Twincest Story

אמ, מה שהכותרת אומרת.

תהנו

פרק 11:

שאר הערב עבר על השניים באותה הצורה. הם אכלו קצת,שתו, ראו לטלוויזיה, השלימו פערים.

השעה הייתה כבר אחת עשרה בלילה כשטום שלח לביל את חיוכו הפלרטטני, "ממ, מה אתה אומר על ללכת למועדון? יש אחד לא רחוק מפה. אני הולך לשם הרבה".

ביל צחקק "רק אם תרקוד איתי!" הוא התמתח מעט על הספה, נזכר בעובדה שכנראה יצטרך ללכת עם הבגדים שאיתם הגיע אל טום. הם היו די יפים כך שלביל לא היה כ"כ אכפת.

טום צחק והביט בביל, מוקסם מיופיו. הוא הניד בראשו, נושך את שפתו התחתונה. "לא מבטיח שום דבר...!".

"טוב! אז אני לא בא!" ביל החמיץ את פניו בילדותיות.

טום צחק ונעמד על רגליו, מושך את ביל מידיו, "אני ארקוד, אני ארקוד..".

"ייאי" ביל גיחך, נופל לחיקו של טום מהתנופה בה הוא משך אותו אליו, "טוב, טום, לא צריך להגזים אם רצית חיבוק יכולת פשוט לבקש...!".

טום ליקק את שפתיו בחיוך, "בילי, אם הייתי רוצה חיבוק הייתי מקבל אחד כזה אם היית רוצה או לא רוצה".

ביל גיחך בזלזול, "מה אתה אומר!".

"רוצה הוכחה?" טום צחקק והניח את ידיו על ישבנו של ביל, לוחץ עליו מעט. הוא גיחך בחיוך מתוק ותמים.

ביל פער את עיניו, קופץ מעט לנוכח ההפתעה, "טום!" הוא צחקק, לא יכול להכחיש שהוא כן קצת התחרמן מהמגע. הוא זכר טוב מאוד את הפעם האחרונה שהידיים של טום היו על ישבנו בצורה הזאת. הוא התגעגע לזה. הוא באמת התגעגע אל טום. אבל... טוב, הוא לא היה צריך לחזור שוב על העובדה שהוא התגעגע לטום שלו.

טום ליקק את שפתיו, מעלה את ידיו בחזרה למותניו. "סליחה..." הוא צחקק, נושך את שפתו התחתונה בחיוך. הוא אולי באמת קצת נסחף, בכל זאת, אולי ביל עדיין נרתע ממנו ויכול להיות שזה לא היה מהלך כ"כ חכם מצידו.

ביל גיחך, "לא. זה היה נחמד" הוא משך בכתפיו בתמימות.

"זה יהיה נחמד גם אם אני אחזור על זה?" טום צחקק והרים גבה, מהדק את אחיזתו על ביל.

"אתה יכול לנסות" ביל השיב בקול מתוק, מלקק את שפתיו.

טום שלח אל ביל חיוך פלרטטני והוריד את ידו בחזרה אל ישבנו, הפעם תופס בו בצורה קצת... יותר מביכה. הוא ממש הכניס את ידיו בין הלחיים של ביל מבעד לבוקסר ולחץ על ישבנו.

"פאק.." ביל הרגיש שהוא מאבד לרגע את שיווי המשקל, משעין את ראשו על כתפו של טום ונאנח באוזנו בקול מפתה. גם אם טום לא זכר הרבה ממנו הוא תמיד היה הראשון למצוא את הנקודות שלו.

טום בלע את רוקו בקשיחות, מרגיש את זקפתו מתקשה בשניות. "ממ... כה..." הוא לחש, מהדק את אחיזתו על ישבנו של ביל.

"טומי.. " ביל גנח באוזנו של טום בקול שקט, הוא חיבק אותו אליו מעט יותר צמוד, הידיים של טום הרגישו לו כ"כ מתאימות לשם. אבל הוא ידע טוב מאוד של איזה טום.

"ביל.." טום עצם את עיניו בחוזקה, מהדק אף יותר את אחיזתו על ביל, מצמיד את מפשעתו לשלו. הוא היה בטוח שזאת טעות... אבל הוא אהב את ההרגשה כ"כ...

ביל מיהר להתעשת על עצמו למרות ההרגשה הממכרת. הוא התנתק מטום נושך קלות את שפתו התחתונה "אני הולך להתלבש".

"א..אוקיי.." טום החזיר לעצמו את ידיו וחייך חיוך מבויש, לחייו סמוקות. למרות שזה היה קצר,זה היה כ"כ... טוב. זה היה פשוט כיף להחזיק את ביל בצורה הזאת.

ביל החל להתקדם לכיוון המדרגות ואז לכיוון האמבטיה, שם השאיר את הבגדים שלו ואת התיק שלו. הוא התארגן במשך כחצי שעה, מתלבש, מסדר שיער ואיפור, כמובן.

לבסוף הוא ירד למטה, מוצא את טום יושב מוכן בסלון, הוא נראה כ"כ טוב... ביל התקדם לכיוונו, לבסוף נעמד מולו בחיוך קטן, מעט נבוך, "יוצאים?".

טום הנהן בחיוך,מעביר את מבטו לשנייה על גופו של ביל ופניו. הוא בלע את רוקו ונעמד, חושב כמה הוא יפה. "כה, בוא" הוא מלמל, מושך את ביל מידו לכיוון דלת הכניסה.

ביל יצא מהבית אחרי טום, לוקח איתו רק את תיק הצד הקטן שהביא בנוסף לתיק הגב הגדול, עם פלאפון וארנק. הם החלו להתקדם לכיוון החנייה הפרטית של טום, "קניתי לך כבר כרטיס-טיסה איתי בחזרה לגרמניה" ביל אמר לבסוף כשהשניים הגיעו לקאדילק של טום, נכנס למושב הנוסע וסוגר אחריו את הדלת בעדינות.

"מה?!" טום טרק אחריו את הדלת והזדקף, תוקע בביל את מבטו. "ביל!! אני לא חושב שאני באמת יכול לחזור מחר...".

ביל הפנה אליו מבט נוקב, מעט עצבני, "אתה אמרת, טום!!!".

"טוב,אני חשבתי שאפשר לעכב את זה ליום-יומיים!!!" השיב טום, תוקע בביל מבט עצבני. "לא חשבתי שישר תלך להזמין לי כרטיס!".

"הזמנתי אותו כשעוד הייתי בגרמניה" ביל הצטדק.

"אוף איתך!!!". טום התניע את המכונית ובמהירות יצא מהחניה לכיוון המועדון, לא נותן יותר מדיי תשומת לב למהירות בה נסע.

"אני אעזור לך לארוז כשנגיע לבית שלך" ביל אמר בחיוך מתוק של ניצחון, ממהר להוסיף, "אם אני לא אהיה שיכור מידי".

טום נאנח וגלגל את עיניו, תוקע מבט עצבני בכביש. "כן, תודה באמת" מלמל בטון עצבני.

"היי, תירגע..." ביל נשך קלות את שפתו התחתונה, מניח את ידו ברכות על ברכו של טום, "אתה עד כדי כך לא רוצה לחזור איתי לגרמניה?".

"עזוב" השיב טום בקצרה ופנה בכביש. הוא כבר היה קרב למועדון והוא באמת היה צריך קצת אלכוהול. הוא רק ישתדל לא להשתכר יותר מדיי... שתייה כבר גרמה לו לאבד זיכרון.

השניים הגיעו למועדון אחרי עשר דקות בערך, הוא היה גדול ורועש והיה אפשר לשמוע את המוזיקה כבר מבחוץ. כמובן שהסלקטור כבר הכיר את טום לכן לקח לשניים מספר שניות להיכנס פנימה. בכל זאת, לסלבריטאיות יש את ההטבות שלה.

ביל התקדם אחרי טום לכיוון הבר, המוזיקה הייתה קצבית וסוחפת וביל עם חיבתו הגדולה לרוב סוגי המוזיקה, כבר ממש רצה לעלות על הרחבה. הוא התיישב על אחד מכיסאות הבר לצד טום, מפנה אליו את מבטו בחיוך קטן, "אתה תצטרך לבוא לרקוד איתי עוד מעט, טומי".

"יש לך פה מספיק אנשים שיעשו את זה יותר טוב ממני," השיב טום, מגחך,נשען עם מרפקיו על הבר.

"טוב נכון, אבל אני רוצה איתך. שכולן יקנאו בי" ביל השיב בחיוך גדול ומעט מתנשא.

טום צחקק והביט בביל לכמה שניות בחיוכו המתוק, "אם כבר, כולם יקנאו בי" הוא השיב,מדגיש את המילה 'כולם'. לא רק בנות יקנאו בו...

"ואתה לא רוצה שכולם יקנאו בך?" ביל גיחך, נשאר עם אותו החיוך.

"טוב, אני כן" השיב טום, מגחך. הוא הנהן וגלגל את עיניו, "עוד מעט".

"אוקיי-" ביל גיחך גם הוא, "-לפחות תזמין לנו משהו לשתות".

טום הנהן והזמין לביל משקה אלכוהולי כלשהו, לעצמו הוא הזמין רק בקבוק בירה. הוא הבטיח לעצמו שהוא לא ישתכר יותר מדיי.

ביל לגם את תכולת הכוס שהייתה דיי קטנה ובכל מקרה לא היה בה הרבה מהמשקה, בכמה שלוקים. הוא כיווץ מעט את עיניו, המשקה הזה בהחלט היה די חזק והוא החליט שבאמת מתאים לו לאבד קצת את הראש באותו הלילה. לשכוח מהצרות רק לקצת. הוא מיהר לבקש מהברמן למלאות לו שוב פעם ואחריה שוב פעם לאחר שלגם את המשקה בשניות.

טום עדיין נשאר עם אותו בקבוק בירה, לוקח את הזמן. בכל מקרה הוא לא יכול לשתות יותר מדיי. הוא תקע את מבטו בבר, לא מוציא מילה.

עברה קצת יותר מרבע שעה וביל הספיק לשתות המון. הוא היה כ"כ שיכור, מספיק שיכור כדי בקושי לעמוד על הרגליים. במשך כל הזמן הזה הוא תקע את מבטו באחד הבחורים על הרחבה שרקד בצמוד, מאוד בצמוד, לבחורה בלונדינית אופיינית לאותם המועדונים. הוא שם עין על הבחור הזה מתחילת הערב ואין ספק שגם כשהוא שיכור הוא יכל להבין שהבחור הזה הוא בהחלט מציאה. לפחות ללילה. הוא היה סקסי ממש. וכמובן, כמו שביל כבר ידע, אף אחד לא יכול לעמוד בפניו ועברו רק שתי דקות עד שאותו הבחור התקדם לעברו, לבסוף נעמד לצידו בחיוך מתוק ומהפנט, מתעלם מנוכחותו של טום, "מה אתה אומר על להתלוות אלי לריקוד אחד?".

