http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775heCopyright 2026 סיפור JB. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/75/87/58/588775/misc/16661669.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11142914<div align="right" dir="rtl">נמאס לי לפרסם פרקים ואנשים בקושי מגיבים פה... אפילו אם יש יותר קוראים,אף אחד לא מראה את זה -_- וזה מעצבן בחיית .. קיצר אני לא מפרסמת יותר פרקים בבלוג ... מי שרוצה אני אשלח לו המשך באייסי\מסן: 368508990 camill@nana10.co.il סורי...אוהבת את כולם 3&gt;</div>Mon, 10 Aug 2009 14:55:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11142914http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=11142914http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11075325<div align="right" dir="rtl"> "אני כל כך מצטער,יפה שלי" קווין ליטף את שיערה הלח במעט של לורן ."על מה אתה מצטער,אבא?" היא חייכה.כ"כ דמתה לנוי."על הכל ..." הוא גמגם.לורן משכה בכפתיה וחיבקה אותו.מתחממת בזרועותיו ונותנת לו כתף קטנה עטופת משי לבכות עליה.הוא פשוט הוציא הכל.כל הכאב שהחזיק מזה 3 שנים .שלוש שנים בלעדיה.שלוש שנים של כאב וייסורי מצפון,שלוש שנים של אשמה ובכי.שלוש שנים של זיופי אושר.הוא כן התאהב בסתיו.ידע שהתאהב.אבל העובדה שנוי מתה כעת הייתה הסיבה לכך.הוא הידק את ידיו סביב גופה של לורן הקטנה וליטף את שיערה שדגדג את פניו.ידע שהיא מתנה שנוי השאירה,מזכרת.כך הוא קרא לזה.מזכרת,מזכרת שהייתה דיוק שלה עצמה. - הוא צלל אל תוך עיניה.פעם נוספת נכנע לה.כיצד היא יכלה ? למה עשתה זאת ? לא רצה תשובות .רק רצה אותה לצידו.לתמיד.היא ליטפה בעדינות את פניו הקרות.בידה השנייה משחקת בתלתליו.היא מאוהבת ? כנראה.אך עצמה הייתה צריכה תשובות .למה בגדה בו ? איך יכלה לגרום לבן-אדם הזה כאב ?! איך יכלה להגיד 'אני מצטערת' באותו הרגע שהייתה עירומה במיטה עם מישהו אחר,והוא הביט בהם בכאב.שואל את אותן השאלות."גם אני ," הוא מלמל לפתע ובלע את גוש הרו</div>Sun, 19 Jul 2009 11:06:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11075325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=11075325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11051376<div align="right" dir="rtl">"אתה בסדר?" היא שאלה בעודה מכניסה אותו לביתה.הוא לא ענה."קווין,אתה יכול לספר לי" היא הבטיחה אמון והביטה בעיניו הדומעות.קווין לא אמר כלום.בפעם הראשונה מזה 3 שנים שהוא יתאהב."אני אוהב אותך" הוא מלמל במהירות מופרזת ונישק אותה בתשוקה.מוכיח את אהבתו.הוא לא חשב שיעשה זאת.אבל לא התאפק יותר.אומנם היא לא הייתה הראשונה שאהב.אבל אין ספק שהיא הייתה האחת בשבילו. פרק 5. "איפה הוא?" ניק שאל את קווין שהגיע הביתה מלילה סוער."לא יודע""מה זאת אומרת 'לא יודע'?""זאת אומרת שאני לא יודע איפה הוא !!! " קווין צעק ונכנס לחדרה של לורן בטריקת דלת."אוח" ניק נאנח וחטף את מעילו מהמתלה.הוא יצא מהבית בעודו מקלל את אחיו בליבו.ושוב,בלי לשים לב,נתקל במישהו."אוח אלוהים,אני כ"כ מצטער!" ניק קם ושיפשף את עיניו."זאת את!" הוא קרא כשנגלתה לעיניו אותה נערה שעליה חולם יום וליל."כן,היי" היא חייכה."אני מצטערת,פשוט לא ראיתי אותך""לא,לא!