גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.

כשאני חושבת על כל זה בבהירות, זה יצליח רק אם שנינו ממש נרצה את זה. שנינו לומדים, אני גם עובדת, גרים במרחק נסיעה של חצי שעה, הכל בתחבורה ציבורית. הוא קיבוץ ברמ״ח איבריו, ואני עיר. כשאני הולכת בדיזנגוף אני לא מתבלבלת, והוא לא יודע לאן להסתכל. יש בו הרבה שקט, שבא לי להתעטף בו כל פעם מחדש, השאלה אם הוא מוכן להתעטף ברעש שלי. בא לי להיות איתו יותר, ללמוד אותו יותר. ואני לא יכולה. אני לא יכולה להופיע פתאום, צריך לתכנן ובאמת להתאמץ. עוד מעט תקופת מבחנים ואני לא יודעת מתי אצליח לראות אותו, אם יהיה לו זמן אליי, הוא כבר עכשיו לומד בטירוף. מצד שני אני חושבת שאם הוא לא היה רוצה, הוא לא היה בא. ואולי הוא רוצה, אבל הטיימינג לא נכון בשבילו? לא שאלתי, אני תוהה. חוץ מזה גם בכלל נפלתי עליו, הוא רק רצה להכיר ואני כבר לקחתי את זה לכיוון שאני רוצה בלי לשאול יותר מדיי שאלות, ואני לא רוצה ללחוץ. רואים שהזמן בחודש צריך להגיע, אני מתחילה לחשוב יותר מדיי. אבל קצת כואב לי עכשיו, ואני מפחדת שיכאב לי יותר.

בא לי להסתכל לו בעיניים. ולהתעטף בשקט שלו.