ביל לא היסס אף לשנייה ומיהר להיעמד על רגליו, הוא שלח אל טום חיוך קטן ומיהר לאחוז בידו של הבחור כדי להתייצב, בדומה אליו, לבחור היו את אותן התוכניות לגביו והוא החליט לנצל את העובדה שביל לא ממש מצליח לשמור על שיווי המשקל באותם רגעים ולחבק אותו צמוד אליו במותנו כתירוץ. לפחות עד שביל יתרגל. השניים התקדמו לרחבה, לא מבזבזים אפילו שנייה לפני שנצמדו אחד לשני, הרבה יותר מידי, זזים לקצב המוזיקה, מתחככים בלי סוף, הרבה יותר ממה שהיה צריך. היה אפשר לראות שביל לא ממש במיטבו והוא היה חרמן כ"כ על הבחור הזה שכבר לא היה לו אכפת משום דבר. הוא פשוט רצה אותו לאותו הלילה, איתו במיטה, כ"כ. הוא נצמד אליו אפילו קרוב יותר, רוקד בצעדים המפתים והמגרים  ביותר שלו, וגם כשהוא שיכור ולא הכל יצא לו טוב כמו שזה היה אמור להיות, אף אחד לא יכל להתנגד לו וכמובן כל הנוכחים מסביב לא יכלו לנתק את עינם ממנו. לא רק כי רקד כ"כ צמוד וכ"כ בוטה ליד אותו הבחור, אלא בגלל שכל אחד ואחד מהנוכחים במועדון היה שמח להתחלף עם אותו הבחור.

טום תקע בשניים מבט עצבני, מרגיש שליבו ממש עוד שנייה מתפוצץ. הוא לא האמין שביל עושה לו את זה. ונכון שהוא לא יכל להאשים את ביל, אך הוא בכל זאת לא יכל לעצור את עצמו מלכעוס עליו. הוא ידע כמה טום אוהב אותו... למה הוא הולך ונדבק לבחור המזדיין הזה? טום ממש שנא את הבחור הזה. הוא הבטיח לעצמו שברגע שיוכל, הוא פשוט ירביץ לו עד שלא יהיו לו כוחות להרביץ יותר. הוא ממש נלחם בעצמו לא להזמין איזה משקה אלכוהולי שישכיח ממנו את כל זה, אבל במצב של ביל באמת היה עדיף שהוא לא ישתה. הוא פשוט ניסה להתעלם, מה שלא הלך טוב במיוחד. במקום לעזור לעצמו לשכוח מזה הוא תקע בשניהם את מבטו, אוכל את ליבו מקנאה.

השניים המשיכו לרקוד עוד עשרים דקות בערך, שניהם היו כ"כ קשים וכ"כ חרמנים באותם רגעים ואין ספק ששיכורים. טוב, היה קצת הבדל, הבחור היה עוד על גבול הפיקחות וביל היה ממש שיכור עד שאיבד את עצמו, אבל הדבר הדומה היה ששניהם ידעו בדיוק מה הם רוצים.

וכאילו אותו הבחור קרא את מחשבותיו של ביל, עברו רק שתי דקות עד שמשך אותו בידו לכיוון השירותים, בלי לומר מילה, ביל נראה מאוד מרוצה מהעניין, הולך אחריו ומתחכך בו, הבחור בכלל לא נראה מתנגד, דווקא דיי מרוצה מעצמו. כמובן, אם השיג את ביל הוא יכל להרשות לעצמו להרגיש דיי מלך.

טום,שכבר ממש לא יכל לשלוט בעצמו הניח בחוזקה את בקבוק הבירה שהתרוקן כבר מזמן על הבר ונעמד על רגליו, ממהר לכיוון השירותים. אין מצב שזה קורה לו. הוא פשוט רצה לרצוח את הבחור הזה מעצבים. הוא שנא אותו. הוא שנא אותו על זה שהצליח להשיג את ביל בעשרים דקות מזדיינות בזמן שהוא ניסה לקבל אפילו חלק מזה יותר מחודש... הוא נעמד בפתח השירותים והתחיל לפתוח תא-תא, בודק היכן הם נמצאים בתקווה שהם לא הגיעו לקטע שטום ממש לא רצה שיגיעו אליו. בסופו של דבר הוא מצא את שניהם מתמזמזים ונמרחים אחד על השני כאילו הכירו כל חייהם, דבר שגרם לליבו של טום להתכווץ. הוא תפס את הבחור שהיה לצד ביל ומשך אותו מחוץ לתא, מושך את ביל אליו. מבלי לומר מילה הוא משך את ביל מחולצתו ויצא איתו מהשירותים, הולך לכיוון היציאה מהמועדון לא לפני ששילם על המשקאות.

