"שוב?!" ניק נזף בו.
"אני לא יודע!" ג'ו אמר מיואש.
"תקשיב,לפני כמה ימים אמרת שאתה לא אוהב אותה..."
"אני כן אוהב אותה..." ג'ו לחש.
"ממתי?!" ניק הופתע.
"מאז ומתמיד!" ג'ו אמר באדישות.
"ג'ו...אתה בטוח?" ניק שאל.
"אני בטוח" ג'ו הנהן.
"אממ ג'ו...איפה הטבעת?" ניק שם לב שהטבעת איננה.
"אוח פאק! היא בטח אצל מאיה!" ג'ו נלחץ.
"ג'ו..אתה בטוח שאתה אוהב אותה?"
"אני בטוח"
"אחר כך אל תבכה שהיא שברה לך את הלב" ניק צחק.
"טוב" ג'ו צחק אחריו ויצא מהחדר.
"ג'וסף אדם ג'ונאס,אני לא מאמינה עלייך" אימו עמדה מולו.היא נראתה כועסת,ממש כועסת.
"עוד הפעם?!" נוי נזפה בי.
"נו מה את רוצה אמרתי לך שאני לא בטוחה."
"מאיה...נפרדתם!ואתם הולכים ופאקינג..." סתמתי לה את הפה על היד.
"סתמי מייגן בטוח בסביבה!" לחשתי בכעס והסרתי את היד.
"אבל אני לא מאמינה ששוב עשיתם את זה!" היא צעקה בלחש.
"אמרתי לך שאני לא בטוחה!" צעקתי עליה בלחש בחזרה.
"אולי נחפש סימנים על המיטה שלך?" נוי שאלה והכריחה אותי לקום.
היא הסירה את השמיכה וניערה אותה.
נשמע משהו על הרצפה.
שנינו התכופפנו,ומתחת למיטה שלי הייתה הטבעת שלו.
-
"אמא...מה קרה?" ג'ו נבהל.
"איפה היית בלילה?!" היא נזפה בו.
"בבית" שיקר ג'ו והחביא את ידיו מאחורי גבו.
"אז למה המיטה שלך מסודרת?!"
"כי ניק..הוא לימד אותי לסדר טוב." ג'ו חייך חיוך מאולץ.
"ג'וסף אתה משקר לי?"
"מה פתאום אמא,שאני אשקר לך?!" צחק ג'ו וברח.
-
"זה לא הטבעת שלו,נכון?" נוי שאלה בקול מתבכיין.
"אני חושבת שכן..." לחשתי והרמתי אותה.
הריח הנעים שלו עדיין היה על הטבעת.
"עכשיו לכי תחפשי אותו!" נוי ציוותה עליי ודחפה אותי החוצה.
"אבל..." לפני שהספקתי להגיד משהו היא טרקה לי את הדלת בפנים.
"אוף!" מלמלתי והלכתי לכיוון הבית של ג'ו.
כל צעד הלב שלי דפק יותר ויותר חזק.
-
ג'ו הגיעה לביתה של מאיה ודפק בדלת.
"ג'ו?" נוי הופתעה.
"היי..אממ מאיה בבית?" הוא שאל וחייך חיוך מאולץ.
"לא היא בדיוק הלכה אלייך" נוי אמרה.
"מה?!פאק" ג'ו רקע ברגליו כמו ילד קטן.
"ממתי אתה אומר פאק?!" נוי הופתעה.
"אה למדתי ממאיה." ג'ו צחק.
"מאיה,מאיה,מאיה" נוי אמרה בזלזול וצחקה.
"טוב אני הולך לחפש אותה" ג'ו נאנח.
"בהצלחה." נוי חייכה.
"אה חכי!" ג'ו עצר אותה לפני שסגרה את הדלת.
"מה?" נוי שאלה.
"לא מצאתם במקרה..." ג'ו החל להגיד.
"כן מצאנו את הטבעת שלך.היא אצל מאיה" נוי קטעה אותו.
"אה אוקיי תודה" ג'ו אמר ורץ לכיוון ביתו.
-
"הוא יצא" ניק אמר וחייך.
"אה אוקיי" אמרתי וחייכתי בחזרה.
"אגב מאיה.." ניק עצר אותי.
הסתובבתי והבטתי בו במבט שואל.
"ג'ו באמת אוהב אותך" ניק אמר בחיוך וסגר את הדלת.
חייכתי לעצמי והלכתי לפארק.
התיישבתי על הספסל והבטתי בילדים המשחקים במגרש החול.בעוד ילדים שמשחקים כדורגל.
זה כ"כ הזכיר לי אותי.תמיד הייתי משחקת שם.עם חברות וידידים.
-
"היא הייתה כאן?!" ג'ו התעצבן.
"כן" ניק ענה.
"ופספסתי אותה?!"
"כן"
"נו די כבר עם ה-'כן' שלך!"
"אני מכחיש שאתה אח שלי"
"יופי."
"ג'ו למה אתה צועק,פרנקי ישן" נזפה בו אמו.
"מצטער אמא.." ג'ו לחש ויצא מהבית.
הוא נעמד על המדרכה והעביר את אצבעותיו בין שערותיו.
"איפה אני אמצא אותך עכשיו?!" לחש לעצמו בכעס.
-
"נו איפה הוא יכול להיות?!" שאלתי את עצמי והבטתי מסביבי.
"ילדה את יכולה לפתוח לי את הגלידה?" שאל ילד קטן בגיל 4 לחייו.
"בוודאי" חייכתי ועזרתי לו לפתוח.
"תודה רבה" הוא חייך ורץ לארגז החול.
"את תהיי אמא נפלאה" שמעתי את קולו של ג'ו לידי.
חייכתי ופיניתי לו מקום.
"איפה היית חיפשתי אותך שעה" הפטרתי בו.
"חיפשתי אותך"
השתררה שתיקה.
ג'ו נאנח ופתח את פיו כדי לדבר.
"אז..אני מניח ששוב עשינו את זה..." הוא אמר לבסוף כאילו מתחרט.
"אני חושבת שכן..."
"הנה הטבעת..." אמרתי והכנסתי יד לכיסי.
"פאק!הטבעת!" צעקתי כשלא מצאתי אותה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: