http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837heCopyright 2026 The Creative C~. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11395066<div align="right" dir="rtl">אני כותבת פה סיפור חדש, בעיקר כי אין לי את הכוחות לחפש שוב קוראים ולהתחיל הכל מאפס... אני בטוחה שאחרי הכל אני יאבד הרבה קוראות- אני מקווה שרובכן תבינו אותי. החיים שלי בזמן האחרון לא משגשגים במיוחד- והחלטתי לשם שינוי להתמקד בעצמי בעזרת עצה מחברה טובה שלי. הסיפור כמובן לא יהיה בדיוק מהחיים שלי, כי אני לא הולכת לחפור לכם עכשיו על אמריקה וכאלה...אני מעבירה את החיים שלי לישראל- אז מין הסתם עם המיקום הרבה דברים משתנים... אז אני פשוט אתחיל לכתוב, נראה מה יצא...מקווה שתאהבו פרק ראשון "אחי, אתה לא מבין! נשבע לך שהדגים שבמלדיבים הם פי אלף יותר גדולים וטעימים מאלה שבארץ! אין נראה לי אני נוסע לשם פעמיים בשנה מעכשיו" אורן, חבר של אבא שלי אמר וגרר עכשיו ציחקוקים מכל סובבי השולחן. חייכתי גם אני, מנסה לזייף איזה צחקוק קטן ומנסה תוך כדי להבין מה לעזאזל אני עושה פה ביום שישי במקום לצאת ולחגוג. "מה אתה אומר!" גיחכה אישתו, אורנה, קולה מבשר עד כמה היא לא מסכימה איתו- "פעם הבאה שאתה נוסע תיקח איתך את אלה, שבועיים לבד איתה הספיקו לי" גילגלה את עייניה. "ראית את זאתי? נשבע לך אחי איתה יש לי</div>Tue, 17 Nov 2009 02:26:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11395066http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11395066http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11346229<div align="right" dir="rtl"> ?Hey girls, how are you -long story short ...my computerfucked up and i cant write in hebrew .lots of things had happened and at the moment the only thing i want is to die I am sorry...hope to beback soon after all The Creative C~</div>Mon, 26 Oct 2009 18:28:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11346229http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11346229http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11282157<div align="right" dir="rtl"> קראו לי פתאטית ותתנפלו עלי בתגובות על כמה שאני צפוייה. אבל נו, זה לא היה ברור? אפילו אני ידעתי שאני מתישהו יחזור... רציתי להאמין שאני אוכל להפריד אתכן מהחיים שלי, אבל לא הצלחתי. אז חזרתי. אין לי מושג מתי הפרק הבא... אני רק הכנתי איזה ספויילרקטנטן:) הכל בפרקים הבאים. ד"א, יקח לי זמן להעלות פרק. אין לי מוזה בשיט...רק כמה רעיונות שאני לא מצליחה להעביר לכתב, גם אלו עלובים. אני מבטיחה בנתיים לנסות לעשות משהו עם עצמי. הרעיון של הבלוג השני עוד לא הלך לגמריי. כבר פתחתי אותו והתחלתי לכתוב פרק... שוב, המוזה...הכל מוזה בחיים. מסתבר. תודה לכן על כל המיילים...הפצצתן בגדול</div>Wed, 30 Sep 2009 23:01:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11282157http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11282157http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11252789<div align="right" dir="rtl">קודם כל שנה טובה לכולכן מלאה באושר, בריאות, אהבה ועושר כבר אזלו לי כל השמות האפשריים לכל מיני פוסטים כאלה שמוצפים בתירוצים, סליחה. נמאס לי להכנס לבלוג ולהסתכל על אותה הכותרת במשך כמה יותר משבועיים בעיקר כשאני יודעת שלא יהיה לי את הזמן להמשיך. אם כל האהבה שלי אליכן ולבלוג...בוויקנדים אני צריכה קצת זמן לעצמי, לבלות עם החברות שלי ולישון כמה שיותר. לא חשבתי שהלחץ יהיה כל כך חזק עד שאצתרך לקחת את ההחלטה הבאה, אבל אני מבטיחה לכן שאחרייה יבוא הסבר רציני. אני החלטתי לעשות הפסקה לסיפור, לעצור אותו בנקודה שהוא עכשיו. זה שיצאתי הכי כלבה שיש שעצרתי את זה בנקודה הזאת, יודעת....