"טום! טומי... נו טומי...!" ביל ניסה להשיג את תשומת ליבו של טום בקול קטן ומסכן במשך כבר כמה זמן, מתנדנד אחריו בחוסר יציבות לכיוון היציאה מהמועדון, הוא בהחלט לא הולך לצאת ממצב השכרות הזה בזמן הקרוב. הוא שתה כ"כ הרבה.

הוא יצא אחרי טום מהמועדון, מתקדם אחריו לכיוון המכונית, כמעט נופל כמה פעמים, טום הלך דיי מהר, היה ניכר שהוא כועס וגם כשהוא שיכור ביל יכל להבין למה. הוא ידע שזה בכלל לא היה בסדר מצידו לעשות את כל הדברים האלה מול עיניו של טום, במיוחד שהמצב עוד כזה רגיש. "טום!" הוא קרא אחריו, ממהר ללכת למכונית אחרי טום שכבר נכנס אליה, טורק אחריו את הדלת בעצבים. ביל נכנס למושב הנוסע דקה אחריו וטום לא בזבז שנייה לפני שנתן גז די רציני של עצבים, יוצא לכביש ונוהג במהירות לכיוון ביתו. "נו טומי...!" ביל נשמע כבר יותר מתחנן ובהחלט, שיכור.

טום המשיך להתעלם מביל, תוקע מבט עצבני בכביש, נושף מאפו באכזריות. אולי ביל לא הבין את זה, אבל העובדה שהוא קרא בשמו בלי סוף רק גרמה לו להתרגז יותר. הוא היה מוכן להרוג מישהו באותן השניות והוא ממש לא התכוון לענות לביל, הוא ידע שמילה אחת ממנו לא במקום וכל העצבים יצאו עליו. בסופו של דבר,לאחר נסיעה של חמש דקות או פחות טום חנה בחניה שלו במהירות, ממהר להוציא את המפתחות ולצאת מהדלת. גם הפעם הוא טרק אחריו את הדלת בחוזקה, תוקע מבט כמעט רצחני על ביתו, כאילו שהוא היה אשם במשהו.

ביל מיהר להתקדם אחרי טום דרך השער, הולך אחריו בשביל של החצר שהגדולה שהוביל לכניסה המפוארת, טום הלך ממש מהר וביל התקשה להדביק את הקצב, גם בגלל שאיים ליפול בכל כמה שניות וגם בגלל שבכל מקרה ההליכה שלו לא הייתה מהירה כמו זאת של טום, במיוחד כשהוא עצבני. "נו טום!" הוא נעמד לידו לצד הדלת בעוד טום חיפש בכיסו את המפתחות.

טום פתח את הדלת בסופו של דבר ופסע פנימה בצעדים כבדים, מהירים ועצבניים, זורק את המפתחות על הספה. הוא התכוון לעלות ישר לישון והוא ממש לא התכוון לבזבז את הזמן בלהקשיב לקול המעצבן של ביל. אוקיי, הוא היה מכור לקול שלו... אבל באותן השניות הוא נשמע לו ממש מעצבן.

השילוב של השכרות והחרמנות של ביל שבהחלט היה נואש למגע מאחר שטום עצר אותו ואת אותו הבחור מהמועדון ממש בקטע הבאמת מעניין, גרם לו לא לחשוב בבהירות כלל והדבר היחיד שהוא רצה לעשות באותו רגע זה להביא את עצמו על סיפוקו. הזקפה החלה לכאוב לו והאלכוהול טשטש כל חלק בו.

הוא התקדם במהירות לכיוונו של טום, עוקף אותו ונעמד מולו, הוא רק ליקק את שפתיו, שולח אל טום מבט רעב ונצמד אליו, מושך אותו קרוב יותר אליו מחולצתו הגדולה, נושך אותו קלות בצווארו. מניסיון קודם, הוא ידע שהנקודות האלה יכולות לגרום לטום להשתגע.

