גברים ממש מפתיעים אותי לאחרונה.
איך שהם הבינו שאני עוד מעט בבית, פתאום כולם מתעניינים ורוצים לסיים דברים לא גמורים מהטיול. או סתם מתגעגעים..אור שלח לי שהוא מתגעגע! הוא לא יכול להתגעגע אליי, אמרתי לו, אחרי שהוא התחיל לגעת בי, אחרי שחזרנו חצי שיכורים חצי מסטולים מהמסיבה בפלאג׳יו, שאני בכלל רוצה את בר.(דנה, אל תתעלפי. אבל כן.) והוא סתם ניסה לשכנע אותי שזה לא סותר שאני אהיה עם בר, כי מי כבר ידע אם עשינו שטויות בטיול..ואמרתי לו שיש חוק, לא עושים חבר וחבר. זה לא כזה הזיז לו לא לנסות להזרים אותי שוב. עד שנכנעתי, (כוסאמאשלו. למה לנשק את הצוואר למה?) אז עשינו שטויות. ובזה הרגע, כאילו, אז, ויתרתי על בר. בעל כורחי. ואתמול קיבלתי הודעה מהארץ ממנו, שעם כל הצחוקים (כאילו, השטויות שעשינו?) וזה, הוא מתגעגע וחסר לי שאני לא באה לבקר כשאני חוזרת לארץ. (באמאש׳ך?) אז עניתי לו שכן בטח נפגש כולם כשאחזור וזה (השריד האחרון מהגל, מישהו?) אבל הוא עדיין מתעקש וגם היום הוא שלח הודעה. אבל הוא לא מבין שבארץ אני בסרט אחר לגמרי. זה לא השטויות של פלאייה. מה שהיה בפלאייה, נשאר בפלאייה.
והכמעט סטוץ בפנמה קם לתחייה גם.
ועוד אחד שגרם לי בפלאייה לראות כוכבים. כתבתי עליו. ואיתו אני בטוח אראה כוכבים גם בארץ, כי שם יש משהו טוב. והמ״פ שלו פה באי, והוא לא עוזב אותי, גם כשאמרתי לו שהחייל שלו גרם לי לראות כוכבים ואני רוצה שוב.
אבל לאור אין משהו בתחתונים שמצדיק חזרה על טעויות. המ״פ הולך לים עם טייץ שלא משאיר מקום לדמיון ובאותה מידה מזעזע אותי ברמות קשות. בקטע רע. ורק להוא מפנמה ולזה שגרם לי לראות כוכבים יש משהו טוב ביד. ;)
לפעמים אני ממש חושבת כמו גבר. חה!