זאת שלא סגורה על עצמה.

נכון, רציתי אותה.

רציתי אותה כל כך הרבה זמן.

הכרתי אותה מלכתחילה כדי לשכוח את ת'.

ת' שלי, היפה שלי.

ת' שלי, המקסימה, זו שברגע שאני חושבת עליו אני מצטמררת וכל העור שלי הופך לעור ברווז.

ת' שלי. אהובה יפה שלי.

איך התנתקנו כך? איך?

היינו החברות הכי טובות. חברות נפש.

נכון שאני וג' ביחד, ותמיד חפרתי לך עד כמה אני רוצה את ג'.

אבל...לא.

איך התנתקנו? אפילו נושאי שיחה משותפים אין לנו כבר.

האמת? אני זו שיזמה את זה.

חשבתי שההתרחקות והניתוק ממך יגרום לי לשכוח אותך לגמריי ולאהוב את ג' כמו שרציתי.

תמיד חשבתי שאני אוהבת את ג', תמיד שכנעתי את עצמי שג' היא האישה שלי.

אבל...עמוק בתוך ליבי ידעתי את האמת.

אני נורא מבולבלת מהקשר עם ג'.

כל כך הרבה זמן רציתי אותה. הרי את בעצמך יודעת כמה כמהתי אליה.

את ג' הכרתי מלכתחילה רק כדי לשכוח אותך.

יפה שלי, אני לא יודעת מה אני מרגישה לג', אני דיי מבולבלת. מבולבלת מאוד.

דבר אחד אני יודעת...שאותך באמת אהבתי. בכל ליבי.

את היחידה שאני מוכנה לחיות איתה לעד, לאהוב אותה לעד.

יפה שלי, רק את זו שגורמת לי לחייך חיוך אמיתי, טהור.

אושר טהור.