טום נאנח ועצם את עיניו לשנייה אך מהר מאוד מיהר להתנגד ולדחוף בעדינות את ביל מעליו. "אתה שיכור" היה כל מה שאמר, בטון נוקשה והבעה רצינית. הוא כ"כ הצטער על זה שביל היה צריך להגיע למצב של שיכרות ושהמפשעה שלו לא תוכל לעמוד בזה בשביל שהוא ירצה אותו.

"שיכור ממך" ביל מיהר להיצמד שוב אל טום, הפעם השפתיים שלו נחו על שפתיו של טום במקום על צווארו, משם הוא ירד בנשיקות קטנות ורטובות אל לסתו ובחזרה אל צווארו, מעביר עליו את לשונו. הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתו של טום, מלטף את עורו החמים של בטנו השרירית בעדינות, "אני רוצה אותך, טומי" הוא לחש באוזנו בקול מפתה, נושך קלות את תנוך אוזנו.

"אתה לא רוצה אותי..." טום נאנח ודחף שוב את ביל בעדינות, ישירות מתחרט על זה שהוא עוצר אותו. אבל הוא ידע שביל לא רוצה אותו באמת... שאם ביל היה צלול עכשיו במחשבותיו הוא אפילו לא  היה חושב על להתקרב לטום. "תעלה לישון...".

"ממ... לא בא לי" ביל מיהר להשיב בטון החלטי עד כמה שאפשר, מושך את טום אליו בחזרה, שולח את ידיו אל אזור מפשעתו ומלטף ברכות, לוחץ מעט עם אצבעותיו על איברו שהספיק להתקשות מזמן. הוא תפס את שפתו התחתונה של טום עם שיניו, תחילה נושך ברכות ואז מתחיל למצוץ.

טום פלט אנחה שקטה ומגרה ועצם את עיניו, מניח את ידיו על מותניו של ביל. הוא בלע את רוקו בקשיחות, יודע כמה לא בסדר מה שהוא עושה. אבל לעזאזל, הוא רצה את זה כ"כ הרבה זמן... הוא סגר את שפתיו על אלה של ביל והידק מעט את אחיזתו על מותניו.

ביל פלט אנחה שקטה, ממהר להצמיד את שפתיו לגמרי לאלה של טום, פותח את פיו, גורם לטום לעשות כמוהו, הוא החדיר את לשונו לפי של טום, מפגיש אותה עם זאת שלו ומתחיל לשחק איתה באיטיות מגרה, ממשיך ללטף וללחוץ על זקפתו של טום.

טום נאנח כנגד שפתיו של ביל, כל נגיעה וכל תזוזה אפילו הכי קטנה גרמה לו להתקשות אף יותר. הוא הניח את ידו הימנית על צווארו של ביל, מלטף אותו בעדינות, עוצם את עיניו.

ביל התנתק מטום לאחר לפחות שתי דקות בהם השניים התנשקו ונגעו אחד בשני בלי יכולת להתנתק לרגע. הוא התנשף מעט, שולח אליו את אותו המבט הרעב, "בוא נעלה למעלה".

טום, כמובן,כבר לא יכל לסרב. הוא תפס את ביל מידו ומיהר ללכת לכיוון המדרגות, עולה אותן במהירות, מושך את ביל לכיוון חדרו, מלקק את שפתיו. "כמה חיכיתי לזה..." הוא לחש, ספק לעצמו והפיל את עצמו על המיטה, גורם לביל ליפול עליו.

ביל התיישר מעל טום, רוכן מעליו בעודו על ארבע ומלקק את שפתיו, מעביר את לשונו גם על אלו של טום בהתגרות. הוא מיהר לשלוח את ידיו אל חולצתו של טום, גורם לו להתרומם מעט ומוריד אותה ממנו. הוא בהה לכמה שניות בבטנו, זרועותיו וחזהו השרירי, פאק, היה לטום גוף ממש חלומי. הוא רכן לכיוונו שוב, מתחיל בנשיקות קטנות ורטובות מצווארו, יורד בליקוקים לחזהו וממשיך במציצות ונשיכות מגרות בפטמותיו.

