http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454heCopyright 2026 המתוסבכת בע"מ. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10741043<div align="right" dir="rtl">התפרצת עליי כמו שבחיים לא התפרצו עליי. בכיתי כמו שמעולם לא בכיתי. אמרת כמו שבחיים לא אמרת. רעדתי כמו שמעולם לא רעדתי. פחדתי כמו שבחיים לא פחדתי. ועדיין. ועכשיו, אחרי חצי שעה נרגעת, נכנסת עם החיוך הזה שלך, בלי לדפוק בדלת אפילו. התנצלת ואמרת לי 'תעשי מה שאת רוצה.' צעקתי עלייך ואמרת לך לעוף ממני, ולא להתקרב אליי. ואתה..זה בכלל לא מזיז לך. הרי זה ברור מאליו שתוך יומיים אסלח לך, והכל יחזור לקדמותו. אתה תמיד דואג לחפש דווקא אותי, ולצעוק עליי, ולדכא כל דבר שעוד חיי ונושם בי. אתה בן אדם מופנם, תמיד מפנים, אבל כשמגיע הבום- אני חוטפת הכל. לחשתי לך שלא תצעק, בבקשה, ואתה..כאילו כלום. צעקת כאילו אין מחר. צעקת כאילו באמת עשיתי משהו. ולא עשיתי כלום. ואחר כך, ההתנצלות הכל כך צפוייה הזאת, כאילו זה ברור מאליו שהכל יחזור לקדמותו. ותמיד אתם מתייפיפים אחר כך, ומתפלאים למה אני כזאת סגורה, ומופנמת, ואטומה, וצועקת, ושותקת, ובוכה, ומחייכת, למרות שלא טוב לי. ולמה החיבור שלי עם אנשים לא טוב, ולמה אני כל כך לא חברותית, ולמה אני אוהבת להסתגר בבית, ולמה הבטחון והדימוי העצמי שלי כל כך</div>Mon, 13 Apr 2009 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10741043http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=10741043http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10313394<div align="right" dir="rtl">פעם הייתי מעניינת, היום כבר לא. עוד פחות מחודש שוב אעניין את כולם. אחזור להיות יעילה ושימושית, אחזור להיות זו שאפשר לנצל ולזרוק, אחזור להיות הסמרטוט הקבוצתי. ועד אז, אהיה לבד. שוב. לבד. פשוט לבד. אין כלום. אין אף אחד. שממה. לבד. רע לי! בא לי לצעוק את זה. רע לי. רע.</div>Sat, 20 Dec 2008 16:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10313394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=10313394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10283578<div align="right" dir="rtl">שוב אומרת אם תבין שרק אתה ואין שני תיתן לי מקום בליבך, אוהבת רק אותך. היא אמרה אבל אצלי, שם ביני לבין עצמי יש דאגות הלוך ושוב, רוצה אותה קרוב. אני שונאת אותך, ילדה. אני אוהבת את עצמי מעתה והלאה, ואני אעשה רק מה שמתאים לי. (הפוסט נכתב באיחור של חודש, אך עם מעט עדכניות. ) </div>Fri, 12 Dec 2008 20:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10283578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=10283578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10280547<div align="right" dir="rtl">שמישהו יגדיר את העבר. יכולתי כבר לחזור על זה מיליון פעם, זה לא היה הופך הכל נכון. מתוק מדיי פתאום נהיה כל כך מר, בדיוק כשהתחלתי לנשום.</div>Fri, 12 Dec 2008 01:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10280547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=10280547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10228724<div align="right" dir="rtl">כמה טוב להיות כאן, לברוח לכאן, שוב. התגעגעתי (שכחתי את הסיסמא, שיניתי את מספר הבלוג..