זה אני!" הוא התעקש."את בסדר?""כן,תודה" היא חייכה שוב והיפנתה אותו במבטה."אני ..אני לא-" הוא החל להגיד אבל הטלפון שלה צלצל."סליחה" היא התנצלה וענתה."הלו?""כן""אוקיי,""אני באה""ביי"היא ניתקה ושוב</div>Sat, 11 Jul 2009 20:02:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=11051376http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=11051376http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10918523<div align="right" dir="rtl">"אני ממש מצטערת,אדוני" האחות הצטערה פעם נוספת בפני ג'ו השבור.עכשיו זה לנצח-הוא איבד אותה לנצח.נשאר עם מזכרת שבלעדיה לא שווה כלום.ג'ו רכן מבטו אל עבר האחות.משום מה גם פניה היו אדומות ועיניה נפוחות-כאילו בכתה זה הרגע."תודה על הכל,דוק'" הוא מלמל בעודו מחזיק את ידה."אדוני,אני-""איך קוראים לך?" הוא קטע אותה והביט בה בעיניים מתחננות."אושר" היא מילמלה ונתנה לדמעות לפרוץ החוצה."אל תבכי,אושר" הוא ביקש וצלל אל תוך עיניה.היא הייתה יפה כ"כ.הוא לא האמין עד כמה דמתה לאהבתו שאיבד זה עתה.היא הביטה עמוקות בעיניו העצובות.אלה שמנסות לא לשדר שליליות לכל.היא הושיטה ידה וליטפה את פניו בעדינות.מגע ידה גרם לו לצמרמורת בגוף.לא כזו שדוקרת,כזו שמלטפת.פניה של מאיה הופיעו מולו.היא חייכה חיוך כובש והתקרבה אליו.משאירה מרחק סנטימטרים ספורים בין שפתיהם.ג'ו השלים את המרחק ההוא.הרגיש שפתיים זרות וחמימות ומהנות למגע.אך הכל הפסיק בשנייה שהשפתיים נעלמו."אתה בסדר,אדוני?" אושר שאלה וליקקה את שפתיה בסתר.כך שלא יראה.רק לטעום שוב את שפתיו."אני ג'ו" הוא אמר והעביר שרוול על שפתיו.ובלי שתשים לב משאיר אותו מעט עם טעמה."ג'ו,אתה רוצה</div>Tue, 02 Jun 2009 17:15:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10918523http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10918523http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10900466<div align="right" dir="rtl">יום וליל הוא חשב עליה.מחשבותיו לא נדדו לאחרת.לא יכל לשכוח את עיניה הכאובות שזה עתה ראו בגידה נבזית.לא האמין עד כמה הזדהה עם אותו זרה.אותה זרה שהוא רצה להריח שוב את ריח שיערה הרך,אותה זרה שהוא רצה שוב לראות את הניצוצים שבעיניה כשהיא מדברת...רק רצה להיות איתה,עוד קצת...עם אותה זרה שלא הכיר.-"נהניתי מאוד" הוא חייך אליה,מנסה לכבוש אותה במבטו."גם אני" היא נשקה קלות על לחיו והחלה להתרחק.הוא הביט בה הולכת.לא רוצה בכך אך מתמודד.מרגיש איך ליבו מאבד פעימה בעוד חיוכה המדהים מופיע מול פניו שוב-ושוב.אחרי שעה ארוכה שבה הוא עקב אחריה במבטו,הוא נכנס למכונית ונסע הביתה. - קרוב לשעת חצות,טריקת דלת חלשה נשמעה מחדרי.הבטתי לעבר ג'ו,הוא ישן כמו תינוק.טוב זה לא כ"כ הפתיע אותי..קמתי ממטתי ויצאתי לחדר האורחים.קווין היה שם בעודו מוריד את בגדיו המהודרים."איך היה?" שאלתי באופטימיות וגילגלתי עיניים."מצוין!היא מדהימה!" הוא חייך בהתרגשות מופרזת."איפה לורן?""לורן ישנה,קווין,כבר כמעט חצות אתה יודע..""מאיה,זאת הבת שלי!ואני רוצה לראות אותה לפחות פעם ביום!""הבת שלך לא אשמה שאבא שלה יוצא לדייטים כל יום!