טום נאנח בשקט ותפס בקצה חולצתו של ביל, מושך אותה ממנו, זורק אותה על הרצפה. הוא משך את עצמו קצת יותר אחורה עם המיטה, נאנח בשקט, פותח את חגורתו של ביל, מלקק את שפתיו. לעזאזל,כמה שהוא רצה אותו...

ביל לא חיכה אפילו שנייה או לפחות עד שטום יסיים עם החגורה שלו והחל לפתוח את זאת של טום, מושך ממנו את מכנסיו בלי התראה מוקדמת, דבר שלא היה כ"כ קשה כשהחגורה כבר לא הייתה סגורה עליו. הוא החליק ממנו את המכנסיים עד הסוף, לבסוף זורק אותן על הרצפה. הוא זחל לכיוונו של טום בחתוליות, מלקק את שפתיו בחיוך מפתה, "פאק, טומי, אני כ"כ רוצה אותך" הוא נאנח בקול, נושק קלות על שפתיו של טום, יד אחת הוא הניח על חזהו בעדינות ואת השנייה הוא שלח אל זקפתו הקשה, לוחץ עליה בעדינות ומלטף מבעד לבוקסר.

טום נאנח בקול ולבסוף פתח את הג'ינס הצמוד שביל לבש על גופו, מוריד אותו ממנו באיטיות. בדרך הוא העביר את ידיו על ירכיו הפנימיות של ביל, תוקע בו מבט. הוא היה כ"כ יפה... ועכשיו הוא היה בידיים שלו, נתון כולו רק בשבילו. זה היה כמו בכל החלומות שלו... זה היה טוב יותר...

ביל מיהר לבעוט מעצמו את המכנסיים למקום לא מוגדר בחדר, הוא כ"כ השתוקק כבר להרגיש את טום בתוכו, הוא היה כ"כ חרמן וכ"כ כ"כ מטושטש מהאלכוהול.

הוא התקרב אל טום, נצמד עם שפתיו אל צווארו ומוצץ בחוזקה בזמן שהכניס את אצבעותיו תחת הבוקסר שלו, מושך אותו ממנו באיטיות.

"אתה רוצה זיון טוב," טום התעשת בפתאומיות, מוריד מביל את ידו ומיהר לקום ולהיכנס לשמיכה כשגבו מופנה אל ביל. "לך לישון ביל".

"לא רוצה" ביל התעקש, נכנס מתחת לשמיכה ונצמד אל טום מאחור, זקפתו הקשה מתחככת בו בלי הפסקה, "אתה לא רוצה זיון טוב?".

"אני רוצה. אבל אני רוצה עם מישהו שבאמת ירצה את זה, שלא יחשוב דרך אלכוהול" השיב טום, תוקע את מבטו בקיר מולו.

"אני לא חושב דרך אלכוהול!" ביל מיהר למחות, "אני רוצה אותך, טומי...!".

"לילה טוב ביל!!!" טום עצם את עיניו והרים את השמיכה עד מעל לראשו, מקווה שתבלע אותו האדמה לפני שיתחרט. הוא עוד יכל להאמין לביל שהוא רצה אותו מרוב שהוא רצה לשמוע את זה...

מקוות שאהבתן... הפרק אנחנו מצפות לתגובות !

אגב, מזל טוב לטומביל שמנמנים D:

איך היה יום ראשון של בצפר?...

כיתה י' נראת קצת מפחידה חח. המורות מלחיצות. היה רק חסר שהן ילחשו לי [נופר] "welcome to hell, babe".

בכל מקרה XD

קצת מעוות, אבל אני ממש אוהבת את התמונות האלה *_*.

יאללה, תגיבו הרבה, אוהבות המון למרות האכזבה המטורפת [!]

עמית ונופר 3333333>