שינויים.) חסר לי לפרוק, מבלי לעטות על עצמי מסיכה כלשהי. חסר לי לכתוב כאן, בלי בכלל לחשבן לעולם. חסר לי להיות אני, פה, בלי צנזורה. רק אני. 100% אני. את אומרת לי שאת אוהבת אותי, אבל את לא באמת אוהבת אותי. את אוהבת אותה. את הגועל הזה. את היצור הנתעב הזה. איכס. אל תדאג אני חושבת עליךאבל שוכבת עם כולםאל תדאג אני חושבת עליךאבל שוכבת עם כולםואין לי אף אחדאין לי אף אחדאל תדאג אין לי אחר במקומךאל תדאג אני חולמת עליךומתעוררת עם כולםאל תדאג אני מתה עליךוגם חיה עם כולםואין לי אף אחדאין לי אף אחדאל תדאג אין לי אחר במקומךהיא שיקרהאל תדאג אני חושבת עליךאבל שוכבת עם כולם</div>Fri, 28 Nov 2008 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=10228724http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=10228724http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9943750<div align="right" dir="rtl">האקסית רוצה אותי. אני עדיין לא מאמינה. הלם. הזוי אפילו. </div>Thu, 25 Sep 2008 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9943750http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=9943750http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9896216<div align="right" dir="rtl">האקסית רצתה שנחזור לדבר, אחרי שיזמתי את ניתוק הקשר בינינו בגלל שאני חלשה. כל החודשיים שאנחנו לא מדברות היא קדחה לי שהיא רוצה שנחזור לדבר, שאני חשובה לה ושהיא מתגעגעת. כולם אמרו לי לא לעשות את זה. שטוב לי יותר בלעדייה. שאני בכלל לא צריכה את זה! אחרי סירוב בחודשיים האחרונים אתמול היא ביקשה שוב שנחזור לדבר, והסכמתי. לא יודעת למה. אז חזרנו לדבר, ואני אדישה כמו שמעולם לא הייתי. היא הבטיחה שהיא לא תפגע בי, שוב. אין לי כוחות להתמודד עם פגיעה נוספת מהכיוון שלה, כך שזה עניין של חיים ומוות. סוג של. אני בתקופה של חיפוש עצמי. אני דלוקה על ההיא שציינתי בפוסטים האחרונים. המדהימה. והיא בכלל לא בקטע. בכלל לא. לפחות לא נראה ככה. פעם היא כן הייתה. אני יודעת. אבל אני מפגרת, כי לא "ניצלתי" את זה. אני לא יודעת מה לעשות עם הקטע הזה. היא באמת מתאימה לי. לאקסית אני כבר לא מרגישה כלום. רק קצת מתח כזה שנובע מחששות. כאילו עוד שנייה היא תשלוף סכין ותדקור אותי. מטאפורית. שוב. אמאל'ה. </div>Sun, 14 Sep 2008 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9896216http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=9896216http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9893321<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת להתמודד עם דברים. ילדה קטנה שכמותי.. הדבר היחיד שאני יודעת לעשות זה פשוט להתכנס אל תוך עצמי, אולי להזיל דמעה או שתיים מדיי פעם, לאות פריקה, ואחר כך להמשיך לחייך כהרגלי, כאילו הכל בסדר. אבל לא. הכל לא בסדר. הכל רע. רע. רע! ועכשיו הכל גועש. הכל מתפרץ מתוכי. הכל מתפרץ בתוכי. אני לא מרגישה טוב.</div>Sat, 13 Sep 2008 17:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9893321http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=9893321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9874945<div align="right" dir="rtl">אם רק יכולתי, הייתי צועקת לך. שואגת. מוציאה את כל הטירוף הזה ממני. מבהירה לך, או לפחות מנסה, עד כמה אני אוהבת אותך. תמיד אהבתי אותך. ורק אותך. אבל... אני פחדנית מדיי.</div>Tue, 09 Sep 2008 01:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9874945http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=9874945http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9853053<div align="right" dir="rtl">מועקה. כואב לי מעצמי אפילו. שמישהו יעצור את העולם, אני רוצה לרדת.</div>Wed, 03 Sep 2008 22:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (המתוסבכת בע"מ)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=589454&blogcode=9853053http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=589454&blog=9853053