ספרות זולה.

נראה לי שאני אוהבת להיות רווקה יותר מאשר בזוגיות, פשוט כי אני מרגישה יותר חופשייה ולא אשמה כשאני מדברת עם בנים ויוצא לי לפלרטט בלי כוונה. הכרתי בזמן ההפסקה עם האקס מישהו בבר שיצאתי אליו בדיוק עם חברה, כדי להטביע את יגוני באלכוהול כמיטב המסורת והחלפנו טלפונים והכל דיי זרם והיה לי נחמד (או שמא זה היה האלכוהול? הו קנואוס...). הסיטואציה הזאת שנקלעתי אליה מזכירה לי את אותו פרק בחברים שרוס בגד ברייצ'ל,כשהם היו בהפסקה והיא עדיין חשבה שזה בגידה. זה אחד הפרקים האהובים עליי בכל הסדרה הגאונית הזאת ומי ידע שזה יקרה לי גם בחיים האמיתיים? 

אני לא מתגאה בזה שכשהייתי בהפסקה הכרתי מישהו בעודי שיכורה מהתחת וקרה שהתמזמנו והגשמתי פנטזיה שלי שממש רציתי לעשות (חוף הים) כי חלק מהאנשים ששאלתי אומרים שזה בגידה ושנהגתי בפזיזות. מי יודע, אולי הם צודקים כי מה שבטוח- לא הרגשתי כזאת אשמה כשזה קרה. שוב...אולי האלכוהול שיחק כאן תפקיד מרכזי והכל אבל אם באמת היה לי מצפון (או לפחות אחד חזק) הייתי אמורה להרגיש לפחות סוג של אשמה...

אוף,פרק ארור של חברים. ידעתי שלא הייתי אמורה לתמוך ברוס (רק בגלל שזה רוס3>)

בתוך כל הברוך הזה סוף סוף הבנתי למה בדיוק נפרדתי מהאקס. כשזה עוד היה טרי הייתי בבלבלות רציניות ופשוט אמרתי לו שאני לא מאושרת, מבלי לשים את הדגש על הנושא המתאים אבל עכשיו, אחרי שכמה וכמה אנשים פקחו את עיניי לכל מני מסקנות שנבאו מהמעשים שלי, הגעתי למסקנה שפשוט השתעממתי. השתעממתי ממערכת היחסים המונוטונית שלנו והבנתי שזה לא בשבילי כשיום שישי אחד (פאקינג יום שישי!) נסענו לאיזה סופר לקנות לחם ועוד כמה מצרכים לאימא שלו ואז ביליתי אצלו את יום שישי בשכיבה על המיטה. ראינו בדיוק סרט ואז תוך כדי התחלנו להתגרות אחד בשני ובסוף סיימנו את הערב בסקס סביר. באותו רגע,כנראה, התחילו להירקם כל המחשבות על האי-אושר שלי וזה רק הלך וטפח עד שפוצצתי את הכל. אני מסתבר לא בן אדם של 'בוא נבלה את שישי בערב בצפייה בסרט מתחת למיטה' (או לפחות לא בקשר שהוא חדש יחסית), אלא יותר טיפוס של אקשן ויציאות לברים כשהאווירה זורמת ונעימה. 

בכל מקרה, הבחור החדש מהבר נשמע ונראה טוב וטוב מאוד למרות שכמו שאני מכירה את עצמי, אני אתחיל להשתעמם מחיי הרווקות ולערוג לחבר רק אחרי שנה, מינימום, כי בינתיים אני בכלל לא רוצה חבר אבל נראה שפתאום זה מגיע ונוחת על סף דלתי ודופק נורא חזק בדלת, מחכה שאני אפתח לו. כיף להיות חופשייה ונראה לי שאנצל את ההיכרות שלי עם הבחור החדש מהבר לכיף בלבד. הוא לא נראה (למראית העין) מניאק כמו כ' אבל כמובן שאם הוא יתחיל להראות סימני מניאקיות אני אפסיק את זה מיד ולא אמשוך את זה (הקטע הזה שלומדים מטעויות העבר)

אני בן אדם נוראי, כן