יום וליל הוא חשב עליה.מחשבותיו לא נדדו לאחרת.
לא יכל לשכוח את עיניה הכאובות שזה עתה ראו בגידה נבזית.לא האמין עד כמה הזדהה עם אותו זרה.
אותה זרה שהוא רצה להריח שוב את ריח שיערה הרך,אותה זרה שהוא רצה שוב לראות את הניצוצים שבעיניה כשהיא מדברת...רק רצה להיות איתה,עוד קצת...
עם אותה זרה שלא הכיר.
-
"נהניתי מאוד" הוא חייך אליה,מנסה לכבוש אותה במבטו.
"גם אני" היא נשקה קלות על לחיו והחלה להתרחק.
הוא הביט בה הולכת.לא רוצה בכך אך מתמודד.מרגיש איך ליבו מאבד פעימה בעוד חיוכה המדהים מופיע מול פניו שוב-ושוב.
אחרי שעה ארוכה שבה הוא עקב אחריה במבטו,הוא נכנס למכונית ונסע הביתה.
-
קרוב לשעת חצות,טריקת דלת חלשה נשמעה מחדרי.
הבטתי לעבר ג'ו,הוא ישן כמו תינוק.טוב זה לא כ"כ הפתיע אותי..
קמתי ממטתי ויצאתי לחדר האורחים.קווין היה שם בעודו מוריד את בגדיו המהודרים.
"איך היה?" שאלתי באופטימיות וגילגלתי עיניים.
"מצוין!היא מדהימה!" הוא חייך בהתרגשות מופרזת."איפה לורן?"
"לורן ישנה,קווין,כבר כמעט חצות אתה יודע.."
"מאיה,זאת הבת שלי!ואני רוצה לראות אותה לפחות פעם ביום!"
"הבת שלך לא אשמה שאבא שלה יוצא לדייטים כל יום!היא בסך הכל בת 3 והיא צריכה לישון כמו כל ילד!"
"מה קורה כאן?" ג'ו קם מחדרו.
"מה שקורה הוא שאח שלך חושב שהבת שלו צריכה להישאר ערה 24 שעות רק בגלל שהוא יוצא לדייטים!!!" צעקתי בכל כוחי.אין לי מושג מה עבר עליי.
"אסור לך לצעוק" ג'ו ליטף את ביטני."ואתה,אתה צריך לדעת קווין,שיש לך כאן משפחה חוץ מהחיים בחוץ"
ג'ו הצליח להרגיע גם אותי וגם את קווין.
"אוח,אני צריכה תה" מלמלתי ופניתי למטבח.ג'ו הגיע אחרי.
"מותק,את חייבת להבין אותו,הוא רק החל לצאת שוב"
"אני מבינה אותו,ג'ו,באמת שכן!אבל כשאני אלד,והוא ייצא לדייטים..מי ישמור על לורן?" הסברתי לו בנואשות עד כמה רע לי עכשיו.עד כמה אני מפחדת שמשהו יקרה לקטנה הזו.
"אני אדבר איתו,בינתיים תרגעי.אסור לך להתרגז מכל דבר" ג'ו חיבק אותי וליטף את שיערי.
באותו רגע הרגשתי את הבעיטות של העובר.זה היה כ"כ כואב.הרגשתי את המים יורדים.
"ג'ו!"
"מה ?מזה?כואב לך?"
"לא אני סתם מנסה להעמיד פנים שאני יולדת עוד שניה!!!" צרחתי בעודי נאנקת מהכאבים.
"את יולדת?!כלומר,יהיה לי תינוק?!"
"תסיע אותי לבית החולים!!!"
לאחר שעה ארוכה מצאתי את עצמי בחדר יולדות עם ג'ו שמחזיק לי את היד ועם כמה אחיות שעוזרות לי.
"תוציאי אותו כבר!!!"
"קדימה מאיה,פעם אחרונה!"
הרגשתי כאילו הוציאו לי את הלב ואת הכליות ואת הכבד ביחד.כ"כ רווח לי שהייתי צריכה לעצום עיניים לרגע קצר.אבל אז הרגשתי את המחנק שעלה בגרוני.כאילו מישהו עוצר בעדי לנשום.
"כולם להתרחק!מאיה תישארי איתי" שמעתי את הרופאה צועקת.ולאחר מכן מכשירי החייאה שטלטלו אותי לגמרי.כבר לא יכולתי להחזיק מעמד יותר..פשוט עצמתי את עיני...והפסקתי לנשום.
___________________________________________________________________
איך ?..
ותתחילו להראות שאתם קוראים את הסיפור..פעם היו מגיבים מלא ועכשיו בקושי..
אל תהיו חארות כי זה ממש מעליב.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: