זאת שלא סגורה על עצמה.

אז ככה זה הולך להיות מהיום.

אני אתנהג אלייך בדיוק באותה הצורה שאת מתנהגת אליי.

עין תחת עין, שן תחת שן.

נראה איך תרגישי עכשיו. מפלצת.

אני לא מאמינה שהתאהבתי במפלצת.

את יודעת מה אני מרגישה, ואת מנצלת את זה למטרות שלך.

את יודעת שקשה לי עם זה, אז בכוח את מדברת על זה.

את יודעת מה אני מרגישה! דאמט! את יודעת!

למה? דווקא?

אם כך, גם אני הופכת להיות המפלצת התורנית.

תרגישי מה זה כשמתנהגים אלייך כמו זבל.

תרגישי מה זה.

תרגישי מה זה כשמתעלמים ממך, תרגישי מה זה.

תתעשתי כבר!

מה יש לך?!

מה יש לי?!

איך התאהבתי בך?

איך?!

הצחוק המתגלגל שלך.

הו הצחוק הזה.

אני כל כך כמהה לצחוק הזה..

הצחוק המתגלגל, העדין, המלטף, הרך,

הצחוק שלך.

הצחוק שגורם לי להתגלגל מצחוק יחד איתו בגרונך המצחקק.

זכיתי לשמוע אותו היום, אחרי כמעט חודש שלא שמעתי אותו.

איזו הקלה.

(לא כך?

 -לא.)

הצחוק המדהים הזה, עם כל הטוב שהוא עושה לי,

הוא רק מזיק לי.

את מזיקה לי, עם כל הטוב שאת עושה לי.

מתי תביני שאת האחת והיחידה?

את מושלמת.

צפיתי בתמונות שלה.

הכל חוזר אליי.

תמיד זה חוזר אליי!

אני לא יכולה בלעדייך. לא יכולה.

מה עושים?