קודם כל שנה טובה לכולכן מלאה באושר, בריאות, אהבה ועושר
כבר אזלו לי כל השמות האפשריים לכל מיני פוסטים כאלה שמוצפים בתירוצים, סליחה.
נמאס לי להכנס לבלוג ולהסתכל על אותה הכותרת במשך כמה יותר משבועיים בעיקר כשאני יודעת שלא יהיה לי את הזמן להמשיך.
אם כל האהבה שלי אליכן ולבלוג...בוויקנדים אני צריכה קצת זמן לעצמי, לבלות עם החברות שלי ולישון כמה שיותר.
לא חשבתי שהלחץ יהיה כל כך חזק עד שאצתרך לקחת את ההחלטה הבאה, אבל אני מבטיחה לכן שאחרייה יבוא הסבר רציני.
אני החלטתי לעשות הפסקה לסיפור, לעצור אותו בנקודה שהוא עכשיו.
זה שיצאתי הכי כלבה שיש שעצרתי את זה בנקודה הזאת, יודעת....אבל עצרתי את זה בקטע כל כך משמעותי שאני פשוט לא יודעת איך להמשיך.
אני לא אשקר לכן, ירדה לי המוזה ברמות על הסיפור הזה.
כשהתחלתי לכתוב אותו אני הייתי בקטע של להראות לכן איך החיים באמריקה לא כאלה יפים כמו שאתן חושבות, להוציא את כל העצבים שלי על היהודים האמריקאים וכל מיני כעסים שכאלה.
עכשיו אני בנקודה אחרת לגמריי בחיים שלי.
התחלתי בית ספר חדש, טוב לי ברמה מדהימה. יש לי מליון חברות וידידים שמשתווים מבחינתי ברמה מושלמת לאלה שבארץ, רק השפה שונה והמבטא קצת יותר סקסי. זה לא שאין לי את העצבים האלה על אותם הילדים, אבל דיי עברתי שלב בחיים ונמאס לי לחפור על מה שהיה.
אפילו שהסיפור הוא לא ספציפית עלי, הוא מחזיר אותי הרבה אחורה.
ברור שאני יחזור.
אני מקווה גם לחזור באיזה שלושה פרקים מסכמים שיסיימו את הסיפור אחת ולתמיד.
ברור שאני אכתוב עוד סיפור, הפעם עלי. אני צריכה את הפריקה הזאת.
לא נראה לי שאני אכתוב את הסיפור הבא שלי בבלוג הזה, גם לא נראה לי שאני אפרסם פה את הכתובת.
מה שכן,
אני רוצה להודות לכן על כל הזמן המדהים הזה שהייתן הקוראות הכי טובות שיש, אין עליכן.
אני אשמח לפתח איתכן קשרים קצת יותר רצינים מאשר כותבת-קוראת, לעזור לכן בחיים האישיים שלכן, להפתח גם אני אליכן ולשמוע מכן חוויות.
מחכה למיילים מכן, כמה מכן כבר שלחו ועד היום אנחנו עוד מתכתבות...אין דבר יותר כיף מלפתוח את התיבה ולראות מייל מכן:)
the_creative_c@hotmail.com
אני אוהבת אותכן, באמת שאני אוהבת אותכן.
אם אתן יותר וותיקות, אתן בטח זוכרות שפעם לא הייתי עונה לתגובות.
פחדתי לענות לכן תשובה שלא תתאר את ה-'תודה' שלי אליכן בדרך שאני מתכוונת אליה, אז החלטתי להמשיך הלאה.
עם הזמן למדתי להפתח כלפיכן יותר, מצאתי את עצמי פותחת את הלב שלי בפניכן בדברים הכי רגישים שלי.
אם להיות כנה איתכן, את הסיפור עם החברה הטובה הזאת שלי סיפרתי רק לכן. החברות הכי טובות שלי בארץ לא מודעות בכלל לסיפור הזה.
אני מקווה שתבינו את ההחלטה,
עד לפעם הבאה המשך מקסים שיהיה...
מחכה למיילים מכן יפותיי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
