להשתנות.

לקחתי חודש הפסקה.

אני חושבת שהצלחתי כמעט ולא לחשוב עלייך בכלל.

וזה עשה לי טוב.

וכששלחת את ההודעה אתמול, אז בכיתי.

אבל לא מעצב, משיחרור.

כי אני חושבת שאני יכולה להתגבר עלייך.

ואני חושבת שאני יכולה לחזור לדבר איתך כי אני כבר לא מפחדת.

אין בי את הפחד ליפול.

אני יודעת.

לפני שאטוס, ואתחיל תקופה חדשה וניקייה,

אני אטיח בך את כל הדברים שיושבים לי על הלב.

כל מה שאי פעם רציתי להגיד לך ולא העזתי.

כי אף פעם זה לא התאים.

אני צריכה להיות ממוקדת מאוד בתקופה הזו,

ואני לא יכולה להרשות לך לגרום לך להשפיע על ההצלחות שלי.

אני יודעת שאחרי שאסיים את הפרויקט שלי, אוכל להגיד הכל.

ואז לטוס. ולהשתחרר. ולהירגע.

אני רוצה לזעזע אותך וללכת.

לגרום לך להרגיש בחסרוני.

לגרום לך להרגשת מרירות, שתעבור מין הסתם,

אבל אני סבורה שזה יערער אותך מעט.

אני כבר לא מפחדת.

מכלום.

אני יודעת שבקרוב יבואו ימים מאושרים,

שאתה רק מכשול קטן בדרך,

אבל אם עד עכשיו הייתי חלשה,

היום אני חזקה.

אני מחייכת לעצמי,

ואני גאה בעצמי.

הכל עומד להשתנות.