היא בסך הכל בת 3</div>Thu, 28 May 2009 16:04:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10900466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10900466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10859202<div align="right" dir="rtl">פרק 1. "לא ג'ו!" צווחתי וחטפתי ממנו את החולצה.היינו בחנות בגדים."אבל היא יותר יפה!!!" הוא החליט וחטף אותה ממני בחזרה."היא ורודה!""אז מה?!תהיי קצת פאקצה" הוא צחק."לא רוצה להיות פאקצה בהריון!""למה?זה ממש יפה" הוא שם מתחת לחולצתו מעיל עבה במיוחד והדגים על עצמו את החולצה שלא רציתי לקנות."נו באמת..." לקחתי את החולצה ושמתי אותה במקום."אז תקני את זאתי" הוא הציע חולצה ורודה אחרת."מה יש לך מורוד היום?""למה רק היום?אני מת על ורוד!מה לא ידעת שאני פאקצה בדם" הוא חיקה קול נשי שגרם לרוב האנשים בחנות לצחוק."דביל" צחקתי וחיבקתי אותו."אבל דביל שאת אוהבת,דביל סקסי" הוא חייך ונישק אותי.זו הייתה הדרך שלו להרגיע אותי."אח פאק!" התקפלתי.העובר לא הפסיק לבעוט."אם הבן שלי יהיה שחקן כדורגל אני לא יתפעל""אם הבן שלך לא יפסיק לבעוט בי אתה תקבל מכה במקום לא מכובד!"הבעיטות נפסקו.הכאב עבר והמצב חזר לקדמותו."בוא הביתה..." ציוויתי עליו ומשכתי אותו מהחנות."אולי בכל זאת ניקח את החולצה הורודה?" הוא שאל בפרצוף מתחנן."מה קרה הכל אצלך ורוד?" "אני אוהב ורוד""ממתי זה?""מהיום!""אהא..אני מקווה שמחר לא תאהב חום ואז תציע שנכניס</div>Sat, 16 May 2009 16:02:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10859202http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10859202http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10846609<div align="right" dir="rtl">אוקיי ביקשתם ? תקבלו .. אבל אל תתלוננו שאתם לא אוהבים אותה. דמויות: ג'ו: ניק: קווין: מאיה: סתיו: אושר: נועה: לורן: <IMG style="WIDTH: 100px; HEIGHT: 100px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/I</div>Wed, 13 May 2009 02:21:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10846609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10846609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10779765<div align="right" dir="rtl">פרק 20. "באמת?" שאלתי בלחש והסתכלתי על ביטני.ג'ו הנהן באיטיות."אני לא בהריון,ג'ו" ידעתי שהוא דואג בגלל זה.וחוץ מזה לא הקאתי אפילו פעם אחת מאז ששכבנו.אין מצב שאני בהריון.אני בטוחה שאני סתם שמנה."אני רוצה שתבדקי" ג'ו קבע / ביקש.אלוהים יודע למה הוא התכוון."מה?!לא!תשכח מזה!" צעקתי והתרחקתי ממנו."מאיה!" הוא קרא כשכבר הייתי רחוקה מידי."אני לא בהריון!אני לא בהריון!" מלמלתי כל הדרך הביתה בריצה.עכשיו נראה אם אני שמנה או לא."מאיה הכל בסדר?" אמא שאלה כשטרקתי את דלת הכניסה."כן כן" רצתי לחדר במהירות.פחדתי שהיא תביט בי באותה דרך של ג'ו.המבט שלו,עיניו נצצו והוא היה בטוח במה שחשב.נעמדתי במהירות מול המראה בפרופיל והבטתי בבטן.היה נראה כאילו גדלה לי כרס,אבל באזור הרחם."אוי פאק..." מלמלתי לעצמי ובלעתי רוק."אני בהריון" לחשתי."את מה?!" - "אתה בטוח?" ניק שאל בפעם החמישית אולי."כן!אתה לא ראית את זה!הבטן שלה..היא פשוט גדולה יותר!" ג'ו הדגים על עצמו."אתה בטוח?""ניק!" ג'ו נזף בו."מצטער..אני קצת,קצת מתרגש בלהיות דוד..בגיל 16" ניק צעק.לא היה מובן אם זה היה בכעס או בהתרגשות."ואני לא מוכן להיות אבא בגיל 19!" ג'</div>Fri, 24 Apr 2009 17:15:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10779765http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10779765http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10735414<div align="right" dir="rtl">"אמרת פאק וטבעת במשפט אחד!זה לא טוב!" ג'ו נלחץ."אה הנה היא." שחררתי אנחה קלה והוצאתי את הטבעת מכיסי האחורי."פוסטמה" ג'ו צחק."חמור""פאקצה""מפגר""סתומה""חולה בראש""טוב די...""נמאס לך?""כן""יופי""סתומה""מפגר""עוד פעם?""אתה התחלת""ילדה קטנה""לא אתה הכי גדול""נכון""טוב סתום"השתרר שקט.שנינו הסתכלנו אחד על השני ופרצנו בצחוק.כשהפסקנו שוב השתרר שקט."את לובשת את התחתונים עם הדובי?""לא""אז?""מה אז?""אז איזה תחתונים את לובשת?""מה אכפת לך?!""את אישתי אז מותר לי לדעת...""אני,אישתך?""כן מאחר ששכנו,פעמיים,את חייבת להיות אישתי""אה כן?ומי החליט?אתה?""כן.ג'ו ג'ונאס המלך""אהא...איזה מלך..""סתמי""אל תשתיק אותי!""את אישתי אז מותר לי""אוח דביל""וכאן את אמורה לנשק אותי כמו מטורפת""תמשיך לחלום""בטוחה?כי אני הולך..." הוא קם."לך""אני הולך""אוף,חכה!" עצרתי אותו ושוב,קפצתי עליו בנשיקה סוערת. פרק 18. "אמרתי לך שתקפצי עליי בנשיקה" ג'ו צחק עליי."טוב, דביל אתה חייב להרוס?" צחקתי אחריו."פוסטמה""דביל""פאקצה""חמור""בואי נתנשק" ג'ו הציע ונישק אותי בחושניות."טוב, טוב, דיי להתנשק.." נוי הפרידה בינינו."מאיפה את באת?" נ</div>Sun, 12 Apr 2009 16:13:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10735414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10735414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10711761<div align="right" dir="rtl">"שוב?!" ניק נזף בו."אני לא יודע!" ג'ו אמר מיואש."תקשיב,לפני כמה ימים אמרת שאתה לא אוהב אותה...""אני כן אוהב אותה..." ג'ו לחש."ממתי?!" ניק הופתע."מאז ומתמיד!" ג'ו אמר באדישות."ג'ו...אתה בטוח?" ניק שאל."אני בטוח" ג'ו הנהן."אממ ג'ו...איפה הטבעת?" ניק שם לב שהטבעת איננה."אוח פאק! היא בטח אצל מאיה!" ג'ו נלחץ."ג'ו..אתה בטוח שאתה אוהב אותה?""אני בטוח""אחר כך אל תבכה שהיא שברה לך את הלב" ניק צחק."טוב" ג'ו צחק אחריו ויצא מהחדר."ג'וסף אדם ג'ונאס,אני לא מאמינה עלייך" אימו עמדה מולו.היא נראתה כועסת,ממש כועסת. "עוד הפעם?!" נוי נזפה בי."נו מה את רוצה אמרתי לך שאני לא בטוחה.""מאיה...נפרדתם!ואתם הולכים ופאקינג..." סתמתי לה את הפה על היד."סתמי מייגן בטוח בסביבה!" לחשתי בכעס והסרתי את היד."אבל אני לא מאמינה ששוב עשיתם את זה!" היא צעקה בלחש."אמרתי לך שאני לא בטוחה!" צעקתי עליה בלחש בחזרה."אולי נחפש סימנים על המיטה שלך?" נוי שאלה והכריחה אותי לקום.היא הסירה את השמיכה וניערה אותה.נשמע משהו על הרצפה.שנינו התכופפנו,ומתחת למיטה שלי הייתה הטבעת שלו.-"אמא...מה קרה?" ג'ו נבהל."איפה היית בלילה?!" היא נזפה בו."בב</div>Mon, 06 Apr 2009 17:00:00 +0200camill@nana10.co.il (סיפור JB)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=588775&blogcode=10711761http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=588775&blog=10711761