אבל עצרתי את זה בקטע כל כך משמעותי שאני פשוט לא יודעת איך להמשיך. אני לא אשקר לכן, ירדה לי המוזה ברמות על הסיפור הזה. כשהתחלתי לכתוב אותו אני הייתי בקטע של להראות לכן איך החיים באמריקה לא כאלה יפים כמו שאתן חושבות, להוציא את כל העצבים שלי על היהודים האמריקאים וכל מיני כעסים שכאלה. עכשיו אני בנקודה אחרת לגמריי בחיים שלי. התחלתי בית ספר חדש, טוב לי ברמה מדהימה. יש לי מליון חברות וידידים שמשתווים מבחינתי ברמה מוש</div>Sat, 19 Sep 2009 08:04:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11252789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11252789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11230421<div align="right" dir="rtl"> אין גרועה ממני, ידוע. תאמינו לי שגם לי נמאס מהתירוצים האלה, אבל אני בתיכון ועד שאצליח לנהל את סדר היום שלי כמו שצריך תצתרכו להבין אותי... אני יודעת שאפילו לא אמרתן על זה מילה, זה רק כי אתן מקסימות. במקומכן הייתי מתנפלת על עצמי, ממש אבל הפרק בסגנון קצת שונה... אם אתן זוכרות את הפרק שהיה עם הפסיכולוג אז הוא בערך אותו סגנון, רק בלי פסיכולוג. הקטעים שכחול הם ההווה, הקטעים בשחור הם העבר. אני מזכירה לכן שבנקודה שבה הפסקתי את הסיפור, קלי הייתה במרחק של שבוע מזמן הטיסה. הקטעים השחורים לא ממש קשורים אחד לשני, או לקטעים הסגולים...זה כל מיני חוויות שהיא עברה לפני הטיסה. חשבתי שיהיה הרבה יותר מעניין לעשות את זה ככה, מסכימות? ;) תהנו מהפרק יפים ויפות (אם יש פה קוראים ממין זכר), מגיע לכם! אחרי שישה ימים, יום לפני הטיסה "קלי...אנחנו צריכים לדבר" קרא אבי כשמבטו רציני. חייכתי אליו, מנסה לרכך את המבט הלא-אופייני שתקף אותו באחד הרגעים הכי שמחים שאי פעם חווינו יחד כמשפחה, סוף סוף משפחה. הרצנתי את מבטי, מנסה להתאים את עצמי למצב רוחו, "אני רק סוגרת את המזוודה ובאה" מלמלתי מתיישבת על ה</div>Wed, 09 Sep 2009 23:14:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11230421http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11230421http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11226221<div align="right" dir="rtl"> פאק איזה שבועיים חונקים עברו עלי, הצילו! אני לא יכולה יותר עם אינסוף שיעורים שהם מביאים לנו ביום זה פשוט מייאש. הפרק ממש לא גמור, אני לא אשקר לכן...אין לי אפילו חצי ממנו. למרות שאני כבר סגורה על עלילה, אין לי את הזמן הפנוי לכתוב אותו. אני יודעת שבא לכן להביא לי מכות, בצדק... אבל אני מבטיחה לכן לעשות את כל המאמצים האפשריים להעלות פרק בימים הקרובים. אין לי מילים לתאר לכן כמה אתן ריגשתן אותי בנכונות שלכן לתמוך בי ברגעים קשים שכאלה... אני וע' חברות טובות, מאוד טובות אפילו...אנחנו לא מדברות על העבר שלה, מידי פעם אני שואלת שאלה, היא עונה ואנחנו ממשיכות הלאה בשיחה. מה איתכן יפותיי? איך בית ספר? לימודים? חברות? והכי חשוב- בנים? כמה ספויילרים לפני שאני נפרדת מכן... "כן?" הרים את מבטו לעברי, חושף בפניי את השקים השחורים שמתחת לעיניו. משהו לא טוב קרה...<?xml:nam</div>Tue, 08 Sep 2009 04:41:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11226221http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11226221http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11195611<div align="right" dir="rtl"> התחלתיתיכון ביום שני, כיף לא נורמאלי אבל גם לחץ מטורף. נתחיל מזה שיום לפני תחילת הלימודים נרדמתי בשעה שלוש וחצי והשעון המעורר צלצל בשעה שש וחצי בבוקר, אז יש לי פער מטורף של שעות שינה שנסחב איתי כבר ארבעה ימים. בחום המטורף שהולך פה עם הלחות המגעילה, את היומיים הראשונים העברתי הרוב בחוץ- כך שתוסיפו את העייפות מהשמש לפער של שעות השינה. וביומיים הבאים נתנו לי מלא שיעורים ועוד באנגלית כך שאני אומרת תודה על כך שיש לי זמן לנשום בכלל. אם זה ימשיך ככה לשארית השנה אני אוכללכתובולהעלות פרקים רק בוויקאנדים... אני אנסה בוויקאנד הזה לכתוב כמה שיותר ואפרסם כמה פרקים שאצליח במכה אחת, כל אחת תעשה את ההחלטות שלה אם לקרוא את הכל ביום אחד או לחלק את זה לכל השבוע. עכשיו אני רוצה להתייעץ איתכן קצת... הכרתי ילדה מקסימה, לצורך העניין אני אקרא לה בשם בדוי- ע'. בגלל שהלכתי לתיכון שהחברים שלי לא נמצאים בו, אני לא הכרתי אף אחד- ועל היום השנייה הראשונה שנכנסתי לתיכון פגשתי את ע' ומאז אנחנו ביחד כל הזמן. היא חמודה ברמה אלוהית, כאילו רציני שאין כמוהה. היא איטלקית, יהודייה-אך לא מאמינה באלוהים,מצחיקה ב</div>Fri, 28 Aug 2009 01:05:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11195611http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11195611http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11181236<div align="right" dir="rtl">אצלי כבר אחת וחצי בלילה ומחרתיים אני מתחילה בית ספר, אז פיפי ולמיטה. שלא תגידו שאני לא חושבתעליכן.... יצא יחסית ארוך ושווה במיוחד פרק 23 לקחתי לעצמי כמה שניות לנשום, להבין, להפנים, לנסות להבין עם זה מה שאני באמת רוצה לעשות- כאן ועכשיו. סנדי ידעה כבר שאני צריכה כמה שניות להרגע לפני שאני מספרת דברים אישיים, אז היא לא לחצה אלי- אבל לחוצה היא בהחלט הייתה. "סנדי, אני צריכה לספר לך משהו" מלמלתי לבסוף בקול צרוד ורציני. "דברי" חייכה אלי חיוך קלוש, מלטפת את ידי- תומכת בי ללא מילים. נשמתי עמוק, מנגבת דמעה מעצבנת והולכת ישר לעיקר, לא מושכת אותה יותר מידי זמן "אני עוברת לישראל" זהו, אמרתי את זה. היא החווירה, פנייה נפלו בשנייה ודמעות התחילו להאגר בעינייה. בקול המום ופגוע היא פלטה לבסוף- <FO</div>Sun, 23 Aug 2009 08:35:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11181236http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11181236http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11174516<div align="right" dir="rtl"> אתן הכי מדהימות בעולם! בסופו של דבר הפרק לא ארוך מידיי, אבל יש בו את כל מה שרציתי אז הינה הפרק, בהמון המון אהבה... פרק 22 "לאן אתה רוצה לעבור?" חזרתי על עצמי, זוקפת את גבתי. "חשבתי לעבור לכיוון קליפורניה, אולי אפילו לוס אנג'לס... יש שמה בתים עצומים בגודלם ומרהיבים ביופי-" - "ישראל" קראתי, מחייכת. "מה? קלי אנ-" - "בוא נעבור לישראל!" אמרתי, מוחאת בידיי. וואי, זה יהיה פשוט מושלם! ישראל, ירדן...ישראל! "אני לא יודע קלי, אני לא חושב שזה רעיון טוב..." אמר,</div>Fri, 21 Aug 2009 00:14:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11174516http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11174516http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11169217<div align="right" dir="rtl"> היי מהממות שלי אני רוצה לפתוח את הפוסט בחפירה מהסרטים...מין פריקת רגשות כזאת שאתן ממש ממש לא חייבות לקרוא. הייתי רוצה שתקראו אותה, אבל אם לא בראש שלכן- זה בהחלט נסלחרק חשוב שתקראו את השאלה בסוף ותענו עלייה. כשפתחתי את הבלוג לפני קצת פחות משנה (27 לספטמבר), כל מה שהיה חשוב לי זה שיקראו את הסיפור. ראיתי את קורל מ-"רק ידידים", איך שהיא מצליחה בסיפור שלה ואיך שכולם אוהבים לקרוא אותו- וכל כך רציתי להצליח כמו שהיא הצליחה. טוב...בדרך הבלוגשלה גם ירד, וחצי מהקוראות שלו קוראות מתוך הרגל ולא מתוך אהבה לסיפור...אבל זה כבר עניין שלה עם הקוראים שלה. בגלל הסיפור שלה נולדה לה ליה שרובכן בכלל לא מכירות... ליה היא הכוכבת הראשית של הסיפור הראשון שלי- קו ישיר ללב שלך. אני אפילו לא זוכרת איך תיארתי אותה, הכל היה כל כך מסחרי... הכתיבה לא באה מהלב אלה מהתחת. סליחה:) זאת הסיבה הראשית לזה שסגרתי את הסיפור הזה ועברתי לסיפור השני שלי- עולם מושלם. לפני שהחלטתי ללכת סופית על הרעיון, קראתי בלוג סיפורים מדהים(!!), הייתי נותנת לכן את הכתובת, אבל הבלוג נסגר... בבלוג היה לכותבת קשר מאוד מיוחד עם הקור</div>Wed, 19 Aug 2009 07:47:00 +0200the_creative_c@hotmail.com (The Creative C~)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588837&blogcode=11169217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588837&blog=11169217