זאת שלא סגורה על עצמה.

קרח נמס מבפנים איך המים שוטפים חלקים שאספנו בדרך.

ואפילו שקודם היית פה, היו לי ספקות שרצית אותי כמו שהייתי.

קרח נמס מבפנים איך המים שוטפים חלקים שאספנו,

ובטח שכחת כבר אותי לפחות תשקרי, לפחות תשקרי.

אני הולכת להשתגע. סופית.

רע לי כמו שלא היה לי רע הרבה זמן.

הגעתי למסקנה שפשוט לא.

אני לא אוהבת אותה.

אחרי כל המילים, הבכי, הכמיהה אליה..אני כבר לא אוהבת אותה. ספק אם איי פעם באמת אהבתי אותה.

אולי רק חשבתי שאני אוהבת אותה, אולי סתם היה לי "נוח" לשקוע בזה?

מה שכן, הרגשתי כלפיה המון דברים. כנראה שגם אהבה..אחרי הכל זה לא נשלט.

אני מאמינה שאהבתי אותה, אבל עכשיו אני כבר לא יודעת.

אני יודעת רק דבר אחד-

אני אוהבת את מי שתמיד אהבתי, זו שאהבתי עוד לפני הנוכחית שכל כך רציתי.

זו שדרך הנוכחית שכל כך רציתי ובכיתי עליה כאן, רציתי לשכוח את מי שאני באמת אוהבת.

מקווה שיהיה לזה האפי אנד.

בינתיים אני לא אומרת לנוכחית כלום...אני אזרום..

אולי יקרה משהו ואני אתאהב בה.

נכון, רציתי אותה.

רציתי אותה כל כך הרבה זמן.

הכרתי אותה מלכתחילה כדי לשכוח את ת'.

ת' שלי, היפה שלי.

ת' שלי, המקסימה, זו שברגע שאני חושבת עליו אני מצטמררת וכל העור שלי הופך לעור ברווז.

ת' שלי. אהובה יפה שלי.

איך התנתקנו כך? איך?

היינו החברות הכי טובות. חברות נפש.

נכון שאני וג' ביחד, ותמיד חפרתי לך עד כמה אני רוצה את ג'.

אבל...לא.

איך התנתקנו? אפילו נושאי שיחה משותפים אין לנו כבר.

האמת? אני זו שיזמה את זה.

חשבתי שההתרחקות והניתוק ממך יגרום לי לשכוח אותך לגמריי ולאהוב את ג' כמו שרציתי.

תמיד חשבתי שאני אוהבת את ג', תמיד שכנעתי את עצמי שג' היא האישה שלי.

אבל...עמוק בתוך ליבי ידעתי את האמת.

אני נורא מבולבלת מהקשר עם ג'.

כל כך הרבה זמן רציתי אותה. הרי את בעצמך יודעת כמה כמהתי אליה.

את ג' הכרתי מלכתחילה רק כדי לשכוח אותך.

יפה שלי, אני לא יודעת מה אני מרגישה לג', אני דיי מבולבלת. מבולבלת מאוד.

דבר אחד אני יודעת...שאותך באמת אהבתי. בכל ליבי.

את היחידה שאני מוכנה לחיות איתה לעד, לאהוב אותה לעד.

יפה שלי, רק את זו שגורמת לי לחייך חיוך אמיתי, טהור.

אושר טהור.